בפיב"א הבינו כנראה שהשוק של הכדורסל העולמי הוא לא כזה להיט. הכספים שגופים מסחריים מוכנים לשלם גם עבור הטורנירים הגדולים לא מתקרבים לפרומיל מהסכומים שמשולמים בכדורגל. הכסף שנכנס מזכויות שידור, המנוע מאחורי תעשיית הספורט, כמעט ולא קיים עבור ענף שמתיימר להציג את עצמו כחבר ברשימת הטופ-5 מבחינת פופולריות בעולם.
כדי למצוא מקורות הכנסה חדשים החלה פיב"א לנהל שיטות גבייה מתקדמות במיוחד. למשל, מדינה שמעוניינת לארח טורניר גדול נאלצת לשלם "מס" לא קטן עבור הזכות הזאת. סלובניה הקטנה שילמה לא מכבר לארגון הכדורסל העולמי, לפי דיווחים, כ-6 מיליון אירו כדי לארח את היורובאסקט.
אבל השיא של שיטת הגבייה החדשה בא לידי ביטוי ממש בימים אלו, במסגרת ההכנות לאליפות העולם בכדורסל ("מונדובאסקט") שתיערך בקיץ 2014 בספרד. בשונה מטורנירי הכדורגל הגדולים שאליהם מעפילות כל הנבחרות דרך טורנירי מוקדמות, בכדורסל קבעה פיב"א כי רק 20 מ-24 הנבחרות שישחקו במונדובאסקט יקבלו את הכרטיס בעקבות קריטריונים ספורטיביים. הקריטריונים עובדים ככה: מקום אחד למארחת (ספרד), מקום אחד מובטח לאלופה האולימפית (ארה"ב), שלושה מקומות לנבחרות שסיימו במקומות 1-3 באליפות אפריקה (אנגולה, מצרים, סנגל); ארבעה מקומות לנבחרות שסיימו ראשונות את אליפות אמריקה (מקסיקו, פורטו ריקו, הרפובליקה הדומיניקנית, ארגנטינה); שלוש נבחרות שסיימו ראשונות באליפות אסיה (איראן, הפיליפינים, קוריאה); שש המדורגות הראשונות ביורובאסקט האחרון (צרפת, ליטא, קרואטיה, סלובניה, אוקראינה, סרביה), לא כולל ספרד שכאמור תקבל כרטיס אוטומטי כמארחת המונדובאסקט; ושתי הראשונות מאליפות אוקיאניה (אוסטרליה, ניו זילנד).
ארבעה מקומות נוספים לאליפות העולם מעניקה פיב"א ככרטיסים חופשיים (wild cards) לפי שיקול דעתה. למה? כסף. ב-2010 גבתה פיב"א לפי דיווחים סכום של 500 אלף אירו מכל אחת מ-14 הנבחרות שהגישו מועמדות לקבל כרטיס חופשי; גם הפעם היא תגבה כסף מכל מדינה שרוצה להיכנס מהדלת האחורית. את ההחלטה הסופית על ארבע הזוכות היא תפרסם בתחילת פברואר 2014.
***
האפשרות לחלק כרטיסים חופשיים מאפשרת לפיב"א לכלול נבחרות שיש להן בעיקר משמעות כלכלית, ולא בהכרח ספורטיבית. כלומר כאלו שהכדורסל פופולארי אצלן, כאלו שמגיעות משווקים גדולים ומתפתחים, וכאלו שיש סיכוי להרוויח מהן כמה גרושים מהסכמי טלוויזיה.
זה אולי לא הדבר הכי ספורטיבי, אבל ככה גם יכולה פיב"א להבטיח את מקומן של נבחרות גדולות שבגלל טורניר אחד גרוע איבדו למעשה את הסיכוי להשתתף באליפות העולם. רשימת הנבחרות שנותרו בחוץ ויתמודדו על ארבעת הכרטיסים כוללת את רוסיה, טורקיה, יוון, סין וברזיל. למי יש את הסיכוי הגדול ביותר? אם נכנסים לרגע לראש הכלכלי של פיב"א, אז ברזיל (תארח את האולימפיאדה ב-2016), סין (הכוח הכלכלי העולה בכדורסל) ורוסיה (בכל זאת רוסיה) יהיו שם. הנציגה האחרונה תבוא מבין אלו שיהיו שוות לפיב"א יותר כסף - יוון, טורקיה או אולי איטליה, או שבכלל הכרטיס ייצא מאירופה ויחולק לקנדה.
עד היום תמיד העדיפה פיב"א את הנציגות האירופיות, מה שיכול בכל זאת לתת רמז לכך שהכדורסל מחוץ ליבשת (ולארה"ב) לא ממש קיים: בשתי אליפויות העולם האחרונות (2006 ו-2010) שישה כרטיסים חופשיים הלכו לנבחרות מאירופה, ועוד שניים התחלקו בין אסיה (לבנון) ואמריקה (פורטו ריקו).
אגב, אפשר רק לדמיין כמה כרטיסים חופשיים תשאיר פיב"א אצלה ביד לקראת האליפות הבאה (תתקיים ב-2019), לאור העובדה שהיא החליטה להגדיל את מספר המשתתפות מ-24 ל-32.