גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לפני שנצלול למהות האיום של סיסקו, אני רוצה להזכיר שמאז ומתמיד היו איומים מצד גורילות אמריקאיות על כל חברות הנישה הישראליות המצטיינות שפיתחו טכנולוגיות ייחודיות. בדרך כלל עוברות שנים רבות של צמיחה וחידושים טכנולוגיים עד שהמשקיעים מבינים שאין דברים בגו'. חברות הענק, שמפוזרות על פני נישות רבות, יודעות שזה לא כל כך פשוט להביס "סיירות נבחרות" ישראליות ממוקדות מטרה בנישה ספציפית.

מי לא זוכר את האיומים על צ'ק פוינט (CHKP) מיומה הראשון כחברה ציבורית, איומים שהלכו וגברו עם כל מיליארד דולר שהוסיפה לשוויה, ובשלב מסוים נדמו. באביב 1998 הייתי נוכח בתל אביב בהרצאה של סטיב באלמר, אז סגנו של מנכ"ל מיקרוסופט (MSFT) ביל גייטס, שהציע לצ'ק פוינט משהו מעין "שת"פ או מלחמה", ובתגובה צללה מניית צ'ק פוינט לימים ספורים. בקרוב באלמר פורש וצ'ק פוינט חזקה מתמיד.

הלקוחה הכי גדולה

ביום חמישי הודיעה סיסקו שבשלישי הבא היא תחשוף את הדור הראשון של מעבד רשתות חדש רב-עוצמה שפיתחה בעצמה, שאמור לטפל בשנים הקרובות בטריליוני "אירועי רשת" שיתחוללו כתוצאה מהתפוצצות התעבורה ב"אינטרנט של כל דבר". סיסקו מעריכה שעד שנת 2020 יהיו סביב 50 מיליארד עצמים מכל הסוגים שמחוברים לרשת, החל מסמארטפונים וטבלטים, דרך מכוניות ומוני חשמל, גז ומים, ועד לעמדות לקניית משקאות ומזון, או למשל מכולות בתנועה שמזוהות באמצעות שבב אלחוטי.

סיסקו לא חשפה לאילו פלטפורמות - קיימות או עתידיות - מיועדים מעבדי הרשת החדשים הללו, וגם לא מתי, אבל את משקיעי איזיצ'יפ זה הבהיל כהוגן. זאת משום שסיסקו היא לקוחה הכי גדולה של איזיצ'יפ - ובפער גדול מאוד לעומת כל שאר הלקוחות. אם, למשל, המעבדים הללו מיועדים לנתבי הקצה של סיסקו, אז זה איום מיידי על מעבדי ה-NPU של איזיצ'יפ. אם הם מיועדים למרכזי אחסון הנתונים, אז הם תחרות פוטנציאלית למעבדים החדשים שאיזיצ'יפ מפתחת בקריית גת, ה-NPS.

לסיסקו יש לא רק הרבה מאוד פלטפורמות שלא קשורות לאיזיצ'יפ, היא גם מפתחת בבית הרבה מאוד מעבדים שלא מתחרים באיזיצ'יפ, כולל משפחת מעבדי רשת שהשיקה עוד בשנת 2008, וגם אז גרמו לשווא חיל ורעדה אצל משקיעי איזיצ'יפ. לכן, כלל לא ברור אם יש כאן בכלל איום, ואם כן - האם ההשפעה שלו על יחסי העבודה בין שתי החברות היא מיידית או עתידית.

מייסד ומנכ"ל איזיצ'יפ, אלי פרוכטר, הגיב לאנליסטים, ואמר שלהערכתו תמשיך סיסקו להישען על הדור הקיים, NPU-4, ועל הבא, NPU-5, של מעבדי הרשת שלהם, כלומר המשך יחסי ספק-לקוח של עוד הרבה שנים. אם המעבד החדש של סיסקו יתחרה בעוד כשנתיים במעבדי ה-NPS, שבין השאר מיועדים גם לשוק מרכזי אחסון הנתונים, אז להערכת פרוכטר המעבד שלהם, שמפותח בשנים האחרונות בקריית גת, יהיה הכי מתקדם בשוק.

עד שהערפל יתפזר כדאי להבין במה מדובר כשבאים להחליף מעבדים כבדים בפלטפורמות מסובכות.

נחזור לרגע למלאנוקס. בשבוע שעבר, בכנס משקיעים, שוב נשאל מנהל הכספים שלה, יעקב שולמן, על התחרות הפוטנציאלית מול אינטל. בין השאר הוא הסביר שלמשל אורקל (ORCL), שמבססת את פלטפורמות הענן שלה על מלאנוקס, כתבה לשם כך 30 מיליון שורות קוד, ואם היא תרצה לעבור בעתיד לאינטל, היא תיאלץ לכתוב אותן מחדש.

טליט שכולה תכלת

לסיום, אם מדברים על "אינטרנט של כל דבר", כדאי לשים לב לחברת טליט (TCM.L), שכהגדרתה "גורמת למכונות לדבר". כלומר, היא שחקנית גדולה בנישה של M2M (תקשורת מכונה למכונה), נסחרת בלונדון, ויש לה מרכז גדול בישראל. בשבוע באחרון היא זינקה 19% ובמחזורים גדולים לשווי חברה של יותר מ-170 מיליון דולר - כמעט כפול מהתחתית השנתית של תחילת השנה.

טליט, שמנוהלת על-ידי עוזי כץ, רווחית, והיא צפויה למכור השנה בכ-220 מיליון דולר, אחרי שסיימה את מחצית השנה עם מכירות של יותר מ-108 מיליון דולר לעומת 98 מיליון דולר אשתקד.

הכותב משמש כיועץ ומשקיע בניירות ערך שונים ויועץ לקרן "פיא נבחרת נאסד"ק". בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע, לרבות ני"ע המוזכרים בכתבות אלה. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.