נתוני סקר כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שוב מתקשים לשפוך אור על המתרחש בתעסוקה במשק, אחד הפרמטרים המאקרו-כלכלים החשובים ביותר.
לפי הנתונים המקוריים, האבטלה במשק זינקה ביולי מרמה של 5.9% ל-6.7% מכוח העבודה, המהווה גידול של יותר מ-31 אלף מובטלים (עלייה של 14.5%) לעומת החודש הקודם לרמה של כ-248 אלף מובטלים. מנגד, הנתונים בניכוי עונתיות לחודש יולי 2013, מבצעים על ההיפך המוחלט: ירידה חדה ברמת האבטלה במשק מ-6.7% ל-6.3% מכוח העבודה, ויציאה של כ-15 אלף אזרחים בגיל העבודה ממעגל האבטלה.
בשלושת החודשים האחרונים (אפריל, מאי ויוני) דווקא מגמת האבטלה לפי שתי שיטות המידה תואמו וניכרת הירידה באבטלה, כאשר לפי הנתונים המקוריים, היא מובהקת יותר. אלא שבחודש יולי, המגמות הפוכות, בדומה למה שהתרחש ביולי 2012, בו גם נרשם פער עצום בכווני האבטלה.
"הנתונים המנוכי עונתיות שעליהם נהוג להסתכל, בעייתיים בשל שינוי שיטת המדידה של הלמ"ס", מסביר אורי גרינפלד, מנהל תחום המאקרו של פסגות. "ניכוי עונתיות נועדה לנטרל אפקטים שאינם קשורים לכלכלה. כדי לעשות זאת, חייבים סדרה ארוכה מספיק, עם מספיק פרספקטיבה היסטורית, שמאפשרת לתפוס את השפעות העונתיות בצורה מדויקת".
נזכיר כי הלמ"ס ביצעה שינוים דרמטיים בשיטת מדידת האבטלה, שינוי שזכה לביקורות קשים מטעם הקהילה הכלכלית לרבות מהנגיד היוצא, פרופ' סטנלי פישר.
"אם מסתכלים על אינדיקטורים אחרים בשוק העובדה כגון תביעות ראשוניות לדמי האבטלה מהביטוח הלאומי, נראה שיש מגמה הרעה בשוק העבודה ולכן אנו מעריכים כי מגמת האבטלה היא כלפי מעלה", סיכם גרינפלד.