גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

די.אן.איי תפצח הגן של חברות החזקות בביומד?

לחברת די.אן.איי שתי חברות בתחום דלדול העצמות - בימ-מד ואנטרה ■ אם הכול ילך חלק ומושלם יגיע מוצר לשוק, אך האם זה תרחיש אפשרי בסקטור הביוטק?

כשאנשי שוק ההון זאב ברונפלד, מני מור ויונתן מלכה רכשו את השלד לייזר דטקט ב-2009, השוק היה סקפטי. באותה התקופה כבר החלו להופיע סדקים בשתי חברות החזקות אחרות של הצמד ברונפלד את מור בתחום הביומד - די מדיקל וביומדיקס, אז מדוע להקים חברת החזקות נוספת? אמנם ברונפלד ומור היו אחראים גם להקמת חברת ביוסל, שתחתיה צמחה חברת פרוטליקס, אך ככל שחלף הזמן נראה היה כי זו הצלחה שקשה לשחזר.

די מדיקל לא הצליחה בעיקר בגלל בעיות בייצור ובמוצר; ביומדיקס מצדה לא הצליחה ליצור מודל עסקי מתאים. די.אן.איי, שנסחרת היום לפי שווי שוק של 35 מיליון שקל, ממוקדת יותר, ולטכנולוגיה המובילה שלה יש פוטנציאל. אולם, יש בה סיכון טכנולוגי, ובעיקר אתגר מימוני.

די.אן.איי מורכבת משתי טכנולוגיות בתחום האוסטיאופורוזיס (דלדול עצם). "זה קרה במקרה", אומר מלכה, "אין לנו כוונה להתפזר לתחומים נוספים. נזקי האוסטיאופורוזיס עולים למשק האמריקאי כ-40 מיליארד דולר בשנה - כ-11 מיליארד דולר מהם על תרופות, והיתר על ימי אשפוז".

השוק של בימ-מד - 400 מ' ד' בשנה

לדי.אן.אי שתי חברות בנות - החברה הקטנה והיציבה בימ-מד, וחברת החלום אנטרה.

חברת בימ-מד (Beam-med), שבה מחזיקה די.אן.איי 40% בדילול מלא, מפתחת מוצר לבדיקת מצב העצמות באמצעות אולטרה-סאונד. בימ-מד היא הזרוע היציבה של החברה - היא רושמת באופן קבוע הכנסות של כ-4 מיליון דולר בשנה (במחצית הראשונה של 2013 הן עמדו על 1.9 מיליון דולר), היא רווחית (188 אלף דולר במחצית), ואפילו מחלקת דיבידנד זעיר על בסיס הרווחיות הקטנה שלה. הבעיה היא ש"החלום" שלה מוגבל.

"רוב אבחון האוסטיאופורוזיס כיום נעשה באמצעות רנטגן", מספר מלכה, "אך זו שיטת אבחון עתירת קרינה והמכשירים מאסיביים. השוק הפוטנציאלי למוצר מבוסס אולטרה-סאונד מוערך ב-400 מיליון דולר בשנה, והמגבלה היא בשיפוי - הוא קטן ולא מהווה תמריץ לרופאים לשלוח את החולים לבדיקה כזו. בנוסף, השוק חשדן כלפי חידושים בכלל, ואולטרה-סאונד בפרט. אם אחת המגבלות הללו ייפרצו - לבימ-מד יהיה פוטנציאל מרשים".

אולם, בתור חברה קטנה ומוגבלת בתקציב, שאפילו מחלקת חלק מן המזומנים שלה כדיבידנד, בימ-מד כנראה לא תעשה מהפכות כאלו במו ידיה. למעשה, קיומה בדי.אן.איי נועד לתמוך בחברת החלום אנטרה, שבה מחזיקה החברה האם 79%.

אנטרה קיבלה רישיון מחברת אורמד הישראלית, שנסחרת בנאסד"ק, לטכנולוגיה המאפשרת להסב תרופות מגרסה מוזרקת שלהן לגרסה הניתנת בבליעה. לאורמד היו שתי טכנולוגיות מסוג זה, ואנטרה רכשה את הזכויות לאחת מהן, בעוד אורמד ממשיכה לפתח גלולת אינסולין.

אורמד נתנה לכם את הטכנולוגיה הפחות טובה?

ד"ר פיליפ שוורץ, מנכ"ל אנטרה: "להיפך. אורמד כבר התקדמה עם הטכנולוגיה הקודמת שלה. היא שומרת לעצמה את הזכות לפתח גם את הטכנולוגיה שלנו לתחומי הסוכרת והשפעת, ואנחנו יכולים לפתח אותה לשאר ההתוויות. אם משהו יצליח, הם יקבלו תמלוגים של 3%".

שוורץ למד רפואה בהרווארד, בדגש על מחקר, ולאחר מכן שימש מנהל בתחום פיתוח התרופות והניסויים הקליניים בחברת סרונו, ואחר כך באנדו פרמצבטיקה. הוא החליט לעלות לישראל ולהקים כאן חברת תרופות, ובחר בטכנולוגיה של אנטרה. ברונפלד הזמין אותו לעשות זאת תחת די.אן.איי.

"שוק התרופות לאוסטיאופורוזיס כבר מכיל תרופות הניתנות בבליעה, והן מהוות כ-10 מיליארד דולר מן השוק. יש תרופה אחת שנחשבת ליעילה ביותר בשוק - PTH - אבל היא מחזיקה רק 1 מיליארד דולר מהשוק, כי היא ניתנת בזריקה", אומר שוורץ, "אמנם כבר אין לה פטנט, אבל לחברות לא שווה לעבור את הניסויים שדורש מוצר ביו-סימילר רק כדי לקחת נתח קטן מהשוק של אלי לילי".

לגייס ישירות לאנטרה בארה"ב

לעומת זאת, שוורץ מאמין כי גרסה בבליעה של ה-PTH תיקח 90% מהשוק של אלי לילי, נוסף על נתח מהתרופות בבליעה האחרות, במיוחד אם היא תהיה זולה יותר - וזו הכוונה של אנטרה.

החברה הצליחה בינתיים להוכיח בניסוי קליני ראשוני, שנערך בכמה עשרות מתנדבים בריאים בלבד, כי המוצר שלה מעלה ומוריד את רמת החומר הפעיל בדם של החולים בדיוק כמו זריקה, ואפילו טוב יותר. את התוצאות הללו היא תצטרך לשחזר בניסוי גדול יותר.

גורם בשוק שעוקב אחרי תחום האוסטיאופורוזיס, אך לא מכיר ספציפית את נתוני אנטרה, אומר: "ה-PTH היא באמת תרופה טובה. מגבלת נתח שוק קיימת לא רק בגלל המתן בזריקה, אלא גם כי מותר לתת אותה רק למשך שנתיים, בגלל תופעות לוואי. הייצור שלה מורכב, ולא יהיה פשוט לחקות את התרופה, במיוחד בגרסת בליעה. המטבוליזם משתנה מאדם לאדם, וקשה ליצור גרסה מדויקת. הייתי רוצה לראות מהחברה הזו עוד מידע. אם הכול ילך מושלם, יכול להיות לה מוצר, אבל זה לא יהיה קל".

אנטרה בונה על כך שהמסלול שלה יהיה קל, זול ובטוח יותר מפיתוח תרופה חדשה. הכוונה היא לגייס הון ישירות לאנטרה, ולא דרך די.אן.איי, ככל הנראה ממשקיעים פרטיים או ציבוריים בארה"ב, ולא בבורסה בתל אביב. השגת המימון - עשרות מיליוני דולרים עד סוף תהליך הפיתוח - תהיה האתגר העיקרי של החברה.

על אף שהיא סוחבת חוב מתקופתה כשלד בורסאי, לדי.אן.איי יש מקורות מימון לשנתיים הקרובות לפחות - מזומן, מניות אורמד, והדיבידנד שהיא מקווה למשוך מבימ-מד, והיא אינה מתכננת גיוס.

מבנה ההחזקות

עוד כתבות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13