בהחלטתו השבוע הצדיק השופט המחוזי איתן אורנשטיין את דחיית מועד ההכרעה בנושא הסדר החוב בקבוצת אי.די.בי, בכך שהדחיה פועלת לטובת הנושים. "דחיית המועד כמבוקש... פותחת תחרות להשאת ההצעות מעבר להצעות הקיימות... ולא ניתן לשלול כי יוגשו הצעות נוספות שימקסמו את התמורה לנושים", כתב השופט אורנשטיין.
כלומר, מעתה, אומר לנו השופט, לא רק דנקנר-גרנובסקי מצד אחד ואדוארדו אלשטיין ומחזיקי האג"ח מצד שני נמצאים במשחק, אלא כל משקיע שהמחשבה על השתלטות על אי.די.בי חלפה בראשו, ונמנע מכך עד היום בשל היעדר נגישות לאחד מהצדדים הניצים.
משקיע כזה יוכל להגיש עד ה-20 באוקטובר הצעת השקעה (בגובה של 700 מיליון שקל לפחות), מתוך ידיעה כי ככל שהצעתו תהיה גבוהה יותר, ותשקף תספורת קטנה יותר לנושי אי.די.בי אחזקות - כך ישתפרו סיכוייו לזכות בשליטה בחברה.
אלא שלמרות כוונותיו הטובות של השופט, צריך לומר כי לבתי המשפט במחוזותינו אין ניסיון חיובי במיוחד עם ניהול התמחרות בשיטה שבה זוכה המרבה במחיר. כך, לדוגמה, במכרז לרכישת מיזם הרכב החשמלי שקרס, בטר פלייס, הוכרזה לאחרונה חברת סאנרייז כזוכה, אולם, למרבה הצער, חלף רק זמן קצר עד שהתברר כי היא אינה מעבירה כנדרש את הכספים להם התחייבה.
בלית ברירה, ולאחר מעשה, נאלץ כעת בית המשפט להסתפק בהצעה כספית נחותה בהרבה, שהגישה חברת נכסי הצלחה שצחי מרקור הוא מבעליה. וכעת נותר רק לקוות כי היא אכן תעביר את הסכום לו התחייבה.
וגם אם מרקור יעביר בסופו של דבר את הסכום, התמונה העולה מהסיפור היא כי בית המשפט לא בדק בציציות המציעים בבטר פלייס, לא חקר היטב את איתנותם הפיננסית וגם לא דרש ערבויות או לפחות הפקדה של דמי רצינות שניתן יהיה לחלט במקרה שהמציע יחזור בו מהצעתו.
תמרור אזהרה לבית המשפט
הסיפור של בטר פלייס אינו מקרה בודד. גם הבעלים החדש של עיתון "מעריב", שלמה בן-צבי, התחייב אשתקד בפני השופטת ורדה אלשיך על העסקת כמות מינימלית של עובדים, מה שסייע לו לגבור על הצעה מתחרה שהוגשה לרכישת העיתון המפסיד על-ידי אלי עזור.
אלא שגם כאן, לאחר שכבר הוכרז כזוכה, סטה בן-צבי ממתווה הרכישה המקורי עליו התחייב, וכבוד השופטת אף איימה עליו כי אם לא יקיים את ההסכם עליו הוא חתום כלשונו, היא תאלץ לבטל את העברת "מעריב" לידיו.
רק שבדיעבד מתברר כי זה היה לא יותר מאיום-סרק, שכן רק החודש אישרה השופטת הסכם חדש, שכלל פיטורי עובדים נוספים והפחתת שכר רוחבית למי שנותרו בחברה. "מתן אישור כמבוקש הינו הרע במיעוטו", כתבה אלשיך .
המקרים של בטר פלייס ו"מעריב" צריכים לשמש תמרור אזהרה לבית המשפט, כאשר הוא בא להכריז על זהות הזוכה בהתמחרות על אי.די.בי או על כל חברה אחרת שמגיעה למצבה. המציעים בהתמחרות צריכים לשלם דמי רצינות ולעבור בדיקה של יכולותיהם הפיננסיות.
על בית המשפט לוודא היטב כי ההצעות המונחות על שולחנו אינן מעבר ליכולתו הכלכלית של המציע. רק כך ניתן יהיה למקסם את התמורה לנושי החברה ולשמר את סמכותו של בית המשפט.