פרופ' אברהם חיים מרוצה מהנורות בבית הקפה שבו אנחנו נפגשים. הן מעוצבות היטב ומפיצות אור נעים, אבל הוא אוהב אותן מסיבה אחרת לגמרי: יש בתוכן חוט להט. כבר שנתיים קשה למדי להשיג בישראל נורות ליבון מהסוג שהמציא תומס אדיסון בסוף המאה ה-19; בפברואר 2011 החליטה ועדת הכלכלה של הכנסת כי מתחילת 2012 יהיו נורות אלה -מעבר לעוצמה של 60W - אסורות למכירה, ומאוחר יותר החליטה ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת כי בית עסק שימכור נורות כאלה ייקנס בלא פחות מ-5,000 שקלים.
הסיבה להחלטה היא חיסכון באנרגיה: נורות פלורסנט ו-LED מצליחות לספק אור בהיר יותר מנורות הליבון תוך צריכת חשמל נמוכה בהרבה. מקבלי ההחלטות, שנחשפו לנתונים על אודות מצב משק האנרגיה של ישראל ומן הסתם גם שמחו להיראות ירוקים יותר - לא היססו. מאז קבלת ההחלטה, נורות הליבון מתמעטות והולכות ונורות הפלורסנט וה-LED תופסות במהירות את מקומן. הנורות החדשות אמנם יקרות הרבה יותר מאלה של פעם, אולם אורך חייהן ארוך בצורה משמעותית והן חוסכות למי שמשתמש בהן הרבה כסף בחשבון החשמל החודשי. פתרון מושלם לכיס ולסביבה.
איום מסוכן לבריאות הציבור?
אבל פרופ' חיים, ביולוג שהיה עד לאחרונה דיקן הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת חיפה, משוכנע שאותה החלטה של הכנסת לא רק שאינה פתרון מושלם, אלא שהיא מהווה איום מסוכן ביותר לבריאות הציבור. כשהוא חושב על כמויות נורות ה-LED שמקיפות אותנו - משלטי חוצות וטלוויזיות, דרך פנסי רחוב וטלפונים חכמים ועד הנורות שבחדרים ונורות החיווי שעל המקררים, המודמים, הראוטרים ומכשירי הרדיו שלנו, הוא מרגיש שהוא חייב להילחם באור הנורא שמזהם את חיינו.
לא תמיד עסק חיים בהשפעותיהן הרעות של נורות שמייצרות אורכי גל קצרים (עוד נסביר את משמעות המונח בהמשך); במשך שנים רבות עסק במחקר על מחזוריות יומית בבעלי חיים: "קראתי מאמר של חוקר גרמני מ-1979, שלקח את האוגר הסיבירי שחי בתנאים של חורף - כלומר: באור קצר - והאיר על הזכרים במשך דקה במהלך הלילה, וכך בעצם הביא את מערכת הרבייה שלהם לפעילות מינית של קיץ. זה היה ממצא מאוד מעניין, שיש לו משמעות כלכלית - בלולים, למשל, מאירים את התרנגולות 16 שעות ביממה וחשבתי שאולי אפשר בעצם להאיר אותן פחות ולחסוך באנרגיה".
מה גרם למות הנברנים
האירוע שלקח את כל העניין צעד אחד קדימה קרה לפני 16 שנים: "בסתיו 1997 הייתה התפרצות של נברנים בעמק בית שאן ומשרד החקלאות חיפש דרכים מקוריות לבקר את גודל האוכלוסיות. בהתחלה הם רצו להשתמש בתנשמות, אבל הבעיה היא שהתנשמת צדה רק בלילה, בעוד שהנברנים פועלים גם ביום. אז הלכנו על פתרון מקורי ובנינו שתי מכלאות, אחת מהן קיבלה אור בלילה והשנייה לא. ידענו שנברנים מגיבים לאורך היום ומתרבים ביום קצר, אז הרעיון היה שאם ניתן להם אור ארוך, יכול להיות שהם לא יתרבו. נתנו להם אור לבן-כחול באורכי גל קצרים, והתוצאות היו שהנברנים פשוט מתו מהחשיפה לאור בלילה. בשנה הראשונה נתנו להם רבע שעה בכל שעה, לאחר מכן רבע שעה בכל שעתיים ובשנה השלישית רבע שעה בכל ארבע שעות, אבל בכל שנה שבה התקיים הניסוי היינו צריכים להביא נברנים חדשים לחלקת הניסוי כי כל הנברנים הקודמים מתו".
חיים שאל את עצמו מה גרם בעצם למותם של הנברנים. ההיפותזה שלו הייתה שהאור שאליו הם נחשפו בלילה שיבש את השעון העונתי שלהם, כך שמוחם גרם להם "לחשוב" שהם נמצאים בעונת הקיץ בעוד שלמעשה היה חורף. המידע הכוזב גרם להם שלא להעלות את ייצור החום שלהם בעוד שבמקביל הם בהחלט העלו את אופן פיזור החום בגופם. במילים אחרות: החשיפה לאור יצרה "קצר" מוחי, שהגיע בתורו לגוף וגרם לנברנים למות מקור. בבדיקות במעבדה התברר שזו הייתה אחת מסיבות המוות.
ההתנסות עם הנברנים ותוצאות השיבוש במערכת הפוטו-פריודית שלהם גרמו לחיים להתעניין בהשפעות החשיפה לאור בלילה על בני אדם. הוא מצא, בין היתר, מחקר שגילה כי ככל שדרגת העיוורון של אנשים גבוהה יותר (כלומר שעולמם כמעט חשוך לחלוטין) כך הם נמצאים בקבוצת סיכון נמוכה יותר לחלות בסרטן השד ובסרטן בלוטת הערמונית.
דרום קוריאה בלילה. "קצר" מוחי
כולנו עובדי משמרות לילה
במקביל, הוא מצא מחקרים שהראו את התופעה מהצד השני: "מצאתי מחקרים די ישנים שעסקו באנשים שעובדים במשמרות לילה", הוא משחזר. "הם הראו שעובדות במשמרות לילה נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר לחלות בסרטן השד מאשר נשים אחרות שחיות באותו אזור גיאוגרפי ועובדות ביום. אתה יכול להישאר עם הנתונים הללו ברמה של עובדי משמרות לילה, אבל אתה יכול גם לקחת את זה צעד הלאה ולהסתכל מה קורה לנו היום, כי כשאתה חושב על זה, כולנו עכשיו בעצם עובדי משמרות לילה. בלילה של כולנו יש כיום הרבה מאוד אור בניגוד לעבר. טלוויזיה, מחשב, נורות פלורסנט, אור שחודר מהרחוב".
כמו בתחומים אחרים (גנטיקה או תעופה, למשל) גם בתחום השימוש באור עושה האדם המודרני ככל יכולתו כדי להתגבר על המגבלות שהטבע הציב בפניו. לכאורה, נראה לכולנו שבמאבק שכוח הרצון האינדיבידואלי מנהל נגד מיליוני שנות אבולוציה, נרשם ניצחון מוחץ של הרצון. אחרי הכול, אף על פי שאנחנו נחשבים ליונקים יומיים - כאלה שהשעון הביולוגי שלהם כפוף לסיבוב היומי של כדור הארץ ושיכולותיהם מותאמות לתפקוד ביום ולמנוחה בלילה - אנו פעילים מתי שבא לנו. במשך אלפי שנים השתמשו בני האדם באש כדי לאפשר להם להפוך את הלילה ליום ולעבוד, לבלות, ליצור ולהילחם כאילו אין מחר. זה היה אמנם מרשים, אבל בה בעת מוגבל למדי. עם זאת, במאה השנים האחרונות שינה השימוש בנורות חשמל את המצב.
כשמתבוננים בתמונות של כדור הארץ כפי שהוא נראה מהחלל בלילה, אפשר בקלות לזהות את קווי המתאר של היבשות השונות לפי התאורה המלאכותית שיצר האדם עבור עצמו. פנסי רחוב, פנסי מכוניות, שלטים וחדרים פולטים אור אדיר שנתפס כמדד של קדמה. לא סתם בכתבות על צפון קוריאה מוזכרת העובדה שבצילומי לוויין ליליים נראית המדינה הטוטליטרית והענייה כחור שחור בין דרום קוריאה לסין.
לא אוהבים לישון בחושך
מצויד בידע הביולוגי שלו, במחקרים שקרא על עובדי המשמרות ובניסיונו מהתפגרותם של נברני עמק בית שאן, ביקש פרופ' חיים לבדוק מה בדיוק המחיר שהקדמה המוארת גובה מבני האדם. בשלב הראשון במחקר שלו ושל צוות החוקרים שלו, הם הלבישו צילומי לוויין של זיהום האור בישראל על מפת נתוני התחלואה בסרטן השד וסרטן הריאה במדינה ומצאו ביניהם קורלציה.
"בשלב השני חילקנו שאלונים לנשים חולות סרטן והשווינו אותם לשאלונים שחילקנו לנשים בריאות", מסביר חיים. "רצינו לשמוע מהן על עניין האור שהן חשופות לו בחדר השינה. קיבלנו חזרה 85% מ-1,800 שאלונים שחילקנו וגילינו שמה שיכול היה להסביר בצורה הטובה ביותר את ההבדל בין נשים שחלו בסרטן שד לנשים בריאות זה חשיפה לאור בחדר השינה בלילה. למשל, אישה שגרה קרוב למרכז קניות, לפנסי רחוב.
"צריך להבין שאצל כולנו היום יש הרבה אור שבוקע מתוך הבית, אבל בעיקר הרבה אור שמגיע מבחוץ. אנשים לא אוהבים לישון בחושך. גילינו שחשיפה לאור היא משתנה סביבתי משמעותי שהסביר עלייה בתחלואה בסרטן שד. המאמר הזה פורסם ב-2010 וזכינו להרבה ביקורת מחוקרי משמרות, משום שבעצם אמרנו שבעוד שהם חוקרים סקטור אחד, הבעיה של הפיכת הלילה ליום היא הרבה יותר כללית. אור בלילה הוא בעיה שמכה את כל החברה ולא רק סקטור אחד".
פרופ' אברהם חיים. "אור בלילה הוא בעיה שמכה בכולם"
"האסון הכי גדול"
בשלב הבא במחקר, מספר פרופ' חיים, הוא וצוותו השתילו סרטן שד בנקבות עכבר ושמו אותן בתנאי תאורה שונים. גם פה הממצאים היו חד משמעיים: "ראינו שאצל עכברות שמקבלות אור באמצע הלילה שיעור הגידול של הסרטן גבוה בהרבה מאצל אלו שלא נחשפו לאור בלילה. לעומת זאת, כשטיפלנו בעכברות שיש בהן עודף של הורמון מלטונין, שיעור הגידול של הסרטן ירד לפחות משיעור הגידול הממוצע שלו".
- רגע. מה זה בדיוק מלטונין?
"זה הורמון חשוב מאוד שהתגלה בשנות ה-60. הוא נוצר בחושך והדבר החשוב ביותר שהוא עושה זה להעביר אות לתאים ולומר להם 'עכשיו חושך'. כיוון שאנחנו בעלי חיים יומיים שפעילים ביום ונחים בלילה, אחד התפקידים של המלטונין הוא לשמש כאנטי-אוקסידנט חזק, שהוא בעצם חומר נוגד סרטן. ההורמון הזה מופרש בלילה, בחושך, ואותנו עניין לדעת מהם התנאים שבהם ההורמון הזה לא יופרש. מה שהתברר הוא שחשיפה לאור במשך הלילה פוגעת בייצור המלטונין. המלטונין מופרש אצלנו בכמויות גדולות יחסית כשאנחנו צעירים ובגיל 50-60 רמות הייצור שלו בגוף יורדות. פעם, למשל, סרטן שד היה מופיע אצל נשים בגיל 50-60, אבל היום זה קורה גם אצל נשים בגיל 30-25 וזה אסון. האור שפוגע בייצור שלו בצורה הקשה ביותר הוא זה של אור באורכי גל קצרים".
משום כך, כשנודע לפרופ' חיים על כוונתה של המדינה לאסור לייבא ולשווק נורות להט של מעל 60 וואט ולעבור להשתמש בנורות חסכוניות באורכי גל קצרים, הוא נחרד. הרי המחקר שערך הראה שהנורות מדכאות את ייצור המלטונין ועקב כך מגבירות בהרבה את הסיכוי לחלות בסרטן, בעיקר סרטן השד אצל נשים וסרטן בלוטת הערמונית אצל גברים.
"שלחתי מכתבים עם כל החומר לכל חברי ועדת הכלכלה של הכנסת, צלצלתי לוודא שהחומר אכן הגיע. אבל אני לא יכול לדעת אם חברי הוועדה קראו מה שהיה כתוב בהם כי המציאות היא שמ-2012 אסור לייבא מנורות להט כמו שהיו פעם".
- למה זה קרה, לדעתך?
"מדינת ישראל נגררה להחלטה הזו על-ידי אירופה, למרות שגם שם הייתה התנגדות. ברור שאף אחד לא רוצה לחזור לחיות בחושך, אבל לחברות הגדולות שמובילות את העניין בעולם אין שום עניין לחזור לאחור והן כיוונו את אירופה לעבור לסוג התאורה הזו בשם הדאגה לסביבה, אבל אני חושב שאם אנשים רוצים לחסוך באנרגיה - שישתמשו בפחות תאורה. למה לעבור לשימוש מאסיבי בתאורה קצרת גל? זה האסון הכי גרוע שקורה לאנושות".
תל אביב יותר מסוכנת מחיפה
בשנה שעברה, מספר פרופ' חיים, התפרסמו תוצאות מחקר שערכו חוקרים בבית החולים רמב"ם, לפיהן יש עלייה בתחלואה של סרטן בקרב ילדים ובני נוער. שלושת סוגי הסרטן שהתחלואה בהם עלתה ברמה הגבוהה ביותר היו לימפומה, לוקמיה וסרטן של מערכת העצבים המרכזית.
"מה שהיה הכי מעניין מבחינתי במחקר הזה הוא שהם הופתעו ששיעורי התחלואה היו הרבה יותר גבוהים בתל אביב ובמרכז בהשוואה לחיפה, שנחשבת למקום מזוהם. בשטחים, למשל ובגליל יש פחות תחלואה. הם לא ידעו להסביר את התוצאות, אבל בדיוק באותו זמן קבוצה מהטכניון, ביניהם אסטרונומים - שבכלל היו הראשונים שטבעו את המונח 'זיהום אור' משום שהאור הפריע להם לראות את הכוכבים - פרסמו מפה של זיהום האור בישראל והראו שבמרכז הוא קשה בהרבה מאשר בחיפה".
במילים אחרות, פרופ' חיים מייחס את העלייה בתחלואה בסרטן בקרב ילדים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה בהשוואה לזו של מבוגרים, לחשיפה שלהם לאור: "במרכז הארץ ישנה בנייה רוויה שיוצרת דליפה של תאורה לסביבה עם עוצמות תאורה מאוד גבוהות. יש הרבה שלטי חוצות גדולים וכמויות גדולות של מכוניות. מעבר לכך, אנחנו נחשפים להמון סוגים של תאורת LED ביומיום: הטלוויזיה, הטלפונים הסלולריים, האור של העכבר, הראוטר של האינטרנט. אנשים אומרים לי שכל אחד מהם הוא אור קטן, אבל אני מסביר שביחד זה אור איתן".
להחשיך רחובות מ-01:00 בלילה
עד שהמדיניות תשנה את גישתה, מנסה פרופ' חיים להגביר את המודעות לנושא זיהום האור בקרב הציבור ומקבלי ההחלטות.הוא שלח מכתבים בנושא למשרד הבריאות ולמשרד מבקר המדינה וניסה להסביר שהתועלת במעבר לנורות הידידותיות לסביבה תעלה לנו בבריאות. מאמציו, נכון לעכשיו, אינם עולים יפה - אף על פי שהוא רחוק מלהיות המדען היחידי שמתריע בנושא: רק לפני חודשים ספורים קבע ארגון הרופאים האמריקאי (AMA) כי אור בלילה הוא גורם מזהם בגלל הפגיעה שלו בייצור המלטונין ושיבוש השעון הביולוגי. הארגון האמריקאי קרא לחיפוש טכנולוגיות תאורה חדשות שאינן פוגעות בבריאות האדם וחיים מקווה שבעקבותיו ילכו ארגוני רופאים נוספים בעולם, שאליהם יצטרפו גופי בריאות ממלכתיים ומקבלי החלטות שיפעלו בכיוון ויקטינו את הנזקים הבריאותיים הנגרמים מחשיפה לאור בלילה.
פרופ' חיים פועל כיום עם קבוצה גדולה של מדענים שקיבלו מהאיחוד האירופי מימון להעלאת המודעות לבעיה. "אם היינו חוזרים לנורות הקודמות זה היה טוב יותר, אבל ישנן דרכים אחרות", הוא מסביר. "צרפת, למשל, העבירה חוק להחשיך רחובות מ-01:00 בלילה. אנחנו לא צריכים לחזור להיות בחושך מוחלט, כמובן, אבל אין שום סיבה שנשתמש בלילה בכל-כך הרבה אור, בוודאי אם אנחנו באמת רוצים לחסוך. מדינת ישראל היא אחת המדינות המזוהמות ביותר באור והאזור הגרוע ביותר הוא תל אביב והמרכז. אני לא רואה סיבה ששלטי חוצות צריכים להיות מוארים ב-02:00 לפנות בוקר. הייתי מאוד רוצה לראות רגולציה בנושא הזה ותקן בנושאי תאורה".
מה עוד בתכנון?
"ביוני האחרון השקנו את האגודה הישראלית לתאורה, שאחת המטרות שלה היא לקבוע את תקן התאורה הרצוי בישראל, ואני צופה שזה משהו שיזוז פשוט כי לא תהיה ברירה אחרת. השימוש שלנו בתאורה מוגזם לגמרי. תראה למשל את התאורה של האצטדיון החדש שבנו בנתניה או את נורות ה-LED שעל גגות הבתים ברמת פולג. הם כנראה רוצים לתקשר עם המאדים. אנשים אומרים לי, מה, זה לא יפה? אני אומר להם, זה יפה, אבל זה לא בריא".
תגובת משרד הבריאות: "בשלב זה אין בנמצא מידע מחקרי מספק"
ממשרד הבריאות נמסר: "נושא זיהום האור מצוי בשיח המדעי-מקצועי במשרד הבריאות. בחודשים האחרונים נערכה סקירה מקיפה של הספרות המדעית העדכנית בתחום, ביוזמת שירותי בריאות הציבור. הוסק כי בשלב זה אין בנמצא מידע מחקרי מספק לשם התוויית מדיניות או אף לשם מתן המלצות לציבור בהקשר זה. משרד הבריאות ביקש מפרופ' חיים להציג חומר מדעי רלבנטי חדש שיהווה בסיס לקביעת מדיניות מושכלת בנושא, אולם הוא טרם שלח חומר מדעי התומך בהצהרותיו. בהתאם לנהוג בשאר העולם, משרד הבריאות אינו מוצא בשלב זה הצדקה בריאותית לקביעתה של רגולציה הנוגעת לאורך הגל הנפלט מתאורה ביתית.
"בתנאי חשיכה, חשיפה של אדם לתאורה בכלל, ולאורכי גל קצרים בפרט, אכן עלולה לשבש את הפרשתו של ההורמון מלטונין, אך יחד עם זאת, טרם הוגדר סף החשיפה (משך החשיפה ועוצמתה) אשר לגביה קיים חשש להשפעה זו. חשוב לציין כי רמת הפרשתו של המלטונין מושפעת לא רק מתאורה, אלא גם מגורמים נוספים כגון משך שעות השינה, רציפות השינה, וכן ממאפיינים אישיים (גנטיקה, גיל, מצב פיזיולוגי ועוד). מאחר שנורות ליבון, בדומה לנורות חסכוניות, מפיצות אור שכולל גם אורכי גל קצרים, לא ניתן לקבוע כי ההשפעה של חשיפה לתאורה שמקורה בנורה חסכונית עולה בהכרח על זו שמקורה בנורת ליבון.
"חוות הדעת של ה-AMA כוללת התייחסות לתופעה של חשיפה לתאורה בשעות החשיכה בכללותה, אך אינה מתייחסת לאורכי גל מסוימים. בסיכום חוות הדעת נכתב כי דרוש מחקר נוסף, ולאור היעדר בסיס מדעי מספק, לא בכדי המלצה זו של ארגון הרופאים האמור לא אומצה על-ידי אף גוף רגולטורי בארצות הברית או מחוצה לה".