גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עיתונות שלום: שת"פ של עיתונאים ישראלים, איראנים וערבים

ג'מאל דניאל, איל נפט אמריקאי ממוצא סורי, הצליח לפתות עיתונאים ישראלים בכירים כמו בן כספית ועקיבא אלדר לקחת חלק במיזם העיתונאי שמבקש לשקף לעולם את הדופק האמיתי של המזרח התיכון ■ מה הוא מנסה להשיג?

בפברואר השנה נשא מזכ"ל חיזבאללה עוד נאום איומים כלפי ישראל: "אנחנו צריכים רק כמה טילים כדי להחשיך את ישראל", נכתב בכותרת באתר נענע10, שמובילה בלינק למאמר תגובה שכתב העיתונאי שלומי אלדר באתר הבינלאומי "אל-מוניטור". אלדר כתב ש"ההתרברבויות והאיומים של חסן נסראללה עומדים ביחס הפוך למצבו הבעייתי ולכוחו ההולך ופוחת".

בטקסט המקורי ששלח לעורך הישראלי, שמשכתב את המאמר לפני שהוא מתחיל את מסעו לתרגום אי-שם באירופה ומשם למערכת שיושבת בוושינגטון, לא הסתפק אלדר בקביעה הזו והוסיף ש"מי שיש לו... קטן, צריך איומים בטילים גדולים". ההערה לא מצאה את דרכה אל המאמר הסופי. העורך הישראלי (שמאז עבודתו באתר כבר הופסקה) רמז לאלדר שמה שעשוי להתקבל בהבנה בכלי תקשורת ישראלי, לא יזכה לאותה סלחנות מעורכים אמריקאים.

"זו הייתה הפעם היחידה שאני זוכר שמשהו שכתבתי נגנז", אומר אלדר, "וגם אז זה היה העורך הישראלי ולא מישהו מהצוות האמריקאי". לאלדר, מתוקף היותו מומחה לעולם הערבי, יש לא מעט התייחסות לנסראללה בטקסטים שהוא מפרסם ב"אל-מוניטור", כאחד מארבעת עמודי התווך של "הדופק הישראלי", ביחד עם עקיבא אלדר, מזל מועלם ובן כספית.

"הדופק הישראלי" הוא הוורטיקל העברי מבין ארבעת החלקים שמרכיבים את "אל-מוניטור" מהיום הראשון להשקתו בדצמבר האחרון (לפני כן האתר היה באנגלית בלבד), ביחד עם "הדופק הלבנוני", הטורקי והפלסטיני. "הדופק העיראקי" הצטרף שבועיים אחר כך, ובאביב האחרון הגיע תורו של "הדופק האיראני". בעתיד הקרוב, מבטיחים באתר, יצטרף אליהם הדופק המצרי.

מאחורי "אל-מוניטור" עומד ג'מאל דניאל, איל אנרגיה מטקסס שהיגר לארה"ב מסוריה ועשה הון בארץ האפשרויות, לא מעט בזכות קשרים שטיפח עם משפחת בוש. דניאל הגיע למסקנה שהמערב סובל מדיסאינפורמציה בקשר לכל מה שקורה במזרח התיכון, וכי יש צורך בכלי תקשורת חדש מסוגו, שירכז את המתרחש במזרח התיכון כולו. הזרז להקמת האתר השאפתני היה האביב הערבי, שהחל לפני כמעט שלוש שנים ועדיין מהדהד בעוצמה בלתי פוסקת מסביב לנו.

פס ייצור בינלאומי

"דניאל הוא משקיע ופילנתרופ, עם מחויבות לדיאלוג בין-דתי והבנה בין-תרבותית", אומר לפירמה העורך האמריקאי של "אל-מוניטור", אנדרו פרסיליטי בהסבירו את החזון של האתר, "הוא חש שהמערב מפספס את הסיפור, ודרך אחת לשפר את ההבנה, היא להקשיב למגוון הקולות בשפתם, ותרגומם לאנגלית".

זו, בעצם, מהותו של "אל-מוניטור". כותבים מהאזור כותבים מאמרים ופרשנויות (וגם מעט דיווחים), ואלה מתפרסמים באתר לצד תרגום לאנגלית. מטרה מרכזית אחת, היא לאפשר לאמריקאים לקבל דיווח בלתי אמצעי מהאנשים ש"שם". מטרה אחרת, שאפתנית יותר, היא לאפשר לצדדים הנצים לקרוא את הפרשנות של יריביהם למצב, דבר שבשגרה נמנע לחלוטין מהקורא המקומי. לכן, באתר בוחנים ומנסים לא רק תרגום לאנגלית, אלא תרגום של מאמרים מעברית לערבית, מטורקית לפרסית, וכן הלאה.

דניאל, על פי ההערכות, השקיע עד כה מיליוני דולרים במיזם "אל-מוניטור". חלק מהסכום מושקע בטיפוח כישרונות עיתונאות מקומיים, שמוצאים אי מבטחים בתעשייה ההפכפכה. לא מעט כסף מושקע גם בתפעול פס הייצור הבינלאומי, שעליו נעה כל אות לפני שהיא רואה אור.

כותבים מקומיים כותבים בשפת המקור שלהם ונערכים על ידי משכתב מקומי, שמעביר את הטקסט למתרגם שיושב במדינה אחרת (במקרה הישראלי, אלה הם מתרגמים באירופה. המתרגמים מערבית יושבים ברובם בביירות). משם עובר הטקסט לעורך "הדופק" (במקרה הישראלי, העורכת היא קלודין קורל, ישראלית שגרה בפריז), ולמשכתבים בשפה האנגלית שיושבים באירופה ובארה"ב. משם משוגר הטקסט למערכת האתר, שיושבת בוושינגטון, ובשעה טובה מפורסם - בשפת המקור ובאנגלית באותו זמן. התהליך אורך עד 24 שעות.

הכותבים, מצדם, אומרים שהרגלי העבודה לא השתנו: "מהות העבודה זהה: אני נוסעת לכנסת, כותבת מהבית או מבית הקפה עם הלפטופ, מקיימת את אותן פגישות וטלפונים, ושולחת את הטקסט לעורך", אומרת הפרשנית הפוליטית מזל מועלם.

תינוק תקשורתי חדש

חודשים ספורים לפני סוף 2012 הגיעה קלודין קורל לישראל במטרה "למצוא את הסופרסטארים המקומיים". על פי הערכות של כמה מעורבים היא נפגשה עם כמה עשרות עיתונאים ישראלים, ובסופו של דבר גיבשה את הצוות שענה על ציפיותיה.

את עקיבא אלדר, מבכירי הפרשנים הישראלים, הכירה כמה שנים קודם לכן בכנס עיתונאים בפריז, ובראשית השנה שעברה הוא החל לכתוב באתר באנגלית במקביל לעבודתו ב"הארץ". אלא שמועד הפרישה המתקרב שלו הביא את אלדר לצומת מעניין.

"שבועיים לפני ההכרעה אם להמשיך ב'הארץ'או לא הגיעה אליי הזמנה לפגוש את דניאל בפריז", הוא מספר. דניאל נמנע מלהגיע בעצמו לישראל, בשל ביקוריו התכופים במדינות אויב והרצון להימנע מחותמת בעברית בדרכונו. "בילינו שעות ארוכות ביחד עם ד"ר קורל, שהציגה אותי בפני דניאל. חזרתי הביתה בתחושה שנוצרה בינינו כימיה טובה. הפגישה עזרה לי לקבל את ההחלטה הלא-פשוטה להיפרד מ'הארץ' אחרי 35 שנים.

"הייתי הראשון שגויס, ובהמשך המלצתי על כמה קולגות מוכשרים", אומר אלדר. "זכיתי לעמוד ליד העריסה של תינוק תקשורתי חדש ושמחתי להיות שותף לעיצוב אישיותו. חשבתי שיש לו סיכוי להתחרות בשוק הישראלי הרווי".

גם בן כספית זומן לפריז לפגישה דומה. "כשהחלו הדיבורים על סגירת 'מעריב' בתקופת החגים של השנה שעברה, התקשרה אליי קלודין קורל, שלא הכרתי", הוא משחזר. את כספית "אל-מוניטור" כבר תרגם באותו זמן ללא ידיעתו, במסגרת הסכם של האתר עם "מעריב". כמו אלדר, גם הוא מספר על כמה ימים אינטנסיביים של פגישות בפריז, שבמהלכן שטח דניאל את חזונו לגבי האתר.

כספית כבר סיפר כיצד בעודו על המטוס לפריז נשלחה אליו הודעת הפיטורים מ"מעריב", מה שלכאורה הפך את ההחלטה לקלה יותר (מה גם שהייתה "אטרקטיבית", לדבריו), אלא שעם חזרתו לישראל קיבל כספית גם הצעה מאלי עזור שהקים את "סופהשבוע", והחליט לא להפוך לעובד במשרה מלאה של "אל-מוניטור". בכל זאת, הפך לאחד הכותבים המרכזיים ב"הדופק הישראלי".

את אורחיו שיכן דניאל במלונות טובים, אך לא מפוארים, ואת הפגישות ביצע בחדרי הישיבות של קומת המשרדים במלון. הוא עצמו שמר בפגישות על אווירה ידידותית ואינטימית, ולחלקן אף הרשה לעצמו להגיע ללא עניבה.

כך היה גם תוכן השיחות, שלצד מחשבות הגותיות ופילוסופיות כללו גם סיפורים אינטימיים מחיי המשפחה שלו ושל בני שיחו.

אנשים שנפגשו עם דניאל מתארים אותו ככריזמטי מאוד, אך עם זאת הבהירו שהוא לא מתנהג כבוס או כגביר. הוא מביע עניין רב בבני שיחו, מדבר עמם בגובה העיניים ובקיצור, מאפשר להם לחוש לא כעובדים שלו, אלא כשותפים לדרך.

דניאל מתייחס למזרח התיכון כאל מולדתו. גם לישראל הוא מתייחס כאל שותפה בכירה במשחק המזרח-תיכוני, שאי אפשר להתעלם מקיומה, לא כבעיה, אלא כחלק מהפתרון האזורי. הוא הצטייר כבעל הבנה כבירה של המזה"ת ובעל רעיונות מקוריים ומרעננים באשר לגורלו.

אל שלומי אלדר הגיע הטלפון מהאתר כשעה לאחר שפורסם באתרי הברנז'ה דבר עזיבתו את ערוץ 10. בין הכותבים המוכרים האחרים, המספקים ממשנתם לאתר, גם דניאל בן סימון, נדב פרי ואלון בן דוד.

לא קשה לזהות שהצוות הישראלי מורכב מעיתונאים מיינסטרימיים, לא רדיקליים, מתונים יחסית בדעותיהם ("כל הכותבים בדופק הישראלי הם ציונים פטריוטים", אומר עובד באתר). הדבר אינו אופייני רק לדופק הישראלי. גם דאוד כותאב, הכותב בדופק הפלסטיני, מציין ש"ב'אל-מוניטור' ידעו מי אני והכירו את כתיבתי כששכרו אותי, ואני מניח שהם רצו מישהו כמוני - מתון".

לא לקח הרבה זמן כדי שהביצה המקומית תבעבע משמועות חסרות תקדים על השכר שמציע דניאל לעובדיו, אבל ככל הנראה מדובר בהפרזות: "השכר הוגן מאוד, אבל לא חורג ממה שמקובל בכלי תקשורת שלא מבזים את העיתונאים שעובדים עבורם", מציין עובד באתר, ורוח דומה עולה גם מדברי אחרים שמוכנים להתייחס לנקודה זו, ומעבר לזה, אומר מישהו, "אין תחושה של כיס פתוח לחלוטין". על פי ההערכה, כותב בכיר באתר מקבל עשרות אלפי שקלים בודדים בחודש.

*** הכתבה המלאה - במגזין "פירמה"

אלמוניטור / צילום מסך מתוך האתר

אלמוניטור / צילום מסך מתוך האתר

עוד כתבות

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

מציאות הפוכה / צילום: Shutterstock

אם תסתכלו על הנתונים האלה תקבלו רושם שונה לחלוטין על מה שעומד לקרות בשווקים

בזמן שמחירי המניות מאותתים על צפי להורדת ריבית, תשואת השיא באג"ח הממשלתיות משקפת תחזית הפוכה ● בשוק הסחורות הבהלה לזהב שוברת שיאים, תרחיש השמור לחששות מפני גלישה למיתון, בעוד שהנפט משדר עסקים כרגיל ● אז מה ההסבר לנתונים הסותרים לכאורה, וכיצד ניתן להרוויח מכך

פליקס בייקר / איור: גיל ג'יבלי

האחים שהמתינו 20 שנה עד שהשקעה של מיליונים הפכה ל־8 מיליארד דולר

משקיעים בקרן גידור של האחים פליקס וג'וליאן בייקר זכו לאחרונה להכנסה מפתיעה, מהגדולות ביותר שחולקו אי פעם בתעשייה, בעקבות עסקת ביוטק ● זה קרה כשהאחים מכרו החזקה היסטורית בחברת הטיפול לסרטן, סיג'ן, לענקית התרופות פייזר

מייסדי קוואק: אלון לב, רן רומנו, ליאור פנסו ויובל פרנבך / צילום: QWAK

ארבעת היזמים יוצאי ענקיות הייטק שזיהו את החולשות של הארגונים הגדולים במשק

קוואק הוקמה במטרה לספק פתרון מקצה לקצה לחברות בהטמעה, בתפעול ובניהול יישומי בינה מלאכותית, ועוזרת לחברות ליישם מודלים של למידת מכונה ● בקוואק לא מסונוורים מטרנד ה-AI:" גם אם אנחנו על הגל, חייבים להיות קשובים לשוק"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בתל אביב: מדד ת"א בנקים 5 זינק בכ-4%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.1% ות"א 90 הוסיף לערכו כ-1.4% ● הדולר חצה רף של 3.8 שקלים ונחלש חזרה בסוף השבוע ● S&P הודיעו על הורדת הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● הסיכויים להפחתת ריבית בישראל וארה"ב הולכים ומתרחקים ● בעוד שבישראל יתקיים שבוע מסחר מקוצר לרגל החג, בוול סטריט יפרסמו דוחות כמה מענקיות הטכנולוגיה המשתייכות לשבע המופלאות

הבורסה בהונג קונג / צילום: Shutterstock, Daniel Fung

מגמה מעורבת באסיה; מחירי הזהב יורדים בכ-1%

המסחר בוול סטריט ננעל אמש בירוק, הנאסד"ק טיפס בכ-1.1% ● עליות במחירי הנפט ● הביטקוין עומד על כ-66.5 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1.5%

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

טסלה 3 / צילום: יח''צ

טסלה מורידה את מחירי הדגמים בישראל. כמה הם יעלו?

כחלק ממהלך גלובלי של החברה, שהחל בסוף השבוע בארצות הברית, טסלה מוזילה את המחירים של דגמי טסלה 3 וטסלה S ● במקביל, סימנים ראשונים לכך שהקיצוץ הגלובלי בכוח האדם עליו הכריזה טסלה החודש, מגיע גם לישראל

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

10 המניות היקרות ביותר בוול סטריט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

אלה הן 10 המניות הכי יקרות בוול סטריט

הן נחשבות למניות לוהטות במיוחד, אבל האם הן התחממו מדי? ● לאחרונה הצביע מגזין ביזנס אינסיידר על עשר חברות בשווי 10 מיליארד דולר לפחות הנסחרות בתמחור יקר במיוחד ביחס להכנסותיהן ● לרשימה נכנסו אנבידיה, מיקרוסטרטג'י ומניות טכנולוגיה נוספות, אבל גם רשת מזון מהיר ● לאחרונה, כשמשקיעים הופכים סלקטיביים יותר ואנליסטים חוששים מבועה חדשה, גם המניות היקרות חוטפות

מותג משקאות האנרגיה BLUE / צילום: Shutterstock

יצרנית משקאות האנרגיה "בלו" ופרשת זיוף נתוני המיחזור

המשרד להגנת הסביבה שוקל אי הכרה בדיווח על יעדי האיסוף והמיחזור של חברת בלו לשנים 2019-2020, וקביעת תשלום כפל פיקדון בהיקף של כ-100 מיליון שקל ● זאת, לאחר שהחברה לא סיפקה אסמכתאות מספקות לאימות דיווחיה על עמידה ביעדי האיסוף והמיחזור לשנים 2019-2020 ובהמשך לחקירה המתנהלת ברשות המסים ובמשטרה

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

בחברות הטק מנסים להילחם בהונאות משקיעים. אלה הכלים החדשים שלהם

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי אישר סיוע עתק לישראל. מה תכלול החבילה?

בית הנבחרים האמריקאי אישר סיוע בסך כולל של 95 מיליארד דולר לשורה של מדינות ובהן ישראל ● חבילת הסיוע כוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל, כולל 4 מיליארד דולר למילוי מלאי טילי טמי"ר של כיפת ברזל; 60.8 מיליארד דולר סיוע לאוקראינה, בדגש על השלמת אמל"ח; וכן, 8.1 מיליארד דולר עבור טייוואן

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

ענבר שעשוע בר ניר ועדי אטון לפידות / צילום: דרור סיתהכול

קרן משפחת שעשוע תחלק 6 מיליון שקל לבעלי עסקים ששירתו במילואים

מענקי הצמיחה יינתנו לפי שיטה שבה בעלי עסקים שמגישים מועמדות צריכים במקביל לבחור מי מעמיתיהם ראוי לקבל את הכסף ● מאז פרוץ המלחמה חילקה הקרן 21 מיליון שקל למטרות שונות ● ישראל מתגייסת

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח