חיים פרייליכמן למד בגיל צעיר מאוד איך להתמודד עם חוב. כשהיה בן 16 נפטר אביו, והוא נאלץ לעזוב את הלימודים ולנהל את המכולת המשפחתית כדי לסגור חוב של 800 לירות. הוא המשיך לנהל את המכולת וחלק משגרת יומו היה להביא בכל בוקר קפה לעובדי בנק אגוד. 35 שנים לאחר מכן, הוא התיישב על כיסא המנכ"ל בבנק. "כסף זה לא אידיאל אצלי, אלא רק אמצעי לפרנס בכבוד", הוא אומר בראיון פרישה, לאחר שמונה שנים באגוד ויותר משלושה עשורים בענף.
פרייליכמן הוא אחד מאנשי המקצוע המנוסים ביותר בתחום המשכנתאות. הוא מכיר את הנושא לפני ולפנים, מהתקופה שבה ניהל את בנק אדנים ואת בנק טפחות. הוא רואה את הגאות בתחום זה כיום, ולמרות אזהרות בנק ישראל מהמצב והסיכונים הכרוכים בצמיחה המואצת במשכנתאות, הוא דווקא אינו מוטרד: "אני לא חושב שיש בעיה ברמת המאקרו. גם אם תהיה ירידת מחירים משמעותית, הבנקים לא ייפגעו דרמטית".
יחד עם זאת, הוא לא ממעיט מהמתרחש בשוק הנדל"ן: "מחירי הדיור גבוהים בצורה משמעותית, וכנגזרת של זה אנשים לוקחים משכנתא בסכומים גבוהים יותר מאשר בעבר, אולם בגלל שהריבית יחסית נמוכה, ההחזר החודשי נמוך יותר".
- האם התחושה שהתשלומים נמוכים אינה מתעתעת, ועלולה לגרום בעתיד, כשהריבית תעלה, לנזקים משמעותיים?
"כל מי שלוקח משכנתא, ראוי שייקח אותה בתבונה ושיקפיד שההחזר החודשי יהיה לכל היותר 30% מהשכר. זה היה נכון מאז ומתמיד. בכל אופן, הבעיה היא לא במחירי הדיור. גם אם מחירי הדיור ירדו בשליש, ללווה אין אלטרנטיבה והוא ימשיך לשלם את המשכנתא. הבעיה היא אם יהיה לאנשים מקום עבודה והם יוכלו לקיים את עצמם ולעמוד בתשלומי המשכנתא. כל עוד תהיה לאנשים עבודה, גם ירידת מחירי הנדל"ן לא תפגע בשוק המשכנתאות".
- אתה חושב שלאורך זמן השוק יכול להמשיך ולצמוח בקצב שכזה?
"גם לפני חמש שנים הזהירו את רוכשי הדירות שהמחירים ירדו, ומה קרה? יש מידה של סיכון בשוק, אבל ברמה סבירה. ובסך הכול יש עדיין אזורים בארץ שבהם המחירים סבירים. לא כולם חייבים לקנות דירה בשדרות רוטשילד בתל אביב".
*** הראיון המלא, בו מדבר פרייליכמן גם על התחרות בבנקים, השכר והחיים שלאחר הפרישה - במגזין G שיחולק הערב (ה') למנויי "גלובס"