גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שנתיים לוועדת זליכה: כיצד היא השפיעה על שוק הרכב?

בסוף החודש שעבר מלאו שנתיים ל"ועדת זליכה", שמינה שר התחבורה במטרה לזהות כשלים תחרותיים בשוק הרכב ולשפר את התחרותיות בו ■ מה המרחק בין תיאוריה למציאות?

בסוף החודש שעבר מלאו שנתיים ל"ועדת זליכה", שמינה שר התחבורה ישראל כ"ץ במטרה לזהות כשלים תחרותיים בשוק הרכב ולשפר את התחרותיות בו. הוועדה גיבשה מסמך ובו עשרות המלצות במגוון רחב של תחומים - החל בזיכיונות יבוא הרכב וכלה בחלפים ובמוסכים. מיד לאחר הצגתו מונה צוות בין-משרדי לבחינת היישום המיידי של המסקנות, וזה הגיש את מסקנותיו באפריל 2012.

עוד בטרם הספיק להתייבש הדיו על המלצות הצוות, מיהר שר התחבורה לוועדת הכלכלה והודיע כי "משרד התחבורה יפעל ליישם את כל מסקנות הוועדה הציבורית להגברת התחרותיות בענף הרכב והציבור כולו ירוויח מכך". עוד נמסר כי "שר התחבורה אימץ את כל המלצות זליכה למעט שתיים, על פיצול מותגים, שמגבילה יבואן ישיר מלהחזיק כמה מותגים, והמלצה נוספת בנושא מחירי כלי רכב שמגבילה את הפער בין המחיר ללקוחות פרטיים לבין המחיר לציי רכב". השר הוסיף כי "חלק מההמלצות כבר מיושמות הלכה למעשה וחלקן כבר נמצא היום בתהליך יישום".

שנתיים הן ללא ספק פרק זמן מכובד ליישום רפורמות ממשלתיות, גם אם מביאים בחשבון שבאמצע הייתה תקופת בחירות. לפיכך יצאנו לשטח כדי לבדוק מה הניבו המלצות אותה רפורמה היסטורית. חלק מההמלצות של אותו דוח זליכה מצאו את דרכן ל"חוק שירותי הרכב החדש", שמשרד התחבורה מנסה להעביר כיום בוועדת הכלכלה, אבל המלצות אחרות של הדוח יושמו כבר בשטח בשיטת "נסה וטעה". מתברר שהדגש הוא על "טעה".

פיצול זיכיונות יבוא רכב וניתוק בעלויות צולבות בין חברות הליסינג ליבואנים

"המלצות הדגל" של דוח ועדת זליכה המקורי כללו קריאה להתערבות אקטיבית של הרגולטור במבנה זיכיונות היבוא ושינוי ערוצי השיווק המוסדיים של שוק הרכב הישראלי בשל "ריכוזיות יתר בתחום היבוא ושיתוף פעולה של היבואנים עם חברות הליסינג על חשבונו של הלקוח הפרטי". אלא שנראה כי רשות ההגבלים העסקיים, הגוף המשפטי האחראי מבחינת המדינה על קביעות בנושא ריכוזיות, קרטלים ומונופולים, מסרבת לרקוד על פי חלילם של זליכה ושל שר התחבורה.

רשות ההגבלים הציגה היום את עמדתה בנושא התחרותיות בשוק הרכב (ראו בנפרד). עד היום היא שמרה על עמימות תקשורתית מכוונת בסוגיה, אבל בשטח החלטותיה - המבוססות על שיקולי תחרות ושיקולים משפטיים מקצועיים - לימדו כבר מזמן על הכיוון.

בשנתיים האחרונות הובאו אל שולחנה של רשות ההגבלים שלל מיזוגים ורכישות בענף: מיזוג חברת הליסינג פסיפיק לתוך קבוצת קרסו, מכירת זיכיון המשאיות של איווקו לקבוצת סמל"ת של מיכאל לוי, מכירת זיכיון משאיות מאן לקבוצת מכשירי תנועה ובאחרונה גם מכירת זיכיון "סובארו" למיכאל לוי.

בכל המקרים הללו פעל משרד התחבורה באופן אקטיבי מול רשות ההגבלים כדי למנוע את המיזוגים, ובמקרה של סובארו אף הודיע השר על כך רשמית במסגרת מסיבת עיתונאים. בפועל, כל המיזוגים הללו אושרו על בסיס שיקולים ענייניים ומשפטיים כמו נתחי שוק, סיכונים לפגיעה בתחרות וכדומה, ותוך התעלמות מההתנגדות העקרונית של משרד התחבורה ברוח ועדת זליכה.

בימים האחרונים ממש אישרה רשות ההגבלים העסקיים את מתווה המיזוג של חברת הליסינג איוויס - אחת השחקניות הדומיננטיות בשוק הליסינג - לתוך קבוצת יבוא הרכב UMI, יבואנית מותגי ג'נרל מוטורס. זהו מהלך של מיזוג בין שתי שחקניות לא קטנות בענפים שלהן, שמחזק את מבנה הבעלויות הצולבות של היבואנים וחברות הליסינג בשוק. המהלך היה אמנם צפוי ומתבקש ולא מפתיע אבל בעיתוי הנוכחי אישורו מוסיף עוד שריטה ליוקרתו של משרד התחבורה.

המהלכים בפועל מסבירים מדוע מתאמץ כיום משרד התחבורה ליצור "מסלול עוקף ממונה" במסגרת אותו "חוק רישוי הרכב". המסלול הזה, אם יתקבל, יאפשר לשר התחבורה לשלול זיכיונות ייבוא רכב ולשלב "שיקולי תחרות" במתן זיכיונות כאלה "כפי שיקבע השר" ותוך מה שמכונה "התייעצות עם הממונה על ההגבלים", שעדיין תותיר את ההכרעה הסופית בידי השר ולא בידי הרשות.

מכירת רכב ליסינג עם אפס קילומטרים כחדש

הרעיון שהמליצה עליו ועדת זליכה היה לאפשר לחברות הליסינג למכור ללקוחות פרטיים רכב חדש שרכשו מהיבואנים ולרשום את "היד הראשונה" ישירות על שם הלקוח. כלומר, לנצל את ההנחות שמקבלות חברות הליסינג מהיבואנים כדי להוריד את מחירי הרכב לצרכן. התקנה הזאת יושמה בתחילת הקיץ ולקראת כינונה מסרו בכירים במשרד התחבורה שהיא "מוסיפה עוד מרכיב תחרותי נוסף ופותחת ערוץ שיווק מקביל לאולמות התצוגה של יבואני הרכב".

אלא שכמו המלצות רבות נוספות מדוח זליכה המקורי, גם ההמלצה הזאת סבלה מחוסר היכרות מספיקה עם השוק. ההצעה לא הביאה בחשבון את התלות של חברות הליסינג בהנחות היבואנים, הותירה את הרישום ואת הפיקוח על רישום רכבי הציים בידי היבואנים והטילה את המשימה של הוזלת המשפחתיות על חברות הליסינג, שיהיו הנפגעות העיקריות אם המחירים יירדו ובעקבותיהם יירדו מחירי מחירי המשומשות.

באופן לא מפתיע, בדיקת השטח שקיימנו בימים האחרונים גילתה שכארבעה חודשים לאחר כניסת התקנה לתוקף מספר כלי הרכב הנמכרים בשוק הליסינג עם "אפס קילומטרים יד ראשונה פרטית על שם הלקוח" שואף לאפס. אפשר אמנם לקנות כלי רכב מוזלים "מהניילונים" מחברות הליסינג, אבל למעט מקרים מיוחדים, "היד הראשונה" עדיין נרשמת על שם חברת הליסינג.

שקיפות אטומה בחלפים

עוד המלצה של ועדת זליכה, שיושמה לפני כמה חודשים, הייתה ליצור שקיפות בשוק החלפים באמצעות חיוב כל יבואני וסחרי החלפים לפרסם מחירון מקוון של החלפים שהם משווקים. התקנה הזאת נכנסה לתוקף בתחילת הקיץ והשפעתה על השוק עד כה אפסית. חלק גדול מיבואני החלפים העצמאיים התעלמו ממנה כליל ולא טרחו לפרסם מחירונים כאלה.

אבל גם יבואני הרכב ה"מסודרים" לא ממש מקלים על הלקוח. היבואנים אמנם מפרסמים "קטלוגים" שלקוח מהשורה כמעט שלא יכול למצוא בהם את ידיו ואת רגליו גם אם ימצא מוסכניק שיפעל בניגוד לאינטרסים שלו וימסור לו את ההגדרה והסימול המדויק של החלפים שהוא זקוק להם. בקיצור, מה שנראה טוב על הנייר לא בהכרח פועל בשטח, במיוחד כשלמשרד הממונה אין משאבי אכיפה.

ייבוא מקביל ואישי

ניסיונות משרד התחבורה להמריץ את היבוא המקביל והאישי החלו עוד הרבה לפני כינון ועדת זליכה, ולמעשה זו הייתה אחת המוטיבציות המרכזיות של משרד התחבורה בהקמת ועדת זליכה. אבל גם לאחר שאותה ועדה "סיפקה א הסחורה" ונתנה לגיטימציה לכל השאיפות של משרד התחבורה בנושא, הבדיקה בשטח מגלה שהתוצאות רחוקות מאוד מהמוצהר. בחודשים ינואר-ספטמבר יובאו רק 928 כלי רכב (כולל אופנועים ורכבי אספנות) ביבוא אישי, שיא שלילי חדש בחמש השנים האחרונות.

"חוק שירותי הרכב" המתוכנן אמנם ירחיב את גבולות היבוא האישי ליבוא מסחרי של מכוניות משומשות (במסגרת תקנות "יבואן זעיר"), אבל ספק אם זה יסיר את המכשולים הבסיסיים החוסמים את היבוא האישי ב-2013, דהיינו תחרות מחירים עזה מול יבואני רכבי היוקרה הסדירים, הידוק חגורת הפיקוח של המכס וחוסר הכדאיות ביבוא כלי רכב עממיים.

ואילו היבואן המקביל הראשון, של פורד, שפועל בשוק כבר כמה חודשים, עדיין לא הצליח להותיר חותם משמעותי על השוק, ככל הנראה בשל פערי מחירים שוליים למדי (בסביבות 8%-12%) ממחירי היבואן הרשמי.

בשורה התחתונה המצב בשטח ממחיש עד כמה גדול המרחק בין תיאוריה למציאות. כל עוד מגבשים המלצות אקדמיות ומתעלמים מהגורם המעוות המרכזי בשוק - המיסוי הכבד על רכב - הרגולטור ימשיך להיות כמו קפטן של מכלית ענק דולפת נפט, שאוחז בידו מסננת ומצהיר על כוונתו לנקות את הים.

מכוניות

עוד כתבות

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה