"הרווק", תוכנית הגמר, ימים ד'-ה' 21:00, ערוץ 10
קשה להיזכר בתוכנית גמר של עונת ריאליטי שעוררה פחות עניין מגמר "הרווק" עם דודו אהרון, קל וחומר תוכנית ריאליטי שהטאלנט שלה הוא זמר מצליח. ובכל זאת, העונה הזאת (אחרי כמה שנות הפסקה) של "הרווק" התחילה הכי רע שרק אפשר, ומאז רק הלכה ואיבדה גובה.
אפשר להאשים את הליהוק: אוסף של נשים צעירות שאף אחת מהן לא הייתה מסוגלת למשוך גבר נורמלי לדייט של יותר מכמה דקות. אלא שהציבור הישראלי כבר הוכיח, פעם אחר פעם, שרמה גבוהה היא לאו-דווקא מרכיב הכרחי בתפריט הריאליטי שלו.
היה גם מי שהאשים את הזמר עצמו שנראה כבחור חביב למדי, אבל לא בדיוק שיא הכריזמה. יכול להיות. לדעתי התוכנית הייתה יכולה להצליח לו היה לה את ה"טראש-שיק" כמו למשל "היפה והחנון", אבל כשהרמה נמוכה מחד, וההפקה לוקחת את עצמה ברצינות תהומית מאידך - התוצאות הן רייטינג שהוא לפעמים געגועים לערוץ 1.
מעבר לחולשתה של "הרווק", קשה שלא להרהר דרך התרסקותה במצבה של הטלוויזיה הישראלית. היה היה פעם ערוץ 10 איכותי. בכל מדינה נורמלית היו ה-13%-14% רייטינג, שהשיגו בו תוכניות תחקיר טובות כמו "המקור" למשל, צריכים להספיק לו כדי להתפרנס בכבוד.
אלא שכללי המשחק בשוק הפרסום הישראלי, יחד עם המודל הרגולטורי, הרגו את הערוץ האלטרנטיבי הזה, שדי בעיון בתיק העבודות של מחלקת האקטואליה שלו, כדי לגרות כל צופה טלוויזיה שמנת משכל תקינה בראשו: "אורלי וגיא", "חמש עם רפי רשף", "לונדון את קירשבנאום", "ערב טוב עם גיא פינס", המהדורה המרכזית, "המקור", "פנים אמיתיות", "לילה כלכלי", "הצינור" ועוד.
כל הרשימה המכובדת דלעיל לא הספיקה לו כדי לשרוד כלכלית, והוא נאלץ לשווק את עצמו כגרסת העניים של ערוץ 2.