אמהות עובדות אינן מממשות הסדרים תעסוקתיים תומכי משפחה שמציעים מקומות עבודה במשק - כך עולה מסקר שערך מינהל המחקר של משרד הכלכלה בקרב 996 נשים. במשרד הכלכלה מעריכים כי חסמי השימוש בהסדרים אלה נובעים מהיעדר תמיכה ניהולית ועידוד מצד מקומות העבודה, באופן שמקשה על הטמעתם בתרבות הארגונית הרווחת.
הסקר נערך בחודשים האחרונים וממצאיו הוצגו היום (ב') לחברי הוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת. במסגרת הדיון הציג שר הכלכלה, נפתלי בנט, אמות מידה שקבעה מועצה ציבורית בראשות השופטת בדימוס, דליה דורנר, כדי לעודד שילוב של נשים במקומות עבודה. בין ההמלצות: מתן מענקים למעסיקים במגזר הפרטי וחלוקת אותות הוקרה למעסיקים במגזר הציבורי, שיפעלו למעון שילוב וקידום נשים והורים במקומות עבודה. מדי שנה יעמיד משרד הכלכלה סכום של כמיליון שקל, שיחולק בין מעסיקים שבלטו בתחום זה, והם ייבחרו בהתאם לאמות המידה שנקבעו במועצה הציבורית. דיוני המועצה הציבורית החלו בעקבות חקיקת החוק לעידוד ושילוב נשים במקומות העבודה משנת 2008.
62.1% מהאימהות לילדים שגילם פחות מ-10 שנים דיווחו בסקר כי במקום עבודתן קיים הסדר המאפשר גמישות להתחלה או לסיום של יום עבודה ו-81.8% דיווחו כי הן עושות בו שימוש. מדיווחי הנשאלות עולה, כי הסדר זה רווח יותר במגזר הפרטי (67.6%) לעומת המגזר הציבורי (57.4%). מהסקר עולה עוד, כי קרוב למחצית ממקומות העבודה, מגבילים את השעות לקביעת ישיבות ומקיימים אותן בין 9:00 ל-15:00. ההגבלה בתחום זה רחבה יותר במגזר הציבורי (50.1%) לעומת המגזר הפרטי (47.8%).
עוד עולה מהסקר כי מחצית ממקומות העבודה מאפשרים לעובדיהם לסיים אחת לשבוע את יום עבודתם מוקדם מן הרגיל; שליש ממקומות העבודה מציעים אפשרות לחלוקת משרה, ושליש מהם גם מציעים שבוע עבודה דחוס - כלומר האפשרות לעבוד את כלל שעות העבודה המוגדרות במשרה בחלוקת שעות וימים גמישה. הסקר מעלה גם כי ההסדר התעסוקתי השכיח ביותר הוא משרה חלקית בהיקפים של 50%-75%. המגזר הציבורי מציע אפשרויות רבות יותר לעבודה במשרות חלקיות (71.5%) לעומת המגזר הפרטי (53.5%). מהתשובות שניתנו לסוקרים עולה כי 47.3% מהאימהות עושות שימוש בהסדר זה.
עורכי הסקר מציינים כי חרף החשיבות הרבה שקיימת בעבודה מהבית כאמצעי להגברת האיזון בין חיי העבודה למשפחה, רק בכ-6.3% ממקומות העבודה מוצעת לעובדים האפשרות לעבוד מהבית באופן מלא. המגזר הפרטי מוביל בפער גדול על המגזר הציבורי בתחום זה: 37% לעומת 21.3%. לדעת עורכי הסקר, ניתן לייחס את הפער לסביבה הטכנולוגית במגזר הפרטי, שנחשבת למפותחת יותר מזו שבמגזר הציבורי ומאפשרת עבודה מהבית בקלות רבה יותר.
38.1% ממקומות העבודה מאפשרים לעובדותיהן לשוב מחופשות הלידה באופן הדרגתי; מחצית ממקומות העבודה, ובאחוזים דומים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי, מוצעים לאימהות צעירות הסדרי הנקה. המגזר הציבורי מוביל בפער ניכר (37.9%) בהסדרים לסיוע במימון של מסגרות טיפול בילדים, לעומת המגזר הפרטי (27.1%). מהסקר עולה כי שיעור המיצוי של אפשרויות אלה בידי אימהות עובדות גבוה, ונע בין 66.8% במגזר הציבורי ל-64.3% במגזר הפרטי.
לדברי שר הכלכלה, ההמלצות שגיבשה המועצה הציבורית בראשות דורנר ישולבו כתקנות במסגרת החוק לעידוד ולשילוב נשים בעבודה. לדבריו, זאת הפעם הראשונה שבה המדינה תעמיד תמריצים בצורה של מענקים כדי לעודד מעסיקים לאמת מדיניות ידידותית לנשים עובדות: "התקנות החדשות עתידות לקדם את הנראות החיובית של חברות פרטיות שמקדמות נשים ולעורר מודעות לצורך לשינוי מקומות העבודה כך שיתאימו לקליטת נשים ויאפשרו הורות פעילה".
המענקים יינתנו למעסיקים שבין השאר יגדילו את מספר הנשים בדרגות הבכירות ובעמדות הניהול בארגון, ישפרו את תנאי העסקתן את עובדות ויעלו את שכרן ויעודד שיח ציבורי בנושא תעסוקת נשים.
