גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עו"ד הכהן: המאגר הביומטרי יכול להיות נכס לארגוני פשיעה

הקמת המאגר הביומטרי מטרידה את ראש רמו"ט לשעבר, שממשיך להטיף נגדו: "במאגר הביומטרי טמונות סכנות רבות. ראינו איך דלף מאגר מרשם האוכלוסין" ■ "הצילומים יאפשרו לארגוני פשע לעקוב אחר אנשים, כולל עדי מדינה"

קרוב לחצי שנה חלפה מאז סיים עו"ד יורם הכהן את כהונתו כראש הרשות למשפט טכנולוגיה ופרטיות (רמו"ט) במשרד המשפטים. ועדיין, הלהט בהתנגדותו להקמת המאגר הביומטרי במסגרת פרויקט תעודות-הזהות החכמות של מרשם האוכלוסין - לא שכך.

הפיילוט שבו החל משרד הפנים בחודשים האחרונים, שבמסגרתו החלו להנפיק תעודות-זהות ודרכונים "חכמים", תוך שמירת הנתונים הביומטריים של הציבור במאגר מאובטח, לא נותן לו מנוח, אף שהכהן מסרב לכנות את הפרויקט "אסון בהתהוות".

לאורך כל הקדנציה שלו - כמנהל הראשון של רמו"ט, הרגולטור הממשלתי להגנה על מאגרי מידע ממשלתיים ואלה הפועלים בשוק הפרטי - הטיף הכהן נגד הקמת המאגר. לשיטתו, פרויקט התעודות החכמות יכול לעבוד היטב גם ללא הקמת המאגר, על הסכנות הכרוכות בו.

הסכנה של המאגרים

בראיון מיוחד ל"גלובס" אומר הכהן כי "כשהתקיים ב-2009 דיון בממשלה בנושא המאגר הביומטרי, אמרתי לראש הממשלה אהוד אולמרט ולשר הפנים מאיר שטרית, שההתנגדות שלי היא רק קצה הקרחון, ושהם לא צופים את מידת ההתנגדות הציבורית שתהיה לעניין.

"חשבתי אז ואני חושב גם היום שצריך להתחיל עם תעודת-זהות חכמה שלא מבוססת על מאגר ביומטרי, כי היעדר תעודה כזו פוגע בישראל בצורה דרמטית. היום כל ילד בן 12 עם סורק יכול לזייף תעודות-זהות. היינו יכולים להיות כבר ב-2009 עם תעודות חכמות, שקשה מאוד לזייף אותן פיזית, ובלתי אפשרי לזייף אותן אלקטרונית, אם היו רק אומרים - 'בואו נחכה עם המאגר, נעשה עבודת מטה, נבדוק מה עושים בעולם'".

- אז למה אנחנו לא שם? מי מתעקש שיהיה מאגר ולמה?

"מי שהיה אז שר הפנים, מאיר שטרית. הוא אמר אז שתעודת-זהות חכמה בלי מאגר ביומטרי היא לא תעודה טובה. אין הצדקה לאמירה הזו. אפילו רשות האוכלוסין לא רצתה בזמנה את המאגר הביומטרי, כי זה מאוד מסבך את הליך הבקשה לתעודה חכמה".

- מה ההבדל בין תעודת-זהות חכמה לבין המאגר הביומטרי?

"תעודה חכמה זו תעודת-זהות המבוססת על כרטיס חכם, זה צ'יפ שיש על משהו שנראה כמו כרטיס צאשראי. הצ'יפ הזה הוא מחשב בפני עצמו, זו מערכת הצפנה ייעודית מאוד מאובטחת. ההדפסה על התעודה מכילה טכניקות מתקדמות בהגנה נגד זיוף של מוצרים פיזיים, שכבות נסתרות והולוגרמות שרק מי שיש לו מפעל ייעודי יכול לעשות את זה, בתוספת מערכת הצפנה שמגינה על המידע. כשהמחשב קורא את המידע של האדם הזה, הוא יודע בוודאות שזה האדם.

"הכרטיס מחזיק נתונים ביומטריים. כלומר, שתי טביעות-אצבע ותמונה באיכות גבוהה שעל בסיסה אפשר בתהליכים מיחשוב להוציא מידע שהוא ייחודי לאדם. אפילו התמונה הביומטרית של תאומים זהים לא תהיה זהה. כשאתה רוצה להוכיח את הזהות של האדם, אתה בודק את זה מול הכרטיס. תעודה חכמה יכולה להיות עם מאגר או בלי מאגר ביומטרי".

נכס אסטרטגי לארגוני פשיעה

- אז מה ההצדקה להקמת מאגר של נתונים ביומטריים?

"בסופו של דבר טכנולוגיה כזו איננה חוסמת לחלוטין אפשרויות לגניבת זהויות. אני הייתי בעד תעודה ביומטרית, אבל שהנתונים יוחזקו בתעודה עצמה ולא במאגר. אבל צריך להבין שמאגרי מידע ממשלתיים הם שונים ממאגרי מידע של השוק הפרטי, כמו גוגל. כשאנחנו נותנים מידע למאגר ממשלתי, זה לא מרצון אלא מחויב בחוק. זה מאגר מלא, שלם, שאין בו חורים.

"ראינו את זה במאגר של מרשם האוכלוסין, כשדלף המרשם המלא. זו הסכנה הגדולה של המאגרים הממשלתיים. הממשלה עדיין לא יודעת להגן בצורה טובה על המאגרים הממשלתיים, שאינם המאגרים האסטרטגיים שהמדינה מחזיקה. היא יודעת להגן על המאגרים הצבאיים, של המוסד, של תשתיות קריטיות. אבל כל היתר נשמר בצורה הרבה פחות טובה, והנזק שיכול להיגרם הוא מאוד קשה".

תומכי המאגר הביומטרי אומרים מנגד כי ההצדקה העיקרית להקמת המאגר הביומטרי היא למנוע ממי שמבקשים לרכוש זהות כפולה להוציא יותר מתעודת-זהות או דרכון אחד - באמצעות משרד הפנים, לא באמצעות זיוף - על-ידי הונאת פקידי המרשם בתהליך התשאול. ללא מאגר, לא תהיה לרשות האוכלוסין אפשרות לדעת שאותם נתונים ביומטריים כבר הוטבעו על תעודה אחרת, בשם אחר ובמספר זהות אחר. הפעילות העבריינית של רכישת זהות מזויפת תעבור משלב הייצור הפיזי של התעודות - שאותן יהיה בלתי אפשרי לזייף - לשלב יצירת הזהות המזויפת באמצעות משרד הפנים.

אלא שלדברי עו"ד הכהן, אין מידע באשר להיקף התופעה. "גם היום רשות האוכלוסין חושבת שיש אנשים שיש להם תיעוד של אנשים אחרים, ויש להם תעודת-זהות חוקית, לא זיוף. מאגר ביומטרי לכאורה פותר את הבעיה, כי אם אדם קיבל תעודה אחת עם נתונים ביומטריים מסוימים, אי-אפשר על אותו נתון ביומטרי להוציא תעודה אחרת, כי המערכת תאתר את זה. אבל כדי לקבל תעודה, אדם צריך לעבור הליך של תשאול. אם הצלחתי לעבור אותו, הזהות שלי אומתה. לכן תהליך התשאול הוא התהליך החשוב, ולא המאגר הביומטרי. אם התחקור יהיה מעמיק, נתמך במידע שהסיכוי יהיה בידי מישהו מבחוץ קטן, אז לא צריך מאגר ביומטרי".

- כל הנתונים האלה לא הוצגו לחברי-הכנסת במהלך תהליך החקיקה?

"היה פה תהליך דמוקרטי שלם, כולל טיוטת חוק, הערות של משרדי הממשלה, אבל חברי הכנסת נתנו לח"כ שטרית לנהל את הליך החקיקה ולא שאלו שאלות. הם התנהגו כאילו זה הדבר שלו, הגיעו רק להצבעות בסוף, ולא הבינו שזה לא עניין של ביטים טכנולוגיים אלא עניין שבמהות הדמוקרטיה.

"הרי אפשר לעשות כל מיני שימושים במידע ביומטרי. המידע החשוב הוא לאו דווקא טביעות-אצבע אלא התמונות. כי עם כל המצלמות הפזורות כיום, תמונות מאפשרות לעקוב איפה אנשים מסתובבים, לזהות אנשים מתוך ההמון.

"המשטרה וגופי הביטחון ירצו לעשות בזה שימוש. המידע הזה יכול להיות נכס אסטרטגי לארגוני פשיעה - למשל נתונים על אנשים שנמצאים ברשות להגנת עדים - ולכן האיום שינסו להשיגו נהיה גדול יותר".

משלמים בפרטיות וגם בכסף

כמה שינויים בכל זאת נרשמו אצל הכהן, מאז תיפקד בפועל כממונה הממשלתי על הגנת הפרטיות. בעבר לא הייתם תופסים אותו מעלה לפייסבוק תמונות של ילדיו. היום יש לו חשבון פייסבוק, ווייז, פנגו. הכהן מתרשל: הוא מאפשר למידע פרטי עליו להיצבר על כל מיני שרתים, שאין לדעת מי יכול להגיע אליהם. בסוף עוד נגלה שהוא אפילו עושה חיפושים בגוגל.

הכהן: "בהתפתחויות הטכנולוגיות שיש היום, יש ברכה גדולה, והדבר האחרון שאני רוצה הוא לפגוע בקידמה החברתית. אבל צריך לעשות אותה עם תשומת-לב יותר גדולה לפרטים והבנה של הסכנות הכרוכות בכך.

"ניקח את waze כדוגמה. אני משתמש אנונימי באפליקציה הזו ולא עושה שיתוף של ספר הכתובות שלי, אבל אני מודע לכך שאין דבר כזה 'משתמש אנונימי', כי אם מתועד המקום שאני מגיע אליו בערב, וזה הבית; אפשר לקשור את זה ישירות לזהות שלי. בכל שירותי החינם אנחנו בעצם עושים איזשהו ברטר, של שימושיות מול פרטיות".

- למה זה צריך להדאיג אותי שווייז יודעת איפה אני גר?

"מה שמדאיג הוא כמות המידע שנאסף. רוב האנשים לא מבינים את העסקה. אבל המודל הכלכלי של שירותי חינם הוא שהמודל מתבסס בצורה חדה בהקשר של גוגל, שהיא בונה פרופיל על בנאדם. במונחים של הספר '1984', זה הרבה מעבר לחלום, כי היום אפשר לדעת את המחשבות הכי כמוסות של אנשים, אלה הדברים שהם מחפשים בגוגל. לרבות המילים שמופיעות במיילים של האנשים ו/או מערך הקשרים שלהם. מכמויות כאלה של מידע לגבי אדם פרטי, יכולות להיות תועלות שליליות.

"רבים שוכחים שהשירותים החינמיים האלה מפתחים שירות שימכור לנו משהו בסופו של דבר. כבר זמן רב, על סמך המאפיינים הייחודיים שיודעים עליי, נותנים לי פרסומת מותאמת אישית. זה החלום הרטוב של כל פרסומאי, וזה אומר שבסופו של דבר הסיכוי שאני אוציא כסף הוא הרבה יותר גדול, כך שאני לא רק משלם בפרטיות אלא גם בכסף ממש".

- אז אולי הקרב כבר אבוד? הרי המידע עלינו כבר נמצא בידיים של גוגל, פייסבוק וכל היתר.

"נהוג להשוות את רגולציית הפרטיות והמידע לרגולציה של איכות סביבה. אנחנו היום ברגולציה של הפרטיות פחות או יותר במקום שבו הייתה הרגולציה של איכות הסביבה לפני 40-50 שנה. היו אז מפעלים מזהמים, ועשו דברים נוראיים, כי לא היה שום כוח נגד. והיום, המצב של עולם איכות הסביבה השתנה לגמרי - מפעלים ממשיכים לייצר, אבל יש רגולציה מאוד חזקה, אבל במצב הפרטיות אנחנו נמצאים לפני 40 שנה. אנשים וגם מקבלי ההחלטות עוד לא הבינו והפנימו את הבעייתיות במצב. אולי אנחנו צריכים איזה סוג של אירוע חזק שיקרה, כדי שנבין".

"כשהאפליקציות החינמיות יהיו בתשלום, איסוף המידע יקטן"

עו"ד יורם הכהן מפרט מה הבעייתיות במאגרי המידע - העסקה הבלתי כתובה שמבצעות החברות המשווקות אפליקציות עם הציבור היא מעין עסקת סחר חליפין: החברה תעניק למשתמש אפליקציה חינמית - לעתים יעילה ואפקטיבית; המשתמש מצידו יעניק לחברה גישה לפרטים על אודותיו.

לדבריו, "זו אחת הנקודות הכי חשובות שעסקתי בהן. אנחנו נותנים רשות להשתמש בפרטים שלנו, קודם כל כדי לקבל את השירות.

"כדי לקבל שירותי ניווט אנחנו חייבים לחלוק את המידע עם מי שנותן לנו את שירות הניווט. אגב, זה לא הכרחי. למשל, מי שמשתמש ב-GPS ייעודי, עושה הכול במכשיר עצמו בלבד, שרק קולט ולא משדר החוצה פרטים. אבל היתרון של מוצר כמו ווייז הוא שהוא נותן דיווחי תנועה, וכדי לעשות זאת הוא נדרש למידע הנקודתי של איפה אני נמצא. וכך מי שמעוניין ב'פרופיל האנונימי' שלי, יכול במעט עבודה לקשור אותו אליי".

באופן מפתיע, לשיטתו של הכהן, הפתרון יבוא כשהאפליקציות החינמיות יתחילו להיות אפליקציות בתשלום. "בכלכלה ידוע ששירות שניתן בחינם מביא לצריכת יתר. אבל לא הפעילו את החשיבה הזו על אפליקציות החינם, כי המחשבה היא שהתועלות מאוד גדולות.

"אי-אפשר לחשוב היום על העולם בלי גוגל, ככלי עבודה. זה כלי שאתה לא יכול לחיות בלעדיו. אבל צריך לשאול - האם נכון שהדבר הזה ניתן חינם. אם היה תשלום סמלי לא הייתה צריכת יתר, וזה היה מביא לאופטימיזציה של שימוש.

"יש מחקרים על כך, שההבדל בין משהו שניתן לך חינם לבין משהו שעולה רק סנט, הוא הרבה יותר דרמטי מאשר בין משהו שעולה סנט למשהו שעולה דולר. כשאתה מכניס תשלום לתוך הסיפור, מערך השיקולים של האדם הופך להיות הרבה יותר רציונלי".

- אם האפליקציות היו בתשלום, הייתי מוריד אולי 15 ולא 100.

"נכון, ואז גם כמות איסוף המידע עליך הייתה יותר קטנה; והיית עושה אופטימיזציה של השימוש".

עו"ד יורם כהן

גיל: 53

מגורים: בנימינה

תפקיד: לשעבר ראש הרשות למשפט מידע וטכנולוגיה (רמו"ט) במשרד המשפטים

עוד משהו: הגיע במקור מעולם מנועי החיפוש, סייע בהקמת מאגר המידע המשפטי "תקדין"

עוד כתבות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; מיקרו־סטרטג'י יורדת ב-10%, שיאומי עולה ב-12%

סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט