רשות המסים בוחנת בימים אלה דיווח על הכנסות מניתוחים פרטיים המתבצעים בבתי החולים ברחבי הארץ, ובחו"ל. בין הרופאים שנמצאים על "שולחן הניתוחים" של רשות המסים - רופאים המבצעים השתלות איברים בארץ ובחו"ל ורופאים המבצעים ניתוחים פלסטיים.
בשבוע שעבר הוגש לבית משפט השלום בת"א כתב אישום נגד יעקב דיין, מנהל חברת עד-על אחזקות, שעסקה בתיווך בין אנשים הזקוקים להשתלת כליה לבין אנשים שמעוניינים למכור כליה מגופם, בטענות להעלמת מס בהיקף עצום של כ-118 מיליון שקל בשנים 1999-2007 (ר' מסגרת). כתב אישום, שנולד בעקבות חקירה של יחידת יהלום ופקיד שומה ת"א ברשות המסים, מספק הצצה חטופה אל אחד המבצעים המרכזיים של רשות המסים בחודשים האחרונים: בחינת הסקטור הרווחי של הניתוחים הפרטיים. "והוא רק קצה הקרחון", אומר גורם בכיר ברשות המסים.
לדבריו, "כחלק מהפעילות השוטפת של רשות המסים אנחנו מחפשים כל מיני פעילויות עסקיות שנעשות בישראל, אך מנסים להציג לנו אותן במסווה שכאילו חברות שיושבות בחו"ל עושות אותן. מזה חודשים אנחנו מקיימים איסוף מתמיד של מידע בבתי חולים פרטיים, כדי לחשוף את המקרים, שבהם מי שעוסק בניתוחים הפרטיים - ומדובר בכל גורם שנמצא בשרשרת - לא מדווח על הכנסותיו האמתיות".
בין אותם "גורמים בשרשרת", אומר אותו בכיר, נמצאים "רופאים, מרדימים, טכנאים, אחיות ועוד. יש המון אנשים שמדווחים על ניתוחים פרטיים כפרי-לנסרים, אך חלקם לא מדווחים על כל ההכנסות, ופה אנחנו נכנסים לתמונה. "אנחנו בודקים הכול. בכל מקום שבו מתבצעת פעילות שמכניסה כסף, אנחנו אמורים להיות שם. הרבה פעמים ברשות המסים הולכים על הדברים הלא צפויים כל-כך, ולא תמיד הרופאים המנתחים בניתוחים הפרטיים יודעים שגם אנחנו נמצאים איתם בחדרי הניתוח".
"נישה עם הרבה כסף"
לדברי הבכיר ברשות, מדובר במיליונים רבים ש"עוברים ידיים" בין כתלי בתי החולים. "הניתוחים הפרטיים, בין אם מדובר בניתוחים קוסמטיים ובין אם מדובר בניתוחים מצילי חיים כמו השתלות אברים וכדומה, זו נישה שיש בה המון כסף".
אותו גורם מבהיר עוד כי ברשות המסים הופתעו מכמות הרופאים והגורמים המעורבים בניתוחים הפרטיים שלא מדווחים על כל הכנסותיהם, או מנסים להסתיר אותן באמצעות תירוצים שונים וטענות, כי הופקו בחו"ל או כי ביצעו את הניתוח בחינם.
"אנחנו רואים רשימת ניתוחים שכוללת הרבה מאוד שמות, ופתאום המנתחים טוענים כל מיני טענות כזב כמו 'זו בת אחותי' ו'זה גיסי', וזה פה וזה שם, ולכן ניתחתי אותם ללא תשלום; אבל כשאנחנו מגיעים לנתונים האמיתיים - כשמגיעים לשם ה-13, ה-14, ה-27 וה-36 ברשימה, אז פתאום מתגלה שגם הראשון זה לא גיס ולא גיסה ולא שום דבר. הם - הרופאים, והמרדימים וכל מי שמעורב - עושים הון מניתוחים פרטיים בארץ ובחו"ל, ומנסים לחסוך את המס, ולפעמים מדובר במיליוני שקלים ויותר לאדם".
הבכיר ברשות מוסיף כי "כאשר מדובר בניתוחים בחו"ל הרבה פעמים מנסים להסוות אותם דרך כל מיני או חברות זרות או חברות קיקיוניות בקפריסין, כאשר בפועל עיקר הפעילות נעשית בארץ. במקרים כאלה לא רק על בסיס פרסונאלי (מקום מגוריו של הנישום כתושב ישראל) יש למסות אותו, אלה גם על בסיס טריטוריאלי, שהפעילות נעשתה בארץ".
כתב האישום: כליה תמורת 20-25 אלף ד'
יעקב דיין הואשם בשבוע שעבר בהשמטת הכנסות והעלמת מס באמצעות החברה שבבעלותו. החברה עסקה בארגון של ניתוחי קצירת הכליות ממוכרי הכליות וניתוחי השתלת הכליות במושתלים, שבוצעו בבתי חולים בחו"ל. בכתב האישום נטען כי על-מנת להסתיר את היקף פעילותו ובמטרה להתחמק ממס, הפעיל דיין רשת של חברות זרות, אותן הציג במירמה כספקיות השירותים וכמי שמקבלות את ההכנסות מהשירותים, הפיק בשמן חשבוניות והתקשר עמן ובאמצעותן בהסכמים.
על אף החזות העסקית הכוזבת, נכתב בכתב האישום, הנאשמים הם מי שביצעו את כל הפעולות, ובין היתר, הפעילו רשת של מתווכי משנה בישראל, שקיבלו סכום הנע בין 35,000 דולר ל-40,000 דולר עבור כל כליה. בכתב האישום אף נחשף תעריך האיברים שנרכשו: מהאישום עולה כי מתווכי המשנה של דיין פירסמו, בין היתר, מודעות בשפה הרוסית בעיתונים בישראל ואיתרו עולים חדשים, אזרחי ישראל, שהביעו נכונות למכור את כלייתם תמורת תשלום שנע בין 20,000 דולר ל-25,000 דולר.
עוד לפי כתב האישום, דיין וחברת התיווך לאיברים שהפעיל, קיבלו תשלומים עבור הכליה ועבור ארגון ניתוח קצירת הכליה וניתוח השתלת הכליה. התשלום התקבל לידיהם ממשרד הביטחון, מקופות החולים, מחברות הביטוח, מעמותות שונות או ממימון פרטי של המושתלים.
מכתב האישום עולה כי דיין גרף רווחים עצומים במסגרת עיסוקו כמתווך להשתלות איברים. כך, נכתב באישום, כי בשנים 1999-2000 קיבלו הנאשמים ממשרד הביטחון סך של כ-7.4 מיליון שקל עבור שירותיהם. עוד צוין, כי בשנים 2001-2006 קיבלו דיין והחברה שבבעלותו ממשרד הביטחון סך מצטבר של כ-40 מיליון שקל עבור שירותיהם; ובשנים 1999-2007 התקבלו מלקוחות פרטיים לפחות 70.6 מיליון שקל. על-מנת להתחמק ממס, נטען, הגישו הנאשמים דוחות כספיים כוזבים, לפיהם ההכנסות מועברות לכאורה לחברות הזרות. זאת, כאשר החברה הישראלית משמשת לכאורה רק כ"נציגה" שלהן בארץ וכ"צינור" להעברת הכספים.