בג"ץ החליט הבוקר (ג') להאריך את הפטור מהיתר בנייה שניתן לגולן טלקום ולהוט מובייל להקמת מתקני גישה סלולריים.
הפטור אמור היה להסתיים עד אתמול (ב'), מה שאומר שהחברות היו חייבות להוציא היתר בנייה לכל מתקן גישה סלולרי, שבישראל של היום זהו תהליך כמעט חסר סיכוי, בגלל בעיות שמערימות הרשויות המקומיות והמדינה על חברות הסלולר החדשות והוותיקות כאחד.
החלטת בג"ץ מעניקה אורך נשימה להוט מובייל ולגולן טלקום, אך יחד עם זאת נראה כי בג"ץ אינו מתכוון להמשיך ולהתעלם מהעובדה שהמדינה פשוט מתעלמת מהצורך להסדיר את כל נושא האנטנות הסלולריות, ולכן הוא ביקש את תגובות כל הצדדים עד ל-5 בדצמבר השנה, על מנת שיוכל לקבל החלטה בנושא.
הדיון בבג"ץ הוא בעקבות התנגדות המדינה לפטור מהיתר בנייה, התנגדות שמובלת על-ידי משרד המשפטים ומשרד הפנים, כאשר מצד שני משרד התקשורת הוא שמוביל את הקו שדורש להקל על החברות ולהביא ליצירת אסדרה מתוקנת, שתאפשר לחברות הסלולר הוותיקות והחדשות כאחד לבנות אנטנות סלולריות בצורה חוקית ומסודרת.
הוויכוחים בין המשרדים והעובדה שאף שר אינו מוכן לקחת את הנושא ולטפל בו, מעידה על כישלון המערכת הפוליטית ביצירת תנאים שיאפשרו את פיתוחו של המגזר העסקי בישראל.
הרשתות הסלולריות, הציבור והמדינה זקוקים לפתרון, שכן המצב כיום הוא שהרשתות פשוט מתקשות לעמוד בביקושים לשירותי סלולר, ואנטנות נוספות הן קריטיות לפתרון הבעיה.
הפתרון המסתמן הוא לצמצם את מספר הרשתות בישראל (ןלא את מספר השחקנים), כך ש-5 חברות יפעלו על גבי 3 רשתות בלבד, אך גם בנושא זה המדינה לא מטפלת, והתוצאה היא שירותים באיכות הולכת ויורדת - בגלל אוזלת-ידה של הממשלה.
נציין כי לגולן טלקום ולהוט מובייל יש מאות מתקני גישה לכל אחת שהקימו במסגרת הפטור - אף יותר משיש לכל אחת מהחברות הוותיקות.
התוצאה של המצב האבסורדי הזה נובעת מכך שהמדינה לא מסדירה את נושא האנטנות. כך יוצא שלגולן טלקום, למשל, שרוכבת על רשת סלקום ומשתמשת בתשתית הסלולרית שלה, יש מעל ל-700 מתקני גישה אלחוטיים - בעוד שלסלקום יש פחות מ-500.
המצב דומה גם בהוט מובייל, שלה יש יותר מתקני גישה מאשר לפלאפון, שעליה היא רוכבת.