האדמה לא מפסיקה לרעוד תחת רגליה של העיתונות הבריטית. פרשת האזנות הסתר של העיתון "ניוז אוף דה וורלד" הותירה משקעים עמוקים ביחסי האמון בין העיתונים לקוראיהם. מאז שהתפוצצה הפרשה, שבמסגרתה התברר כי עיתונים נהגו באופן תדיר בפרקטיקות של האזנה לקווי הטלפון של מושאי סיקור כדי להשיג סיפור, שבו ועלו בממלכה קריאות להגביל את העיתונות תחת חוקים. הלורד דיוויד האנט, יו"ר המקבילה הבריטית למועצת העיתונות, ה-PCC, מנסה להילחם בדיוק בזה.
האנט, ששוהה בימים אלה בישראל במסגרת כנס בינלאומי לציון 50 שנה למועצת העיתונות הישראלית, שנפתח היום (ב') בתל-אביב, מוביל את המהלך לבנייתה מחדש של המועצה הבריטית.
"היום, פרט לטיפול בתלונות נגד העיתונות, אין לנו בעצם יכולות", הוא אומר בשיחה עם "גלובס". "המצב האידיאלי הוא ליצור גוף רגולטורי שיהיו לו שיניים להתערב, ויהיו לו יכולות מוניטוריות. פרט לטיפול בתלונות, יהיו לגוף כזה יכולות לחקור ולקנוס. ותהיה לו מועצה עצמאית עם נציגות של העיתונות כולה".
אין זו הפעם הראשונה שהאנט מגיע לישראל. בעבר הוא שימש כשר המדע בממשלתה של מרגרט תאצ'ר, וכיום הוא חלק מהמרכז הבריטי לחינוך לשואה. במסגרת השיקום של העיתונות במדינתו הוא מסתמך רבות על הקוד האתי, שעליו חתמו מחדש עורכי כל העיתונים. "זו אבן הפינה של הרגולציה העצמית שלנו. אנחנו חייבים לוודא שהסטנדרטים הגבוהים יהיו גם בניו-מדיה".
- במעבר לניו-מדיה נפגעים הסטנדרטים העיתונאיים?
"כשנכנסים לאינטרנט, אתה נפתח לקבלת סטנדרטים נמוכים יחסית, ואנחנו רוצים להעביר את הסטנדרטים הגבוהים מהפרינט לאונליין".
- אתה מרגיש שהולכים ומתרבים הניסיונות להגביל את חופש העיתונות?
"יש ניסיונות, בעיקר של ממשלות שונות ברחבי העולם, להגביל את חופש העיתונות. למרות זאת, אני מרגיש כיום שבבריטניה מצאנו את האיזון בין הגנה על הפרט לבין זכות הציבור לדעת. זאת בזכות הקוד המוסכם שלנו".
- ועדיין, מי שפגע ביוקרתה של העיתונות במדינה שלכם, זו העיתונות עצמה.
"אני חושב שכל המקרים המוכרים לנו אסור שיקרו שוב, ואנחנו צריכים להבהיר לציבור שהעיתונות עדיין שומרת על סטנדרטים גבוהים. אנחנו מתקדמים עכשיו כדי למצוא את הדרך לפעול בדרך עצמאית יותר. אנחנו צריכים להרגיע את הציבור ולהסביר שיש מנגנון מוצק של קוד אתי. משבר האמון נרגע כשהעיתונות ("הגארדיאן", ל"א) היא שחשפה את הפרשה".
- מה דעתך על המעצר בבריטניה של דיוויד מירנדה, בן זוגו של העיתונאי גלן גרינוולד, שחשף את מסמכי סנואודן?
"למקרה הזה יש השלכות חמורות לעתיד העיתונות שלנו. לפני כמה שנים היה חוק ממשלתי שביקש להטיל אחריות פלילית על העלבה ופגיעה, תחת חוק השנאה, והצלחנו לטרפד את זה".
- בישראל יש תחושה שהתקשורת הבריטית עוינת כלפינו, האם זה כך?
"קשה לי לשפוט אם דברים מסוימים הם טובים או רעים. צריכה להיות קבלה של ישראל בעולם, וכשתהיה קבלה כזו, ישראל יכולה להיות המנוע שיביא לשגשוג במזרח התיכון כולו".
- ומה דעתך על חופש העיתונות בישראל?
"הייתי רוצה לראות חופש עיתונות בכל מקום. צריך לשכנע את האנשים שהנכס הגדול ביותר שלהם הוא חופש הביטוי. אני מאמין שאפילו לפגוע יש זכות, וזה הסיפור של חופש הביטוי".