אל מול החגיגה של בעלי המניות ועובדי אנזימוטק בסוף השבוע, יש מי שמזהים גם דמות טראגית בסיפור הנפקת החברה: מייסד החברה, ד"ר סובחי באשיר, שכלל אינו מוזכר בתשקיף.
אנזימוטק הוקמה על בסיס טכנולוגיה שפותחה על ידי ד"ר באשיר מסחנין, שעזב את החברה ב-2003 וחיסל את החזקותיו בה ב-2005, תמורת סכום לא ידוע, אך בוודאי לפי שווי הנמוך בהרבה לעומת שווי החברה בהנפקה. ככל הנראה קיבל באשיר מיליוני שקלים בודדים ואולי אף פחות מכך. באשיר התראיין לאחרונה ב"גלובס", אמר כי אין לו טענות לגבי העסקה שעשה, והכחיש שמועות שטענו כי חש מרירות לאחר שהבין עד כמה אנזימוטק יכולה להצליח. "מי אומר שעזבתי לא יפה?", אמר בראיון. "עשיתי אקזיט טוב, תוך זמן קצר. יזמים רבים לא מצליחים לעשות זאת".
"עסקה בין מוכר מרצון לקונה מרצון"
היום אמר המנכ"ל כץ ל"גלובס" כי באשיר עזב את החברה "מרצונו, תמורת סכום סביר שנקבע בין מוכר מרצון לקונה מרצון. באותם הימים החברה הייתה יכולה להיכשל בדיוק כפי שהייתה יכולה להצליח. הטכנולוגיה של באשיר מהווה חלק ממה שאנזימוטק עושה היום, אבל יש לה גם טכנולוגיות רבות נוספות".
אנזימוטק הוקמה בחממת ניות שהייתה אז בשליטת האחים עופר. עם ההצטרפות לחממה נותרות בדרך כלל בידי היזם 30%-40% מהחברה, עוד לפני שמתחילים להיכנס לתוכה משקיעים נוספים. במתווה כזה, דילול של היזמים עד כדי אחוזים בודדים בחברה שהקימו אינו עניין חריג, אולם בדרך כלל זה קורה בחברות שעוברות משבר, אותו מנצלות קרנות הון סיכון כדי להשקיע בהן לפי שווי זעום. את בניית החברה מחדש אחרי המשבר הן מייחסות לעצמן, ולכן מרגישות בנוח לדלל את היזם.
אנזימוטק, ככל הידוע, לא עברה משבר כזה, אלא התפתחה באפן לינארי למדי, עמדה על רגליים עצמאיות משלב די מוקדם, ולא עברה סבבי השקעה רבים. לכן, לו באשיר היה ממשיך להחזיק בחלקו בחברה, סביר להניח כי שווי החזקותיו היה מגיע לכמה עשרות מיליוני שקלים.
מאז שמכר את חלקו עוסק באשיר במיזמים נוספים, אותם מימן בין היתר בעזרת הסכום שקיבל כשעזב את החברה. אחרי אנזימוטק הוא שימש כיועץ לתהליכי הייצור הכימי של חברת HTL העוסקת בתחום ההזנה לפגים, ולאחר מכן הקים את חברת טראנס ביודיזל, שמשתמשת בתהליכים אנזימטיים להפיכת שומנים לביו דיזל. "אני מקווה כי טראנס ביודיזל אפילו תעבור את אנזימוטק", אמר באשיר באותו ראיון.
שווי ההחזקה של מפעל גלעם - 419 מיליון שקל
אנזימוטק לא נולדה כחברה קיבוצית. רחוק מכך. החברה נולדה בתוך חממה טכנולוגית, רחם הרבה יותר קפיטליסטי ממקבילו הקיבוצי הממוצע. ועדיין, אנזימוטק מונפקת כשהיא חברה סמי-קיבוצית, אם תרצו. בעל המניות הגדול בה הוא מפעל גלעם (Galam) של קיבוץ מענית. מפעל זה הוא מקור הפרנסה העיקרי של הקיבוץ, הסמוך לפרדס חנה-כרכור, והוא נחשב לאחד המובילים בארץ בייצור מוצרי מזון איכותיים, מבוססי פרוקטוז (סוכר פירות), עמילן וגלוקוז. בקיבוץ עצמו יש 180 חברים.
המפעל השקיע באנזימוטק כשהייתה סטארט-אפ בן יומו, ולאחר ההנפקה נותר גלעם עם החזקה של 31.2% ששווה 118.2 מיליון דולר (419 מיליון שקל) - לא רע עבור קיבוץ שהמפעל הוא מקור הונו העיקרי.
בעל המניות השני בגודלו בחברה הוא קרן XT Hi Tech (או בשמה הקודם עופר היי-טק) של אודי אנג'ל (חתנו לשעבר של יולי עופר). אחריה נמצאת קרן ההון סיכון Millennium Materials Technologies, אשר עם משקיעיה נמנות כלל תעשיות והשקעות. בעלת המניות הרביעית בגודלה בחברה היא Arancia International, קרן השקעות פרטית של משפחה אמידה ממקסיקו, ארנגורן-טרלז שמה (Aranguren-Trellez). קבוצת Arancia משקיעה בעיקר בתחומי המזון, הביוטכנולוגיה והחקלאות.
אחרונה היא קרן ההון סיכון BIP Venture Partners מלוקסמבורג, שלה החזקה של 4.9% (18.6 מיליון דולר).