"תפירת" משרה לעובדת ללא מכרז, לאחר שנכשלה במבחני המיון לאותו תפקיד; מימון נסיעות של נציגים לחו"ל בלי הנמקות וללא הצדקה לנסיעה ובחירת ספקים בפטור ממכרז באופן פסול - אלה הם רק חלק מן הליקויים שמצא מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, בדוח ביקורת מיוחד שערך על לשכת הקשר "נתיב", אשר ממצאיו התפרסמו היום (א').
לשכת הקשר "נתיב" היא הגוף הממלכתי המופקד על טיפוח הקשר בין מדינת ישראל לאוכלוסייה היהודית וזכאי העלייה בחבר המדינות (ארגון שבו חברות 10 מתוך 15 הרפובליקות שהרכיבו את ברית-המועצות לשעבר. החברות בארגון הן: רוסיה, אוקראינה, בלרוס, מולדובה, ארמניה, קירגיסטן, קזחסטן, אוזבקיסטן, טג'יקיסטן ואזרביג'אן).
בין היתר, בביקורת שנערכה בלשכה מצא המבקר ליקויים חמורים ו"התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין, שקיפות ציבורית ואמות מידה שוויוניות הנדרשות ממוסדות ממלכתיים" בכמה תחומים, ובהם: הפעלת שליחים מטעם הלשכה; העסקת עובדים ויועצים; קשרים עם אוניברסיטת אריאל בשומרון; שליחת אנשים לחו"ל במעמד "נציגים"; נסיעות לחו"ל של נציגים והעסקת עובדים וממלאי מקום.
שומרי הסף
כך למשל, מצא המבקר, כי ראש נתיב נעמי בן עמי וסגנה רונן רפאל עקפו מכרז פומבי כדי להותיר עובדת ששימשה כממלאת מקום ראש תחום פיתוח, ואף יצרו לה בדרכים שונות משרה בכירה יותר בדיוק באותו התחום שבעבורו לא יכלה להתקבל בדרך המקובלת, מאחר שלא עמדה בתנאי הסף.
מדובר בעובדת שהתקבלה לעבודה בנתיב כראש תחום פיתוח במעמד ממלאת מקום בחוזה מומחה למשך שנה, ואולם כאשר פורסם המכרז למשרה היא ניגשה ונכשלה במבחנים של שירות נציבות המדינה, ולא יכלה להציג את מועמדותה למשרה. לאחר הכישלון, כפי שעולה מהביקורת, ניסתה ראש נתיב ליצור משרה חדשה בארגון על ידי פנייה למשנה לנציב שירות המדינה בתואנה כי מדובר בצורך מידי למשרת אמון, כאשר הנושאים שבעבורם התבקשה המשרה החדשה היו כולם בתחום אחריותו של ראש תחום פיתוח. המטרה הייתה לאייש את המשרה על ידי העובדת שלא התאימה לתפקיד, ואולם הנציב דחה את הבקשה על רקע ההכרה בכך שמדובר ב"דרך לעקוף את דרך המלך".
"התהליך המכרזי לתפקיד ראש תחום פיתוח רוקן מתוכן, ובמקביל נעשו מהלכים לאיוש משרה אחרת, בכירה יותר, בידי אותה העובדת, תוך מעורבות של בכירי הארגון. כל זאת תוך התנהלות פסולה של נתיב, שיש בה מעין מראית עין של 'תפירת' משרה לעובדת", כתב שפירא בדוח.
עוד נמצא כי עובדת בכירה, גמלאית של הארגון, הועדפה לטובה בתהליך שהוביל להעסקתה מחדש, תוך התעלמות מהמגבלות ומהסייגים המוטלים על העסקת גמלאים; כי התקשרות עם יועץ חיצוני - שבמהלך הביקורת הופסקה העסקתו - נעשתה בניגוד לתקנות נציבות שירות המדינה וכי תהליך בחירתו היה בלתי תקין ובכלל היה קיים ספק בצורך שהיה להעסיקו בתחומים שבעבורם אושרה העסקתו. המבקר קבע כי בעניינים שונים בתחום העסקת העובדים, נציבות שירות המדינה, שהייתה אמורה לשמש "שומר הסף", האמון על הפיקוח והבקרה מול הארגון, לא מילאה את תפקידה.
מה עם הנהלים?
עוד קובע המבקר בדוח החמור, כי גם בהליך שליחת אנשים לחו"ל במעמד "נציגים" של נתיב נמצאו ליקויים חמורים. נתיב שולחת אזרחים ישראלים לחבר המדינות כדי לייצג את המדינה בפעילויות תרבות, הסברה ומיתוג קצרות מועד. בביקורת נמצא כי התנהלות נתיב בבחירת ה"נציגים" ושליחתם לפעילות לא התיישבה עם כללי המינהל התקין ונוהל הארגון, ופגעה בשוויוניות.
בין היתר, מצא המבקר כי אחדות מהנסיעות של עובדי נתיב לחו"ל לא התיישבו עם המשימות המוגדרות לארגון, וקיומן "פגע באמות מידה של מינהל תקין"; לחלק מהן לא נמצאו נימוקים, לחלק אחר ניתנו נימוקים שאינם מניחים את הדעת, וחלקן אושרו באופן בלתי תקין.
בדוח צוין כי שישה מתוך האמנים שנשלחו לחבר המדינות כשליחי נתיב ב-2008 (ארבעה חברי צוות אמנותי ושני נציגים בודדים), נשלחו תוך התעלמות מתקנות חובת המכרזים, הפרת שוויון ההזדמנויות ובמקרים מסוימים גם מבלי שהתאימו לתפקיד. באחד המקרים, נשלח נציג של נתיב ליריד ספרים בסנט פטרסבורג לאחר שבמחני התאמת המועמד לתפקיד נמצא כי הוא מתאים לראיונות תקשורתיים ולמפגשים בפורום מצומצם, אך אינו מתאים להרצאות בפני קהל. זאת, חרף העובדה שהיה ידוע מראש כי המשימות שיוטלו על הנציג יהיו בעיקר הרצאות בפני קהל. עוד קובע המבקר, כי גם הקשר של לשכת נתיב עם המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון נעשה שלא על פי הנהלים. נקבע, כי לשכת נתיב העדיפה את המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון על פני מוסדות להשכלה גבוהה אחרים בישראל, ועובדי הארגון סייעו בקידום ענייני המרכז וקידמו יעדים שיווקיים וכלכליים שלו.
כמו כן נמצאו ליקויים בהתקשרויות ובבחירת ספקים ללשכה. לדוגמה, נמצא כי הפטור ממכרז להתקשרות עם "הצופים העבריים" כספק נעשה ללא בדיקה נאותה בדבר היותם של הצופים ספק יחיד, והכרזתם ככאלה על פי תקנות חוק חובת המכרזים; או במקרה של התנהלות פסולה באירוע יום העצמאות במוסקבה, שבו הועברו כספים במזומן לספק מקומי וחלקם הוחזרו, לפי גרסה אחת (המוכחשת), על ידי הספק לידי שליחת נתיב במזומן וללא תיעוד; או במקרה של התקשרות עם חברה רוסית לצורך "מיתוג ישראל", שבה נמצאו ליקויים חמורים בתהליך המיון והבחירה עד כדי חשש, כי מלכתחילה היא נעשתה במגמה להתקשר לחברה.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בשם נתיב: "לשכת הקשר נתיב תלמד את הדו"ח ותמלא אחר המלצותיו".