בעשור האחרון חלה עלייה גדולה של 35% במספר המעצרים וכרסום בזכויותיהם של העצורים על-ידי המשטרה. כך חושפת הסנגוריה הציבורית הארצית, בדוח השנתי שלה שהוגש בשבוע שעבר לשרת המשפטים, ציפי לבני, ושנמסר הבוקר (ב') לפרסום.
מספר המעצרים בשנת 2012 הוא הגבוה ביותר מזה עשור, אף שלטענת הסנגוריה, ברוב הגדול של מעצרים כלל לא מוגש בסופו של דבר כתב אישום נגד החשוד, והתיק נגדו נסגר.
עוד טוענת הסנגוריה כי הכרסום שחל בזכויות הנתונות לעצורים לפי חוק נובע מ"לחצים מערכתיים והעומס המוטל על בתי המשפט".
בסנגוריה הציבורית מכנים את תופעת מעצרי-השווא כ"תופעה קשה ובלתי חוקית הנמשכת זה שנים". לטענתה, "מתקיימים מעצרי-שווא של עצורים רק כדי להביאם לבית המשפט לצורך קביעת ערבויות שהמשטרה עצמה מוסמכת לקבוע. משטרת ישראל מותירה אלפי חשודים במעצר-שווא למשך לילה שלם (ולעתים לסוף השבוע), רק כדי להביאם בבוקר בפני שופט ולבקש את שחרורם בערובה כספית או בתנאים אחרים".
עוד נטען כי רוב העצורים אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסנגור לפני חקירתם במשטרה. למרות פסקי דין מנחים בעניין זה של בית המשפט העליון, ועל אף הוראות החוק והתקנות, משטרת ישראל אינה מקפידה ליידע את כל העצורים על זכותם להיוועץ בסנגור טרם חקירתם, ולאפשר להם היוועצות כזו.
גם שירות בתי הסוהר איננו מקיים, לטענת הסנגוריה, את הנוהל המחייב ליידע את האסירים בדבר זכותם לבקש סנגור ציבורי לייצגם בוועדת השחרורים.
שיקום ומניעה במקום מעצר ומאסר
לדברי הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, "בדברים המובאים בדוח מתבטאים הישגיה הרבים של הסנגוריה הציבורית ועבודתה הקשה למתן ייצוג הולם לחשודים נאשמים ואסירים הנזקקים לשירותיה. הדוח מציג את פעילותנו למען חירויות הפרט אל מול כוחה הרב של המדינה, לא רק בתיקים ספציפיים אלא גם בהצגת עמדות עקרוניות בדיונים עקרוניים בבתי המשפט, בהליכי חקיקה ובפורומים נוספים.
"בדוח אף מוצגת גישה מפוכחת המעדיפה דרכים של שיקום, מניעה וטיפול מוקדם במצוקות אישיות וחברתיות, כדרכים ראויות ויעילות יותר לצמצום הפשיעה, על פני גישה פופוליסטית המעדיפה שימוש נרחב בכלים פוגעניים כמו מעצרים נרחבים ועונשי מאסר ממושכים, שגם יעילותם מוטלת בספק".
המשטרה: "תמונה לא מלאה"
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לממצאי דוח הסנגוריה הציבורית כי "מאז חידוש הליך השחרור בסמכות קצין משטרה מבוצעים הליכי הטמעה, פיקוח ובקרה בנושא, וכן נלמדים לקחים מהחלטות שיפוטיות. בתחנות המשטרה הותקנו כלים לגביית הפקדה כספית במגוון אמצעים. יש מקרים המחייבים הגעה בפני שופט, אם בגין התנאים שאינם בסמכות קצין משטרה ואם בגין הצורך בערבות צד שלישי שהגעתו מתעכבת.
"הנתונים המוצגים בדוח אינם משקפים את תמונת המצב המלאה, שכן הם עוסקים בשחרור בערובה כספית בלבד, בעוד שבמקרים רבים מאוד משוחררים בתחנות המשטרה עצורים בתנאים שאינם כוללים ערבות כספית. לשם המחשה - בחודשים ינואר-יולי השנה שוחררו בערובה על-ידי קציני משטרה בתחנות כ-62 אלף חשודים, ורק כ-900 מתוכם בערובה כספית".
דנינו: "2012 - השנה הקשה ביותר לעבריינים"
מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, מסר בתגובה לדוח הסנגוריה הציבורית כי הוא רואה בדוח חיזוק נוסף ליעדי תוכנית המפנה של המשטרה בכל הנוגע להגברת ההרתעה והגדלת סיכוי העבריין להיתפס. "הדוח מאשר את הקביעה שלנו ששנת 2012 הייתה השנה הקשה ביותר לעבריינים", אמר דנינו.
לדבריו, "אכן זכויות החשוד חשובות, אך זכויות קורבנות העבירה וזכויות האזרח לביטחון אישי חשובות לא פחות".
דנינו ציין כי "העלייה הניכרת במעצרי האיכות עד תום ההליכים, לצד הירידה בנפחי הפשיעה, מעידה על אכיפה נחושה ואפקטיבית של משטרת ישראל, אשר ממוקדת בעבירות המשפיעות על איכות החיים ועל הביטחון האישי של אזרחי ישראל, ויש לנו כוונה להמשיך בכך".
הפורום הפלילי בלשכה: "פרקטיקה פסולה"
יו"ר הפורום הפלילי הארצי בלשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, ציין כי מזה חודשים ארוכים מתריע הפורום על התופעות שפורטו בדוח הסנגוריה הציבורית ואף נלחם בכל במה אפשרית נגד מעצרי-השווא, הפגיעה בזכויות נחקרים, העלייה במעצרם של אזרחים רבים והשימוש במעצר ככלי הרתעה.
"לצערנו, נוצרה פרקטיקה פסולה שהיד המשטרתי קלה מדי על ההדק ועושה שימוש נרחב בסמכות המעצר, ומנגד בתי המשפט נעתרים ברוב המקרים לבקשות המשטרה לעצור אזרחים, שלימים כלל לא מוגשים נגדם כתבי אישום", אמר עו"ד חימי.
לפי עמדת הפורום, "מיותר לציין כי זכות ההיוועצות עם עורך דין הוכרה כזכות יסוד חוקתית בשיטת משפטנו, והינה זכות חשובה מאין כמותה, ייתכן שמהחשובות ביותר שיש לחשוד. העובדה שחשוד נתון במעצר במועד קבלת הייעוץ אינה אמורה לפגוע בהיקפה של זכות זו ולצמצמה, כפי שמעידים נתוני הסנגוריה הציבורית".