"אבודים", יום ד' 21:00, ערוץ 2 רשת
"אבודים" היא מסוג התוכניות שאין לי אלא להודות שכנראה איני קהל היעד שלהן, ולא רק מפני שהן משודרות במקביל למשחקי ליגת האלופות. אני מודה שאיני אוהב את התוכניות סוחטות הדמעות שבהן מוצג הסיפור האישי של מי שהגורל התאכזר אליהם והפריד אותם מהאנשים שהיו אמורים להיות הקרובים והמגוננים עליהם ביותר.
יחד עם זאת, למרות הסתייגותי מהז'אנר, יש להודות שצופית גרנט פשוט נועדה לתפקיד הזה. הרקע הקשה שלה מתקופת ילדותה ונערותה (שאותו חשפה כבר מספר פעמים בראיונות אישיים) מאפשר לה להתחבר לסיפורים מהבטן: כשהיא בוכה עם גיבוריה לא מדובר בדמעות תנין, אלא בהזדהות שאת שורשיה לא יבין אלא מי שחווה כאב כזה בילדותו.
אז נכון, זה סוחט דמעות כמו סרט טורקי, אבל היי - הסיפורים אמיתיים והתחקירים לוקחים את ההפקה למסע עולמי בעקבות קרובי המשפחה האבודים.
גיבורת הפרק הערב (ד') היא נערה שנמכרה, ממש כך, לידי סוחרי אדם (מושג שניתן היה לקוות שעבר מן העולם עם ביטול העבדות, אך מתברר שהוא מוסיף לשגשג), ולמרות שבאמצע השידור אעבור לראות את מנצ'סטר יונייטד שלי (שנמכרה אף היא בנסיבות עגומות לסוחרים חמדניים, וסליחה מראש על ההשוואה) נאבקת באוקראינים הרשעים, חזקה על צופית גרנט שתמשיך לסחוט מהסיפור הזה כל דמעה אפשרית.
ערוץ הבידור
"הכפר", יום ד' 21:00, ערוץ 10
הפער בין מחלקת האקטואליה המצוינת שלו, לבין תוכניותיו העלובות של ערוץ 10, רק ממשיך להתרחב. הסאדו-מאזו שמנהל הערוץ הזה עם צופיו יעלה הערב עוד מדרגה:
אם שעות אחר-הצהריים והערב שלו הן מציאה עבור הצופה המשכיל (רפי רשף, ירון לונדון, מוטי קירשנבאום, צבי יחזקאלי, ברוך קרא, נדב פרי, אלון בן דוד ועוד), הרי שב-21:00 מחליף הנמר חברבורותיו והופך לערוץ הבידור: "מלבי אקספרס", "פרופיל 64", "אמבוש", ומהערב גם "הכפר" - שדי היה בקדימונים שלו כדי לגרום לצופים לסלוד.
אילו כל זה היה מביא לשינוי משמעותי ברייטינג, היה עליי לנצור את מקלדתי ולציין בעצב שהפכנו רשמית למדינה של מטומטמים גמורים. אלא שבינתיים, אלה הם רק עיתונאי הערוץ שהולכים הביתה עם מבט מבויש בעיניים, עת הופך הערוץ שלהם למשהו שקשה לשאתו.