להשבתת רוב שירותי הממשל בארה"ב ימלא מחר שבוע, ובאופק לא מסתמן אפילו בדל של פשרה. שני הצדדים מתחפרים בעמדותיהם: הרפובליקאים הקיצוניים בבית-הנבחרים, שנמנים עם פלג מסיבת התה, עדיין מתנים אישור תקציב לשנת הכספים 2014 במילוי דרישות אידיאולוגיות מסוימות, אם כי הדרישות האלה נזילות ומשתנות תדיר.
התביעה הראשונית היתה ביטול חוק הרפורמות בשירותי הבריאות, 'אובמה קייר'. זה ירד במהרה מהפרק, לנוכח התנגדות דמוקרטית חזקה, ועכשיו מדובר במאמצים לעקר את החוק, לעכב אותו, או בדרישות אחרות, לא ברורות, "ובלבד שנקבל משהו", כפי שהכריז מחוקק של הימין הקיצוני.
הדמוקרטים, ובראשם הנשיא ברק אובמה, מכריזים שלא יסכימו לדון על שום דרישה רפובליקאית לפני שיוסר אקדח הסחיטה מרקת האומה. המסר שלהם לרפובליקאים פשוט: הגישו הצעת תקציב נקיה, ללא תנאים, שאותה יאשר הסנט ועליה יחתום הנשיא, ואז נשב ונדבר על הכל. הרפובליקאים מסרבים, בשלב זה, ולפי הערכות רבות נראה שההשבתה תימדד בשבועות, לא בימים.
ובעוד פחות משבועיים, ב-17 באוקטובר, ימצה הממשל את יכולתו החוקית ליטול הלוואות, למשל באמצעות הנפקת אג"ח אוצריות, או, במילים אחרות, הוא יגיע למה שמכונה תקרת החוב. רק הקונגרס יכול להרים את התקרה הזו, שעתה נשענת על רף של 16.999 טריליון דולר, ומחוקקי הימין הקיצוני מאיימים שהם יסרבו לעשות כך אם לא יקבלו ויתורים כלשהם מהדמוקרטים. המשמעות המיידית של אי הרמת התקרה היא חדלות פרעון של ארה"ב, עם כל ההשלכות האפוקליפטיות שנובעות מכך על הכלכלה הלאומית והכלכלה הגלובלית.
מקורבי יו"ר בית-הנבחרים, הרפובליקאי ג'ון ביינר, שעל פיו יישק דבר בבית, כבר הבהירו, כפי שפורסם פה, שהוא לא יקריב את כלכלת ארה"ב על מזבח פוליטי ושבדעתו לפעול להרמת התקרה, אבל לא ברור כיצד הוא יבחר לעשות זאת ומה יהיה מרחב התימרון שיותירו בידיו מחוקקי מסיבת התה. על פי הערכות עדכניות, הוא מתכנן עסקת חבילה: הרמת התקרה והגשת התקציב, ברמת אשתקד, תמורת ויתור כלשהו של אובמה, כנראה קיצוץ סעיפים בחוק הרפורמות בשירותי הבריאות. אם אמנם כך יקרה, זה נון-סטארטר מבחינת הבית הלבן והסנט, שנמצא בשליטת הדמוקרטים. הם אינם זזים מדרישתם: הצעת תקציב חפה מתנאים נלווים.
הדמוקרטים טוענים, כי על כף המאזניים מונח דבר הרבה יותר חשוב מהמשבר הפיסקלי הנוכחי: משילות תקינה. לדבריהם, אם יקבלו הרפובליקאים ויתורים לאחר איום בחדלות פרעון, המשמעות תהיה שמעתה ואילך ארה"ב תנוהל ממשבר למשבר. זו תהיה עריצות של המיעוט על הרוב.
המחוקקים הדמוקרטיים, שמציגים חזית אחידה, מול הבקיעים במפלגה הרפובליקאית, טוענים עוד, שביינר הבטיח להגיש הצעת תקציב ללא תנאים, תמורת הסכמת הדמוקרטים לתקציב ברמת שנת הכספים שחלפה, כלומר המשך יישום הסיקווסטר, הקיצוץ הרוחבי, שהדמוקרטים דרשו את ביטולו. ביינר מכחיש שנתן הבטחה כזו.
על רקע הקיפאון הזה, ניצל אובמה את נאומו השבועי לאומה באמצעות הרדיו כדי לקרוא שוב לרפובליקאים להתגמש. הוא אמר, שלהשבתה יש "תוצאות בעולם הממשי": עובדים נבעטים ממקומות עבודתם ללא תשלום; הטבות ושירותים לנצרכים מעוכבים.
הוא סיפר, שקיבל יותר מ-30 אלף מכתבים בימים שחלפו וציטט שני מכתבים "קורעי לב", לדבריו. מנשים עובדות שנקלעו למצוקה ממשית בגלל ההשבתה.
"אלה הם אחינו האמריקאים", אמר אובמה. "אני יודע שהמחוקקים הרפובליקאים בבית-הנבחרים שומעים אותם סיפורים".
הוא טען, שבבית-הנבחרים יש מספיק קולות, רפובליקאים ודמוקרטים, לאישור תקציב ללא תנאים מוקדמים בהצבעה ישירה במליאה, אך מחוקקי מסיבת התה לא מתירים לביינר לעשות זאת.
"מחוקקים אינם יכולים להחזיק את הדמוקרטיה או את הכלכלה כבני ערובה במחלוקת על חוק שאינו מוצא חן בעיניהם", אמר אובמה. "הם אינם יכולים לחדש מימון לתכנית לחינוך בגיל הרך ולשלול ביטוח בריאות מהוריהם של התלמידים".
מחוקקי הימין הקיצוני מתחילים להבין שהם לא יצאו מנצחים מהמאבק הזה. על פי הסקרים, רוב הציבור נוטה להאשים את הרפובליקאים בהשבתה. אחד מהם, דניס רוס (לא הדיפלומט), אמר: "אני חושב שעכשיו זה בעיקר עניין של גאווה". וציר רפובליקאי אחר, מרטין סטוצמן, אמר: "לא ניתן שיזלזלו בנו. אנחנו צריכים להוציא מזה משהו, ואני אפילו לא יודע מה".
רפובליקאים אחרים הקצינו את התקפותיהם על 'אובמה קייר': אחד מהם, וויליאם אובראיין, מניו-המפשיר, אמר כי חוק הרפורמות הורסני ופוגע בחירויות הפרט בדיוק כמו 'חוק העבדים הנמלטים' מ-1850, שהתיר לבעלי עבדים מהדרום לבוא לניו-המפשיר ולצוד עבדים שנמלטו לשם.