בעקבות תחקיר "גלובס" על ספסרות במים במגזר החקלאי בניגוד לחוק בהיקף של עשרות מיליוני קוב, נערכה חקירה מיוחדת ובה אומתו פרטי התחקיר במושב תלמי אליהו שבחבל אשכול.
בעקבות התחקיר פנו שמעון מגן ודוד בלחסן, חקלאים במושב, בעתירה לבג"צ באמצעות עו"ד אמנון גלברט, והפרקליטות הסכימה למינוי חוקר מיוחד מטעם רשם האגודות השיתופיות. החוקר, עו"ד יצחק אבידני, קבע כי אגודת המושב תלמי אליהו "פעלה בניגוד לחוק המים, כאשר סחרה במים עם חבריה".
על פי חוק המים, הזכות לקבלת מכסת מים לחקלאות צמודה למטרות השימוש החקלאי, "ואם בטלה המטרה - פקעה הזכות למים". כלומר, זכותו של חקלאי לקבל מכסת מים פוקעת אם אינו עוסק בפועל בחקלאות. בתלמי אליהו רק 12 מתוך 60 בעלי הנחלות עוסקים בחקלאות, וזוהי תמונת המצב בכל 30 אלף הנחלות במושבים בישראל - רק 20% מבעלי הנחלות עוסקים בפועל בחקלאות, ו-80% שאינם עוסקים בחקלאות מקבלים את מכסות המים למרות שאינם זכאים לקבלן.
שיטת הספסרות בתלמי אליהו פעלה כך: אלה שהפסיקו לעסוק בחקלאות לא החזירו את מכסותיהם לרשות המים. הנהלת האגודה, שיכולה היתה לחלק את המים הללו בצורה שוויונית בין אלה העוסקים בחקלאות, חילקה את מכסות המים הללו לקבוצה מצומצמת של מקורבים וחברי הנהלה, כאשר כל אחד מהלא חקלאים קיבל מההנהלה 8,000 שקל עבור העברת המיכסה לחקלאי הפעיל. פעולה כזו מנוגדת הן לחוק המים והן לחוק ההתישבות (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ומים), שעל אכיפתו מופקד שר החקלאות.
החוקר עו"ד אבידני המליץ "להורות לאגודת תלמי אליהו להפסיק לאלתר לסחור במים".
אחריות משרד החקלאות
הקצאת המים השפירים השנתית למושבים מסתכמת בכ-250 מיליון קוב, ועוד כמות דומה של מי קולחין מטוהרים. החקלאי משלם 2 שקל לקוב מים שפירים ו-1.14 שקל לקוב מים מטוהרים. משמעות הנתונים הארצית היא, שכ-200 מיליון קוב מים שפירים וכמות דומה של מי קולחין, נסחרים בין חקלאים אמיתיים לבין מי שלא עוסקים בחקלאות, אבל מחזיקים שלא כדין במכסותיהם לצרכי מסחר. שווי המים השפירים הנסחרים או נמסרים על ידי מי שהפסיקו לעסוק בחקלאות מגיע לכ-400 מיליון שקל ולכ-200 מיליון שקל במי קולחין.
דוח מבקר המדינה שהתפרסם במאי 2012 מאשר את תחקיר "גלובס", ונאמר בו: "משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי כמאסדר היה עליו לנהל את היתרות במכסות המים ואת ניודן בין החקלאים בהתאם לצרכים ולאמות מידה, וכן היה עליו לפקח על הביצוע, אולם הוא לא עשה כן. מחדל זה גרם לחוסר ניצול יעיל של המים ולתופעה של ניצול מצוקת חקלאים וספסור במים - משאב שיש מחסור בו.
"המדינה היא המקצה לחקלאים את מכסות המים, ולפיכך לדעת משרד מבקר המדינה, מכסות מים עודפות אמורות להיות באחריותה ובשליטתה. על משרד החקלאות לפעול בלא דיחוי להסדרה של סוגיית ניוד עודפי המים ובכלל זה עליו לפעול לכך שהם ינוידו בהתאם לצרכים, ותוך מניעת תופעת הספסור במים ואיסור על גביית 'דמי ההסכמה' האמורים".