גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

50 שנותיה של מדינת ישראל מאז חתם על פקודת העיריות שר המשפטים דב יוסף ביום 2 לאוגוסט 1964, עברו בנעימים ואיש לא העיר או האיר, ואלפי משפטנים ופוליטיקאים לא שמו לב שמועצת העיר, ולא ראש העירייה, הם בעלי הסמכות בעיר. אמנם בסעיף 126 (א) כתוב שהעירייה תפעל באמצעות ראש העירייה, אבל "אין בהוראה זו לפגוע בסמכויות המועצה", ואילו השר והממונה (בדרך כלל שרי הפנים והאוצר) סמכותם היא במקרים של גרעון מצטבר, סכסוכי גבולות מוניציפאלים ופליליים.

וכך אנו מגיעים לפרק 12 לפקודת העיריות: "חובותיה וסמכויותיה של מועצה", לא ראש העירייה - שימו לב, המועצה. והנה חובותיה הן רבות ורחובות: לתשתיות, ניקיון וסדר, בטחון, חשמל, תאורה, ביוב ומים. בעניין המים, על פי פקודת העיריות כל תאגידי המים שכפו על אזרחי המדינה, אינם חוקיים ויש לפתוח את הנושא לביקורת משפטית ופלילית כגד האחראים לדבר העבירה (יטופל ביסודיות לאחר הבחירות). אבל יש ברצוני לטפל לקראת הבחירות הקרובות רק בסעיף אחד ומרכזי שמספרו 249, והוא "סמכויותיה של מועצת העיר". אלה הם עיקריו:

1. 1. להקים, לקיים ולנהל שירותים - ובמונח "שירותים" מתכוון המחוקק לתחבורה ציבורית. וכך נהגו כל ראשי הערים עד התמנותו של שלמה להט ב- 1974.

הארכיב העירוני והקלסרים של חברת "דן" (עוד בתקופת היותה "המעביר") מכילים עשרות מכתבים בהם מועצת העיר ומזכיר המועצה פונים להנהלת הקואופרטיב בדרישה לתוספת קווים, שינוי מסלולי אוטובוסים או התקנת תחנות חדשות וכיו"ב - הכל על מנת לתת שירות יעיל וטוב לתושבי העיר.

מה אם כן מעכב או מונע בעד מועצת העיר ליישם סוף סוף את מתווה הטבעת הירוקה, אשר כבר לפני שנים הוצע ונבדק ונמצא כפתרון יעיל, המקטין את זיהום האוויר והרעש? שרידי הפיילוט שנבחן בשנת 2000 הם קו 23 (מיניבוסים) ו- 14 למי שמכיר ומוקיר.

1. 2. "לספק שיכון למעוטי אמצעים ולתכלית זו לרכוש או לחכור כל קרקע, לרבות בתים להקים שיכונים למעוטי אמצעים, לשנות, להרחיב ולשפר בתים, בניינים או שיכונים אחרים שנרכשו או הוקמו כאמור לעיל. כן - זו לשון המחוקק. ואילו עיריית ת"א אף הגדילה ועשתה וראש העירייה הוכתר כגדול טייקוני הנדל"ן בישראל (גלובס 30 באוגוסט): כך נמכרו אדמות הציבור לגינדי, חג'ג' וענבל אור ועוד הזרוע נטויה. והחוק "להקמת שיכונים למעוטי אמצעים ע"י אדם זולת העירייה", יישאר חלק ממחאת הקיץ של בורים ואופורטוניסטים.
2. 3. דווקא בסעיף 1 של סימן ג' 249 קובע המחוקק כי סמכויותיה של העירייה הן: "לבנות ולקיים בנייני ציבור" - ובכך אין ספק שזו אחריותה לבנות כיתות לימוד וגני ילדים - כי הרי אלה הם מבני הציבור שמחסורם פוגע בנו ובדורות הבאים, להלן: הצפיפות בבתי הספר והמחסור בגני ילדים ופעוטונים כבר הפכו למחאה ציבורית והפתרון הוא לא במשרד החינוך (האחראי על התוכנה בלבד) אלא על העירייה האחראית עפ"י כל סדר ודין על החומרה.

הנ"ל הינם בבחינת שלושת הגדולים לטיפול הסיעה "תל-אביב - עיר מדינה" או כפי שכינה (לגנאי, מן הסתם) פרופ' ארנון סופר: "מדינת תל-אביב איום על ישראל".

ואכן, אנו התל-אביבים דווקא גאים ורואים את תל-אביב שלנו כסמן הימני של המדינה, ומאיתנו יצא האות לשאר ערי ישראל.

ואם תרצו אין זו אגדה. ואם לא תרצו - לא צריך.

***האדריכל ישראל גודוביץ' היה מהנדס העיר תל אביב והוא רץ בבחירות למועצת עיריית ת"א בסיעת "מדינת תל אביב"