בית המשפט המחוזי בירושלים הטיל קנס חריג בסך 40 אלף שקל על מרגלית אלבז-רביבו, שהתחזתה לעורכת דין מבלי שהיא מחזיקה ברישיון עריכת דין של הלשכה. לשכת עורכי הדין החליטה להגיש נגד אלבז-רביבו בקשה לביזיון בית משפט, לאחר שזו הפרה צו שניתן נגדה בעבר, שאסר עליה לספק שירותים משפטיים.
הקנס הוטל בשל הפרת צו מניעה, האוסר על אלבז-רביבו להעניק שירותים משפטים שרק עורך דין מוסמך לתת, תוך שהיא ממשיכה לייצג לקוחות שאינם יודעים שאין לה רישיון.
מדובר בהחלטה שיפוטית ראשונה הניתנת לפי פקודת ביזיון בית המשפט, כנגד אדם שהסיג גבול מקצוע בעריכת דין.
לפני כשבועיים הסיר בית המשפט העליון את צו איסור הפרסום על הפרשה ועל ההחלטה להטיל על אלבז-רביבו את הקנס החריג, שניתנה עוד בחודש פברואר השנה. במקביל נתנו שופטי העליון אליקים רובינשטיין, חנן מלצר ודפנה ברק-ארז תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים להשהות את החיוב בקנס, עד לסיום ההליכים הפליליים בעניינה, בגין התחזות.
בשנת 2002 הגישה לשכת עורכי הדין תביעה נגד אלבז-רביבו על כך שניהלה משרד לשירותים משפטיים שנשא את שמה, ודרשה צו מניעה שיאסור עליה להמשיך ולבצע פעולות, שעל-פי חוק לשכת עורכי דין רק עורך דין מוסמך לעשותן. התביעה התקבלה, וצו בנושא ניתן בנובמבר 2005.
ואולם בשנים האחרונות הגיעו ללשכת עורכי הדין מספר תלונות, שלפיהן למרות הצו שניתן המשיכה אלבז-רביבו לספק שירותים משפטיים לפונים אליה, תוך שהיא יוצרת אצלם את הרושם כאילו היא עורכת דין.
מבדיקה שנערכה התברר כי אלבז-רביבו אמנם סגרה את המשרד שנשא את שמה, אולם החלה לפעול מתוך משרד עורכי דין, לצד עורכי דין מוסמכים, תוך שהיא ממשיכה להכין מסמכים משפטיים בעצמה, אולם את החתימה הסופית היא מותירה לעורך דין.
עוד התברר כי אלבז-רביבו המשיכה להתנהל מול הלקוחות בעצמה, תוך יצירת מצג-שווא שהיא עורכת דין, כשהיא נעזרת בעורכי הדין שעובדים איתה ושהופיעו במקומה בבתי המשפט.
אלבז-רביבו אף הופיעה מספר פעמים בפני בתי משפט בעצמה, תוך הזדהות כמתמחה, על אף שבקשתה להירשם כמתמחה בלשכת עורכי הדין סורבה.
בעקבות זאת הגישה הלשכה לבית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות עורכי הדין אסף פוזנר וגלעד לסר ממשרד כהן-וילצ'ק-קמחי, בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, בטענה כי אלבז-רביבו ביזתה את בית המשפט כשהפרה באופן בוטה את הצו שניתן נגדה.
הלשכה הביאה כעדים מספר לקוחות שנפגעו מאלבז-רביבו, וכן עורכת דין שנשכרה לעבוד אצלה מתוך מחשבה שהיא מועסקת על-ידי עורכת דין, כשבפועל היא שימשה חותמת גומי בלבד על גבי מסמכים שהכינה אלבז-רביבו בעצמה.
השופט כרמי מוסק קיבל את טענות הלשכה וחייב את אלבז-רביבו בקנס לקופת המדינה בסך 40 אלף שקל, וכן בקנס נוסף בסך 5,000 שקל עבור כל הפרה עתידית נוספת של הצו, ותשלום הוצאות משפט ללשכה בסך 20 אלף שקל.
תגובתה של אלבז-רביבו טרם התקבלה. (ע"פ 2288/13).