"גורם הריבית הנמוכה הולך והופך לסיכון רציני, שעלול לגרור את השווקים לסיום עידן שהתאפיין בירידת תשואות האג"ח ובעליות שערים בשוקי המניות בעולם", כך מעריך רם גל, מנהל תחום השקעות מערך הייעוץ ביובנק, "לאחר ירידת תשואות לרמות נמוכות היסטורית בכל העולם, המשוואה סיכון-סיכוי נוטה כעת לטובת הסיכון".
לדבריו, "אחרי עליות המחירים שנרשמו לכל אורך עקום התשואות בכל שוקי האג"ח בעולם, ולאחר תקופה ממושכת של עלייה בשוקי המניות שהביאו את רמת המכפילים לרמות גבוהות היסטורית, אנו חושבים שהגיע הזמן להיערך לסיכון הריבית הקיים".
גל מציין כמה אירועים מרכזיים קרובים שעומדים על הפרק, ולדבריו הם אינם מוסיפים ליציבות הכלכלות בעולם, ואף מערערים את ביטחון המשקיעים. הכוונה היא לעדכון מהבנק הפדרלי בארה"ב בעניין צמצום רכישות האג"ח שהוא מבצע, לבחירת מחליפו של בן ברננקי בתפקיד יו"ר ה"פד" ולאישור תקציב חדש בארה"ב. זאת, במקביל למתיחות הביטחונית במזרח התיכון, ופיחותים גדולים שנרשמים במטבעות של מדינות מתפתחות, דוגמת הודו, ברזיל ודרום אפריקה. בשל כך מציין גל כי "סיכון הריבית כאן ולא הולך להיעלם, אלא אף לגדול ולהתעצם".
בהתאם לדברים אלה, הוא סבור כי "ללקוחות שמנהלים תיק אג"ח ללא ניהול חיצוני מומלץ להתמקד בשכבות הבטוחות של אג"ח ממשלתיות ובנקים במח"מ קצר, אשר נותנות ביטחון מבחינת המנפיק. כמו כן, השקעה באג"ח אלו לא דורשת מומחיות בתחום ניתוח האג"ח ובדיקת ביטחונות ומרווחים. עם זאת, יש להביא בחשבון שהתשואה יכולה להיות תשואה ריאלית שלילית".
ללקוחות שמעוניינים להשיג תשואות גבוהות יותר מתשואות שכבות הבנקים והממשלה, ויהיו מוכנים לקחת סיכון בתיק ההשקעות ולהשקיע באג"ח קונצרניות של חברות, ממליץ גל לשלב ניהול חיצוני של מנהלי קרנות נאמנות.
גל מסביר כי "יש חשיבות משמעותית ליכולת לנתח סדרות אג"ח ולבדוק את יכולת ההחזר של החברה, מצב הביטחונות שלה והמרווחים הנדרשים. אנו ממליצים לשלב בתיקים קרנות נאמנות קונצרניות בתחום של מודל דירוג פנימי".
מודל הדירוג הפנימי
גל מקצה 40% מתיק ההשקעות לקרנות נאמנות אג"ח קונצרניות, המנוהלות באמצעות מודל דירוג פנימי. ביובנק מצאו כי ניהול קרנות באמצעות מודל כזה הוא גמיש, וסבורים כי "בגלל סיכון הריבית הקיים, זו הדרך הנכונה לשלב ניהול חיצוני מקצועי".
"מנהלי קרנות במודל דירוג פנימי לא מחויבים להחזיק בכל מצב תיק אג"ח מלא, ויכולים לשנות את רמות ההחזקה, את סוג האג"ח, את המח"מ של התיק ואת רמות הנזילות", מוסיף גל, "גורמים אלו מאפשרים לנצל את יכולות הניהול לייצור תשואה עודפת על מדדי הייחוס".
לגבי הרכיב המנייתי בתיק הוא אומר כי "סיכון הריבית רלוונטי גם פה, שהרי ריבית עולה מקטינה את הכדאיות בהשקעה במניות". גם במקרה זה, הוא ממליץ לשלב בתיק ההשקעות מנהלי ערך חיצוניים. "הרעיון המרכזי מאחורי גישת הערך הוא ניתוח קפדני ומעמיק של מנהל ההשקעות וקנייה של מניות שלדעתו נסחרות בדיסקאונט של 40%-60% משוויין הכלכלי ההוגן", הוא אומר, "כך, אם השווקים מתממשים, מניות שנקנות בדיסקאונט כזה לרוב ירדו פחות מהשוק, ובמצב שבו השווקים עולים הן יעלו יותר מהשוק. כך מנהל הערך ייהנה מתשואה עודפת על מדדי הייחוס".
לרכיב המנייתי בתיק מקצה גל 30%, בחלוקה שווה בין השוק המקומי לשוקי חו"ל. בבורסה בתל אביב ממליץ גל "להיחשף למדד ת"א 100 במשקל שווה. הרכב מדד זה נותן יתרון משמעותי למשקל מניות ת"א 75 ופחות למניות ת"א 25, מאחר שכל מניה זוכה בהרכב זה למשקל של כ-1%. כך אנו מממשים את הרצון שלנו להשקיע ב-100 מניות המדד, וליהנות מביצועים עודפים ומעליית שווי ערך המניות הבינוניות, שלדעתנו אטרקטיביות יותר מבחינת שוויין ההוגן".
גל מספר כי "הרעיון בבניית מדד ת"א 100 משקל שווה בארץ נלקח מהשוק האמריקאי, שם קיים מדד זהה על מניות מדד S&P 500. מדד זה ייצר תשואה עודפת של כ-33% ב-10 השנים האחרונות, ביחס למדד S&P 500 הרגיל. ניתן להיחשף למדד ת"א 100 משקל שווה באמצעות קרנות נאמנות הנסחרות בישראל".
כן ממליץ גל על חשיפה למניות היתר כדי לנסות להשיג תשואה עודפת. גם את חשיפה זו הוא ממליץ לבצע באמצעות תעודות סל או קרנות נאמנות מנוהלות.
לגבי ההשקעות בחו"ל, גל מציין שתי תעודות סל מומלצות: MOAT, שעוקבת אחר מדד המורכב מ-20 מניות שמשקפות את הערך הטוב ביותר, על בסיס היחס בין השווי ההוגן של המניה לבין מחירה בבורסה; ו-JKL שמשקיעה ב-242 מניות קטנות ובינוניות בעיקר בארה"ב, על פי הניתוח והמחקר של מורנינגסטאר.
*** הכותבים במדור "תיק אישי" עשויים להשקיע בניירות ערך, לרבות אלו שמוזכרים בו. הדברים אינם מהווים ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לכך