הנושא המרכזי בנאומו של נשיא איראן, חסן רוחאני, בעצרת הכללית של או"ם היה מאמץ ליישב את המחלוקת סביב תכנית הגרעין של ארצו. אבל את הכותרות עשתה דווקא הצהרה של רוחאני בראיון ל-CNN, באותו יום, שממנה עולה שהוא מאשר את קיום השואה ומגנה אותה כאירוע "נתעב". זו היתה הצהרה פורצת דרך בהתחשב בעובדה שהנשיא הקודם של איראן, מחמוד אחמדיניג'אד, הכחיש את השואה והגדיר אותה כ"מיתוס". מבחינת יחסי הציבור של איראן, זה היה מהלך מנצח.
עתה מתברר, שהדברים לא התקבלו בעין יפה בטהראן. סוכנות הידיעות הרשמית למחצה של איראן, "פארס", מאשימה את CNN בפיברוק קטעים מהראיון עם רוחאני באופן ש"משנה לחלוטין" את המסר הנשיאותי. הסוכנות טוענת, שנשיא איראן לא השתמש במילה "שואה" ולא הגדיר הרג המוני של יהודים כ"נתעב".
רוחאני, כמנהגו, דיבר פרסית. הנהלת CNN טוענת, שהמראיינת, כריסטיאן אמנפור, השתמשה במתורגמן שהעמידה לרשותה ממשלת איראן לצורך הראיון ושערוץ החדשות מתייצב מאחורי הראיון.
בלוג התקשורת של "וושינגטון פוסט", מאת אריק וומפל, העמיד זה מול זה את הנוסח של CNN ואת הנוסח של "פארס". לפי האחרון, דברי רוחאני דומים למדי לאלה של אחמדיניג'אד.
תחילה נוסח הקטע על השואה על פי CNN: "אמרתי בעבר שאינני היסטוריון. וכך, כאשר מדברים על ממדי השואה, ההיסטוריונים הם שצריכים להרהר על כך. אך באופן כללי אני יכול לומר לך, שכל פשע נגד האנושות, במהלך ההיסטוריה, לרבות הפשעים שהנאצים ביצעו ביהודים, הוא נתעב וראוי לגינוי.
כל פשע שבוצע ביהודים, אנו מגנים אותו. נטילת חיי אדם היא דבר מגונה. לא משנה אם מדובר בחיי יהודי, חיי נוצרי או חיי מוסלמי. מבחינתנו זה אותו דבר. נטילת חיי אדם היא משהו שהדת שלנו דוחה. אבל אין פירושו של דבר שאפשר לומר, 'הנאצים ביצעו פשעים בקבוצה מסוימת ועתה הקבוצה הזו חייבת לחמוס אדמותיה של קבוצה אחרת ולכבוש אותן'. גם פעולה כזו צריך לגנות. צריך להיות דיון ללא משוא פנים".
וזה מה שסוכנות "פארס" מתארת כ"תרגום המדויק לאנגלית" של דברי רוחאני בראיון ל-CNN: "אמרתי בעבר שאינני היסטוריון והיסטוריונים הם שצריכים לפרט, להציג ולהסביר היבטים של אירועים היסטוריים. אך באופן כללי אנו מגנים לגמרי כל סוג של פשע נגד האנושות במהלך ההיסטוריה, לרבות פשעים שביצעו הנאצים נגד יהודים ונגד לא יהודים, בדיוק כפי שהיינו מגנים היום כל פשע או רצח עם שהיה מבוצע באומה כלשהי, או בדת כלשהי, או באנשים כלשהם. לכן, מה שעשו הנאצים מגונה, אך ההיבטים שאת (המראיינת) מדברת עליהם, הבהרת ההיבטים האלה היא חובתם של היסטוריונים וחוקרים, ואני לא חוקר היסטורי".
בפרשנות על המחלוקת בין CNN ל"פארס", כותב היום "ניו יורק טיימס", שטענות סוכנות הידיעות האיראנית משקפות את הרגישות יוצאת הדופן של נושא השואה כסוגיה ביחסי ארה"ב - איראן. המחלוקת גם מצביעה על החבל הפוליטי הדק שעליו מהלך רוחאני במאמציו להגיע לעסקה גרעינית עם ממשל אובמה, שתרופף את חגורת הסנקציות: מצד אחד הוא צריך להשקיט את הניצים באיראן, שמתנגדים למחוות לארה"ב, ומצד אחר, הוא צריך להשביע את רצונם של היונים שמייחלים להתקרבות בין שתי המדינות.
אין ספק שהתכחשות להכחשת השואה והתנערות מדעותיו המתריסות של אחמדינג'אד היתה משמחת מאוד את היונים באיראן, כמו בארה"ב, אך הניצים בשתי המדינות לא היו רואים זאת בעין יפה, כל קבוצה מסיבותיה שלה.
מרחב התמרון המצוצמם של רוחאני הוא שהניע אותו לוותר על לחיצת ידו של אובמה, באופן "ספונטני", כאשר הוא ונשיא ארה"ב שהו במרכז או"ם, למרות החיזורים האמריקאיים והציפיות שנבנו בשבועות שחלפו לאירוע כזה.
פקידים אמריקאים ואיראניים אמרו ל"טיימס", כי רוחאני היה צריך להתחשב בניצי ארצו, שהיו מזדעזעים למראה תצלומים של מנהיגם לוחץ ידו של נשיא אמריקאי. "לחיצת יד עם אובמה היתה מקנה לרוחאני נקודות זכות רבות מאוד בציבור האיראני, אך היא היתה גורמת גם להתפרצויות זעם אצל הניצים", אמר קארים סאדג'אדפור, מומחה לענייני איראן במכון מחקר בוושינגטון.
וכך, רוחאני נמנע ממוקשי רגל אחרים במהלך ביקורו בארה"ב: נאומו בעצרת הכללית היה אמנם פחות מסית ומתגרה בהשוואה לנאומיו של קודמו במסגרת זו, אך הוא התייחס לאותן קובלנות שנהג להעלות אחמדיניג'אד: העדר כבוד בינלאומי לאיראן, סירוב המערב להכיר בזכות איראן להעשיר אוראניום, והכיבוש הישראלי.
אין ספק, שטענת סוכנות הידיעות האיראנית שרוחאני לא התכחש להכחשת השואה היא מכה קשה לקמפיין יחסי הציבור האינטנסיבי שהוא מנהל בארה"ב והיא עלולה לבער את מעט הרצון הטוב שאולי הצליח רוחאני לקנות אצל יהודי ארה"ב.