הוראות סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לפיהן 'אין פוגעים בקניינו של אדם', הן בבחינת הוראות על, אם אין הוראה מפורשת בדין שמכוחה ניתן להפקיע בעלותו של אדם בנכס או להשעות זכויותיו בו. משהגעתי למסקנה כי תכלית תפיסת [הכסף] הינה חילוט, ושהחקירה עשויה להימשך עוד זמן רב, כאשר הפגיעה במשיב ובצדדי ג' הינה קשה ולא מידתית, אני מורה על השבת הכסף התפוס למשיב".
בדברים אלה סיכם שופט בית משפט השלום בראשון-לציון, שמעון שטיין, את החלטתו בעניינו של שישאי גברהמסקל, 30, מבקש מקלט מאריתריאה, שמפעיל דוכן קטן למוצרי סדקית ברחוב הגדוד העברי בתחנה המרכזית הישנה. הדוכן של גברהמסקל מהווה גם כתובת לפיקדונות של מאות אלפי שקלים, כספים שמופקדים אצלו למשמורת על-ידי מבקשי מקלט אחרים מאריתריאה, ומיועדים להעברה למשפחותיהם שנותרו מאחור באפריקה. לפני כשנה, בפשיטה של בלשי היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל) ושל פקחים של היחידה לנותני שירותי מטבע (נש"מ) במשרד האוצר, נתפסו בדוכן שלו 450 אלף שקל במזומן.
המדינה ביקשה לעקל אותם שוב ושוב, בנימוק שהם ישמשו עירבון להרשעה עתידית שלו בעבירות מס; השופט שטיין קבע כי יש להחזיר 80% מהכסף, לטובת אלה שהפקידו אצל גברהמסקל, בלי קשר להמשך המשא ומתן על סעיפי האישום העתידיים. כך, בעצם, ניתנה לגיטימציה מסוימת לבנק המאולתר.
שישאי גברהמסקל לא לבד. בשנה האחרונה פשטו בלשי משטרה ופקחי משרד האוצר על עשרות 'בנקים' דומים וצ'יינג'ים חוקיים באזור התחנה המרכזית ובשאר החלקים של דרום תל-אביב, ותפסו מיליוני שקלים של מבקשי מקלט - שנותרו חסרי כול בפעם המי-יודע-כמה בחייהם.
הפעם זה קרה כחלק מחוק חדש, שצפוי להיכנס לתוקף בעוד שבועיים, הקובע כי במשך שלוש השנים הבאות ייאסר על מסתננים להעביר כספים אל מחוץ לישראל. עדכון החוק נועד להפחית את האטרקטיביות של ישראל כיעד מועדף על מחפשי עבודה, מאפריקה בעיקר, ולהקשות את החיים על כ-60 אלף שכבר הגיעו לכאן.
מעבר לפגיעה בחופש הקניין הבסיסי, שעליו דיבר השופט שטיין, החוק הזמני חל גם על נותני שירותי מטבע - בנקים, צ'יינג'ים, סוכנויות העברת כספים בינלאומיות וכדומה, ואף מטיל סנקציה פלילית חמורה במקרה של מעורבות בהפרת החוק, עד שנת מאסר בפועל. העבירה החדשה נכנסת גם לרשימת עבירות המקור התומכות בעבירה הפלילית של הלבנת הון.
לפי נתונים של היחידה לנותני שירותי מטבע במשרד האוצר, דרך צ'יינג'ים חוקיים ולא חוקיים באזור התחנה בלבד כבר הוצאו מישראל כ-2 מיליארד שקל, ובנוסף מגלגלים שם מחזור של כ-400 מיליון שקל בהמרות מטבע. ביחידה טוענים כי אלה מספרים רשמיים שנאספו בשטח, וההערכה היא שבפועל הסכומים גבוהים אף יותר.
עוד טוענים שם, כי מאחר שחלק נרחב ממחזור הכספים הזה מתקבל מאנשים חסרי זהות רשמית, העסקות אינן מדווחות כנדרש בחוק, ובעלי הצ'יינג'ים חומקים מתשלום מס. על הרקע הזה בוצעו בשנה האחרונה כמה מבצעים של פקחי משרד האוצר בשיתוף עם שוטרי יאחב"ל, שחשפו תופעה חדשה ומרתקת: בנקים פיראטים של "אנשי אמון" מקרב מבקשי המקלט, שמחזיקים בעסקיהם - ולעתים על גופם ממש - מאות אלפי שקלים במזומן.
"גילינו העברות במיליארדים לכל מיני מדינות, לא רק לאפריקה", אומר בכיר בנש"מ. "בחסות האנונימיות של המסתננים בצ'יינג'ים, גורמי פשיעה וארגוני טרור מעבירים כספים למחוזות שונים ברחבי העולם. לאחרונה אכן תפסנו אצל מסתננים סכומי כסף גדולים במזומן והכספים הללו מיועדים לחילוט לטובת המדינה. בשלב זה מדובר בכמה מיליונים, שיעברו תהליך חילוט בבית משפט. כמובן שיהיו גם פשרות והסדרים שונים - בכל זאת, אנחנו גם בני אדם".
ישראל, חרטום, דובאי, מצרים
לואל צגאי ישב בחדר החקירות של היחידה הארצית לחקירות פשיעה כלכלית (יאל"כ), לאחר שהרשויות תפסו בתקרת החנות שלו בנווה-שאנן 272,500 שקל ועוד 59,535 דולר במזומן. צגאי נעצר כבר לפני שלוש שנים, במסגרת חקירה של רשת בדואים מסיני, שחוטפים אפריקאים המבקשים להסתנן לישראל, ובאמצעות אנשי קשר בתל-אביב סוחטים כופר של עשרות אלפי דולרים מבני משפחותיהם בארץ. בחקירתו הוא ציין שחלק מהכסף נועד לשחרר חטופים אריתריאים במצרים, על מנת שיוכלו לעבור לישראל. הדולרים, הסביר צגאי, שייכים לאיש עשיר מאריתריאה, מעין ברון רוטשילד מקומי, שמלווה כסף לאריתריאים שרוצים לצאת לעבוד בישראל. שאר הכסף, אמר, נשלח מהמסתננים בארץ לבני משפחתם בחו"ל.
"נכנסתי לישראל בדצמבר 2007", סיפר לחוקרים. "יצאתי מאריתריאה לאתיופיה, מאתיופיה לסודן, מסודן למצרים וממצרים לישראל. בהתחלה עבדתי במלון בהרצליה ועכשיו השכרתי חנות ברחוב נווה שאנן, 4,000 שקל לחודש. הכסף שתפסתם אצלי בחנות זה של אריתריאים שאין להם איפה לשים את הכסף. יש לי רשימה בבית למי שייך כל הכסף. רק 130 אלף שייכים לי. הדולרים הם של האיש העשיר מאריתריאה שאנשים היו מלווים ממנו. יש לי משפחה בחרטום ובדובאי, אני אוסף כסף מהאנשים ושולח לדובאי, ושם יש סוחר שממיר את זה לכסף אריתריאי, ולאחר מכן הוא מועבר לאיש העשיר".
החוקר, רס"ר אופיר גולן, מעמת אותו עם מסמכים המוכיחים שבוצעו דרכו העברות כספים גם למצרים, ולא רק לדובאי, ומטיח בו שמדובר בכספי כופר אשר שולמו לחוטפים בסיני. זמן מה אחרי החקירה צגאי שוחרר למעצר-בית. כתב האישום נגדו, בסופו של דבר, התבסס על סעיף של סיוע למסתננים, ולא על סחיטת מסתננים, כפי שנחשד בתחילה. הכסף שנתפס נמסר לרשות המסים, שביקשה מבית המשפט לעקל אותו כעירבון לתשלום שומת מס שתיקבע לו.
המהלך הזה קומם את סנגורו של צגאי, עו"ד ניר זנו ממשרד ניר זנו וזהבה קרן, שמייצג עוד כמה מבקשי מקלט שכספם הוחרם. "הופכים אותם לעבריינים בעל כורחם וגם לוקחים להם כסף", הוא מלין ביום שמש לוהט בפתח דוכן הדסקית של שישאי גברהמסקל. "גם צגאי וגם גברהמסקל הם אנשי עבודה, מוכרים ויציבים בעסקיהם. אנשים שמים אצלם כסף למשמורת מפחד שיגנבו להם אותו ברחובות או שיגרשו אותם ביום אחד. אלה תנאי החיים הקהילתיים בדרום תל-אביב שיצרו את הפונקציה הזו".
רשות המסים רואה את הדברים באור קצת אחר: "חישבנו לו שומה על בסיס עסק לממכר מזון וחטיפים במקום סואן", כתב חוקר מע"מ בתצהיר לבית המשפט. "מאחר שהמקום פועל גם בלילה, יש להוסיף 35% לפדיון ועוד 36% על שני עובדים. לפי תחשיב הרווח הממוצע בעסק מסוג זה, 65%, הכנסתו החייבת במס היא 1,608,100 שקל. כמו כן למדנו על פעילות ענפה של העברת כספים לחו"ל. הוא הודה שגבה עמלה של 20-15 שקל לכל 100 דולר, ולדבריו הוא מעביר לחו"ל סכומים בין 10,000 דולר ל-40 אלף דולר בחודש, ויש עוד העברות של 300 אלף שקל בשנה מתשלום כופר עבור חטופים בסיני.
"לפיכך, סך כל ההכנסה החייבת נקבע על 3,108,000 שקל, אבל מאחר שהנתונים אינם מאומתים דיים, למען הזהירות נקבעה הכנסתו החייבת במס על שני מיליון שקל בלבד, והוא נדרש לשלם 855,938 אלף שקל".
צגאי, בשפתו הדלה, מתקשה לתאר את התהליך הפלילי ועל אחת כמה וכמה את זה הכלכלי. הוא לא הגיב על שומה שנשלחה לו בדואר, ומשלא הגיב, הוגשה לבית משפט מחוזי בקשה לעיקול הכסף שנתפס במשטרה. הבקשה התקבלה על-ידי בית המשפט במעמד צד אחד, ועו"ד זנו הפליליסט נאלץ להעביר את הלקוח למשרדו של גלעד ברון המתמחה בעבירות כלכליות ומיסוי.
"קודם המשטרה תופסת כספים שלא כדין ורק לאחר מכן, על מנת 'להכשיר את השרץ', ממהרת המדינה לעכב את הכספים תוך העברת חלקי מידע ועריכת שומה מופרזת ובלתי סבירה", כתבו עורכי הדין ברון ונעם שרעבי בבקשה לביטול העיקול, והציגו עוד פרט חשוב: יומן שנתפס בחנות של צגאי ובו רישום מדויק של הפיקדונות.
"האנשים האלה, חלקם מקבלים שכר בדולרים, ביקשו להפקיד את כספם אצלו", טען עו"ד שרעבי בבית המשפט והצביע על קבוצת אריתריאים שהתייצבו באולם. "הם לא יכולים לפתוח חשבון בנק וגם לא יחזיקו כסף בביתם כי הם ישנים שמונה אנשים בחדר. האנשים האלה נמצאים פה, זה הכסף שלהם".
בשלב הזה הודיעה נציגת רשות המסים, עו"ד קרן יזדי, כי היא מסכימה לשחרר את מרבית הכסף ולהותיר ברשות המדינה רק את 130 אלף השקלים של צגאי, עד שנציגיו יגיעו לשומה מוסכמת.
לצגאי, ובעיקר ללקוחות שלו, זה כבר לא משנה: "אני לא יודע איפה האנשים שמים עכשיו את הכסף", הוא אומר. "לא אכפת לי. אני לא שולח יותר כסף לאריתריאה, להורים שלי שם לא חסר כלום".
- התעמרות או מאבק לגיטימי?
תיק צגאי פקח את עיני חוקרי רשות המסים לסצנה הכלכלית בקהילת מבקשי המקלט, והוא גם משקף תהליך אכיפתי שהפך לאחרונה שגרה עסקית באזור התחנה המרכזית - מעצר, תפיסת כסף, עיקול, חילוט. לעתים הכסף משוחרר וחוזר לבעליו.
כך, בוקר אחד ביולי 2012, פשטו בלשים של יאחב"ל על צ'יינג' חוקי במדרחוב נווה שאנן, כדי לאבטח את פקחי יחידת הנש"מ ורואי החשבון של חברת פאהן קנה בע"מ. הביקורת התייחסה לתקופה מיולי 2008 עד יולי 2012 ומצאה לא מעט חוסרים בחובות הדיווח. אין צורך לדון כאן בכל הממצאים, למעט נתון אחד רלבנטי: במהלך ארבע השנים האלה העביר הסניף הקטן בנווה שאנן 35 מיליון שקל לחו"ל (לשם השוואה, מחזור המרת המטבע באותו צ'יינג' עמד על 2 מיליון שקל בלבד).
במסגרת הבדיקה גם נמצא כי ב-5,000 עסקות העברה לחו"ל לא נרשמה זהות מבקש ההעברה, וכי העסקות לא דווחו כעסקות בלתי רגילות חרף החובה לעשות כן בעסקות של למעלה מ-1,000 שקל, כאשר מבצע העסקה אינו מזוהה. כעת עומד הצ'יינג' בפני ועדת העיצומים של יחידת נש"מ. אבל זה רק ההליך המינהלי; לא מן הנמנע כי יוגש נגד הבעלים גם כתב אישום פלילי בעבירה של הלבנת הון.
"זה בדיוק המקרה שמדגים מדוע פורחים הצ'יינג'ים במדרחוב נווה שאנן", אומר פקיד בכיר ביחידת הנש"מ. "רק ברחוב הקטן הזה יש עשרה צ'יינג'ים חוקיים. בכל מתחם התחנה יש כ-30. עכשיו צא וחשב בכמה כסף מדובר".
מרבית הצ'יינג'ים חזרו כבר לעבוד ומנהלים משא ומתן עם יחידת הנש"מ בניהולו של יואב צבר, המומחה מספר 1 של מדינת ישראל בנושא הבוער של הצ'יינג'ים.
"נו באמת", תוהה מקורב לבעל הצ'יינג'. "מי כאן המלבינים, האריתריאים או אנחנו? ומה כבר מלבינים, משכורות של אריתריאים מסכנים? איפה כאן תכלית ההלבנה? זה לא רציני. לא חייבים לעצור אנשים, לאלץ אותם להשקיע כסף בייצוג משפטי ולהפסיד בעיצומים כספיים. המבצעים האלה מרגישים כמו מבצע הסברה אלים לחוק החדש".
"רבים מהם בכלל מתנהלים על-פי הוראות חוק איסור הלבנת הון", מסביר עו"ד רונן רוזנבלום, המייצג את אחד הצ'יינג'ים שעומדים כעת בפני ועדת העיצומים. "נכון שיש מקום לתת שירות חוקי ומקצועי לציבור רחב ביותר של עובדים זרים לא חוקיים; ונכון שתפקיד רשויות האכיפה הוא לוודא שהדברים נעשים בהתאם לחוק; אבל יש לעשות זאת באמצעים מידתיים ולא באמצעות גלי מעצרים, פשיטות וסנקציות כספיות שמתאימות למאבק בפשיעה חמורה. מדובר בנותני שירותי מטבע, שספק אם מחזור עסקאותיהם מתקרב בכלל לקנס".
האוצר: "עושים עלינו חוואלות"
בנש"מ טוענים כי יש כיום כעשרת אלפים חשבונות בנק מוסדרים של מסתננים מבקשי מקלט, ועדיין שוהים בישראל עוד כ-50 אלף שמנהלים את ענייניהם הכספיים ב"בנקים" פרטיים.
מבחינת האוצר, מדובר במיליארדים שמסתובבים והם אינם יודעים היכן בדיוק. המהלך האחרון כלל למידה של הנושא והנחת יסודות לאיסוף מידע מודיעיני בשטח. כאשר מושמעת ביקורת על הכוחנות ועל חוסר המידתיות של מהלכים אלה, נשלפת התשובה הישראלית המוכרת: חשד לכך שארגוני הטרור משתמשים במערכת הבנקאות הפירטית לצורך העברות כספים לשטחי הרשות הפלסטינית, עזה, סיני וסודן. "הם עושים עלינו חוואלות", אומר פקיד באוצר.
- חוואלות?
"זה מושג מקצועי מהשטח, שכולל מערכת סיבובית של כספים, שימוש בעובדים זרים לצורך העברות כספים לשטחים וקיום התחייבויות בחו"ל".
- בינתיים אתם הולכים על בחורים שמוכרים בבוטקה סיגריות וכרטיסי חיוג.
"אנשי האמון האלה, אסור להם לנהל בנקים. מדינת ישראל מאפשרת למסתננים לפתוח חשבון בנק, בצ'יינג', בדואר. כל מי ששומר להם את הכסף, גם אם הוא סודני, שיבוא וידווח כדי שנדע לאן הולך הכסף הזה. אולי הוא הולך למימון טרור? שיבואו לבקש אישור לנש"מ, נשקול, אבל אי אפשר לתת להם להמשיך להחזיק כסף בכמויות אדירות כאלה".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "על מנת להביא לדיווחי וגביית מס אמת, וכחלק מהמאבק נגד מעלימי מס, נוהגת רשות המסים לבצע ביקורות בעסקים בכל רחבי הארץ, כולל במתחם התחנה המרכזית. ככלל, כאשר נישומים אינם מדווחים על הכנסותיהם כנדרש עפ"י החוק, מוצאות להם שומות בהתאם לנתונים הנמצאים באותה העת ונקבעת שומה בהתאם לנתונים החדשים.
"בכל המקרים שצויינו בכתבה לא נמתחה כל ביקורת מצד בית המשפט על התנהלות רשות המסים, שפעלה בסמכות ועל-פי דין, ולראיה בית המשפט נענה לבקשות הרשות. במקרים של שישי ולואל, מדובר בתפיסת כספים בסכומים ניכרים, שלא ניתן הסבר למקורם וזאת במסגרת פעילות של המשטרה".
הכתבה המלאה - במגזין G