גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עיתונות שלום: שת"פ של עיתונאים ישראלים, איראנים וערבים

ג'מאל דניאל, איל נפט אמריקאי ממוצא סורי, הצליח לפתות עיתונאים ישראלים בכירים כמו בן כספית ועקיבא אלדר לקחת חלק במיזם העיתונאי שמבקש לשקף לעולם את הדופק האמיתי של המזרח התיכון ■ מה הוא מנסה להשיג?

בפברואר השנה נשא מזכ"ל חיזבאללה עוד נאום איומים כלפי ישראל: "אנחנו צריכים רק כמה טילים כדי להחשיך את ישראל", נכתב בכותרת באתר נענע10, שמובילה בלינק למאמר תגובה שכתב העיתונאי שלומי אלדר באתר הבינלאומי "אל-מוניטור". אלדר כתב ש"ההתרברבויות והאיומים של חסן נסראללה עומדים ביחס הפוך למצבו הבעייתי ולכוחו ההולך ופוחת".

בטקסט המקורי ששלח לעורך הישראלי, שמשכתב את המאמר לפני שהוא מתחיל את מסעו לתרגום אי-שם באירופה ומשם למערכת שיושבת בוושינגטון, לא הסתפק אלדר בקביעה הזו והוסיף ש"מי שיש לו... קטן, צריך איומים בטילים גדולים". ההערה לא מצאה את דרכה אל המאמר הסופי. העורך הישראלי (שמאז עבודתו באתר כבר הופסקה) רמז לאלדר שמה שעשוי להתקבל בהבנה בכלי תקשורת ישראלי, לא יזכה לאותה סלחנות מעורכים אמריקאים.

"זו הייתה הפעם היחידה שאני זוכר שמשהו שכתבתי נגנז", אומר אלדר, "וגם אז זה היה העורך הישראלי ולא מישהו מהצוות האמריקאי". לאלדר, מתוקף היותו מומחה לעולם הערבי, יש לא מעט התייחסות לנסראללה בטקסטים שהוא מפרסם ב"אל-מוניטור", כאחד מארבעת עמודי התווך של "הדופק הישראלי", ביחד עם עקיבא אלדר, מזל מועלם ובן כספית.

"הדופק הישראלי" הוא הוורטיקל העברי מבין ארבעת החלקים שמרכיבים את "אל-מוניטור" מהיום הראשון להשקתו בדצמבר האחרון (לפני כן האתר היה באנגלית בלבד), ביחד עם "הדופק הלבנוני", הטורקי והפלסטיני. "הדופק העיראקי" הצטרף שבועיים אחר כך, ובאביב האחרון הגיע תורו של "הדופק האיראני". בעתיד הקרוב, מבטיחים באתר, יצטרף אליהם הדופק המצרי.

מאחורי "אל-מוניטור" עומד ג'מאל דניאל, איל אנרגיה מטקסס שהיגר לארה"ב מסוריה ועשה הון בארץ האפשרויות, לא מעט בזכות קשרים שטיפח עם משפחת בוש. דניאל הגיע למסקנה שהמערב סובל מדיסאינפורמציה בקשר לכל מה שקורה במזרח התיכון, וכי יש צורך בכלי תקשורת חדש מסוגו, שירכז את המתרחש במזרח התיכון כולו. הזרז להקמת האתר השאפתני היה האביב הערבי, שהחל לפני כמעט שלוש שנים ועדיין מהדהד בעוצמה בלתי פוסקת מסביב לנו.

פס ייצור בינלאומי

"דניאל הוא משקיע ופילנתרופ, עם מחויבות לדיאלוג בין-דתי והבנה בין-תרבותית", אומר לפירמה העורך האמריקאי של "אל-מוניטור", אנדרו פרסיליטי בהסבירו את החזון של האתר, "הוא חש שהמערב מפספס את הסיפור, ודרך אחת לשפר את ההבנה, היא להקשיב למגוון הקולות בשפתם, ותרגומם לאנגלית".

זו, בעצם, מהותו של "אל-מוניטור". כותבים מהאזור כותבים מאמרים ופרשנויות (וגם מעט דיווחים), ואלה מתפרסמים באתר לצד תרגום לאנגלית. מטרה מרכזית אחת, היא לאפשר לאמריקאים לקבל דיווח בלתי אמצעי מהאנשים ש"שם". מטרה אחרת, שאפתנית יותר, היא לאפשר לצדדים הנצים לקרוא את הפרשנות של יריביהם למצב, דבר שבשגרה נמנע לחלוטין מהקורא המקומי. לכן, באתר בוחנים ומנסים לא רק תרגום לאנגלית, אלא תרגום של מאמרים מעברית לערבית, מטורקית לפרסית, וכן הלאה.

דניאל, על פי ההערכות, השקיע עד כה מיליוני דולרים במיזם "אל-מוניטור". חלק מהסכום מושקע בטיפוח כישרונות עיתונאות מקומיים, שמוצאים אי מבטחים בתעשייה ההפכפכה. לא מעט כסף מושקע גם בתפעול פס הייצור הבינלאומי, שעליו נעה כל אות לפני שהיא רואה אור.

כותבים מקומיים כותבים בשפת המקור שלהם ונערכים על ידי משכתב מקומי, שמעביר את הטקסט למתרגם שיושב במדינה אחרת (במקרה הישראלי, אלה הם מתרגמים באירופה. המתרגמים מערבית יושבים ברובם בביירות). משם עובר הטקסט לעורך "הדופק" (במקרה הישראלי, העורכת היא קלודין קורל, ישראלית שגרה בפריז), ולמשכתבים בשפה האנגלית שיושבים באירופה ובארה"ב. משם משוגר הטקסט למערכת האתר, שיושבת בוושינגטון, ובשעה טובה מפורסם - בשפת המקור ובאנגלית באותו זמן. התהליך אורך עד 24 שעות.

הכותבים, מצדם, אומרים שהרגלי העבודה לא השתנו: "מהות העבודה זהה: אני נוסעת לכנסת, כותבת מהבית או מבית הקפה עם הלפטופ, מקיימת את אותן פגישות וטלפונים, ושולחת את הטקסט לעורך", אומרת הפרשנית הפוליטית מזל מועלם.

תינוק תקשורתי חדש

חודשים ספורים לפני סוף 2012 הגיעה קלודין קורל לישראל במטרה "למצוא את הסופרסטארים המקומיים". על פי הערכות של כמה מעורבים היא נפגשה עם כמה עשרות עיתונאים ישראלים, ובסופו של דבר גיבשה את הצוות שענה על ציפיותיה.

את עקיבא אלדר, מבכירי הפרשנים הישראלים, הכירה כמה שנים קודם לכן בכנס עיתונאים בפריז, ובראשית השנה שעברה הוא החל לכתוב באתר באנגלית במקביל לעבודתו ב"הארץ". אלא שמועד הפרישה המתקרב שלו הביא את אלדר לצומת מעניין.

"שבועיים לפני ההכרעה אם להמשיך ב'הארץ'או לא הגיעה אליי הזמנה לפגוש את דניאל בפריז", הוא מספר. דניאל נמנע מלהגיע בעצמו לישראל, בשל ביקוריו התכופים במדינות אויב והרצון להימנע מחותמת בעברית בדרכונו. "בילינו שעות ארוכות ביחד עם ד"ר קורל, שהציגה אותי בפני דניאל. חזרתי הביתה בתחושה שנוצרה בינינו כימיה טובה. הפגישה עזרה לי לקבל את ההחלטה הלא-פשוטה להיפרד מ'הארץ' אחרי 35 שנים.

"הייתי הראשון שגויס, ובהמשך המלצתי על כמה קולגות מוכשרים", אומר אלדר. "זכיתי לעמוד ליד העריסה של תינוק תקשורתי חדש ושמחתי להיות שותף לעיצוב אישיותו. חשבתי שיש לו סיכוי להתחרות בשוק הישראלי הרווי".

גם בן כספית זומן לפריז לפגישה דומה. "כשהחלו הדיבורים על סגירת 'מעריב' בתקופת החגים של השנה שעברה, התקשרה אליי קלודין קורל, שלא הכרתי", הוא משחזר. את כספית "אל-מוניטור" כבר תרגם באותו זמן ללא ידיעתו, במסגרת הסכם של האתר עם "מעריב". כמו אלדר, גם הוא מספר על כמה ימים אינטנסיביים של פגישות בפריז, שבמהלכן שטח דניאל את חזונו לגבי האתר.

כספית כבר סיפר כיצד בעודו על המטוס לפריז נשלחה אליו הודעת הפיטורים מ"מעריב", מה שלכאורה הפך את ההחלטה לקלה יותר (מה גם שהייתה "אטרקטיבית", לדבריו), אלא שעם חזרתו לישראל קיבל כספית גם הצעה מאלי עזור שהקים את "סופהשבוע", והחליט לא להפוך לעובד במשרה מלאה של "אל-מוניטור". בכל זאת, הפך לאחד הכותבים המרכזיים ב"הדופק הישראלי".

את אורחיו שיכן דניאל במלונות טובים, אך לא מפוארים, ואת הפגישות ביצע בחדרי הישיבות של קומת המשרדים במלון. הוא עצמו שמר בפגישות על אווירה ידידותית ואינטימית, ולחלקן אף הרשה לעצמו להגיע ללא עניבה.

כך היה גם תוכן השיחות, שלצד מחשבות הגותיות ופילוסופיות כללו גם סיפורים אינטימיים מחיי המשפחה שלו ושל בני שיחו.

אנשים שנפגשו עם דניאל מתארים אותו ככריזמטי מאוד, אך עם זאת הבהירו שהוא לא מתנהג כבוס או כגביר. הוא מביע עניין רב בבני שיחו, מדבר עמם בגובה העיניים ובקיצור, מאפשר להם לחוש לא כעובדים שלו, אלא כשותפים לדרך.

דניאל מתייחס למזרח התיכון כאל מולדתו. גם לישראל הוא מתייחס כאל שותפה בכירה במשחק המזרח-תיכוני, שאי אפשר להתעלם מקיומה, לא כבעיה, אלא כחלק מהפתרון האזורי. הוא הצטייר כבעל הבנה כבירה של המזה"ת ובעל רעיונות מקוריים ומרעננים באשר לגורלו.

אל שלומי אלדר הגיע הטלפון מהאתר כשעה לאחר שפורסם באתרי הברנז'ה דבר עזיבתו את ערוץ 10. בין הכותבים המוכרים האחרים, המספקים ממשנתם לאתר, גם דניאל בן סימון, נדב פרי ואלון בן דוד.

לא קשה לזהות שהצוות הישראלי מורכב מעיתונאים מיינסטרימיים, לא רדיקליים, מתונים יחסית בדעותיהם ("כל הכותבים בדופק הישראלי הם ציונים פטריוטים", אומר עובד באתר). הדבר אינו אופייני רק לדופק הישראלי. גם דאוד כותאב, הכותב בדופק הפלסטיני, מציין ש"ב'אל-מוניטור' ידעו מי אני והכירו את כתיבתי כששכרו אותי, ואני מניח שהם רצו מישהו כמוני - מתון".

לא לקח הרבה זמן כדי שהביצה המקומית תבעבע משמועות חסרות תקדים על השכר שמציע דניאל לעובדיו, אבל ככל הנראה מדובר בהפרזות: "השכר הוגן מאוד, אבל לא חורג ממה שמקובל בכלי תקשורת שלא מבזים את העיתונאים שעובדים עבורם", מציין עובד באתר, ורוח דומה עולה גם מדברי אחרים שמוכנים להתייחס לנקודה זו, ומעבר לזה, אומר מישהו, "אין תחושה של כיס פתוח לחלוטין". על פי ההערכה, כותב בכיר באתר מקבל עשרות אלפי שקלים בודדים בחודש.

*** הכתבה המלאה - במגזין "פירמה"

אלמוניטור / צילום מסך מתוך האתר

אלמוניטור / צילום מסך מתוך האתר

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב