ביהמ"ש המחוזי בת"א קבע כי כספים שחסכה נערת ליווי במשך 7 שנות עבודה, והוסתרו בביתה, יעוקלו לטובת מס הכנסה, עד שיתברר היקף המס אותו צריכה נערת הליווי לשלם. נקבע "אין בכך שהכנסותיה של המשיבה (נערת הליווי, א' ל"ו) נובעות מעיסוק שחוקיותו או מוסריותו מוטלת בספק כדי לפטור אותה מתשלום מס עליהן".
בפברואר השנה ביצעה המשטרה חיפוש בדירתה של אישה בחשד להחזקת סם. תוך כדי החיפוש נתפסו כספים במזומן בסכום של כ-242 אלף שקל, ועוד 135 דולר. ההסבר שנתנה הדיירת למצבור המזומנים היה פשוט: "הכספים הם חסכונות שחסכתי מרווחי כנערת ליווי מזה ב-7 השנים האחרונות". גם בחקירתה במשטרה חזרה נערת הליווי על ההסבר.
ואז, לצערה, נכנס מס הכנסה לתמונה, וביקש את חלקה של המדינה ברווחים הללו. לאחר תפיסת הכספים, הוציא פקיד השומה לנערת הליווי שומת מס, וקבע את הכנסותיה לפי מיטב שפיטתו לאותן שנים. השומה הורכבה מהכנסות שונות שדווחו על-ידי מעסיקיה השונים בחלק מהשנים, מהכנסותיה החודשיות מעיסוקה כנערת ליווי כפי שנמסר על-ידה בחקירתה, כ-3,500 שקל לחודש, ומהוצאות מחיה על-פי טבלת מחיה של מס הכנסה. לאחר שהשומה נמסרה לנערת הליווי, וזו לא שילמה את המס שנקבע על-פיה, פנה פקיד השומה לבית המשפט בבקשה להורות על עיקול הכספים.
בהחלטה שניתה במארס השנה, הורה השופט אלטוביה מגן על עיקול מחצית הכספים. ואולם, נערת הליווי, באמצעות עוה"ד משה כדר ואמנון סמרה, ביקשה לשחרר את הכספים בטענה, כי אין להתייחס לכספים שניתנו לנערת הליווי על-ידי אותם גברים כהכנסה החייבת במס אלא כמתנה או כהכנסה זקופה בין בני זוג, הפטורות ממס, שכן היא שמשה למעשה כ"פילגש" לאותם גברים.
לטענתם, השומה "נופחה", כאשר מצד אחד הוצאות המחיה נקבעו על-פי טבלת מחיה שאינה מתאימה כלל לרמת חייה האמתית של הלקוחה, ומצד שני לא נלקחו בחשבון הוצאות מוכרות הכרוכות באותו עיסוק. השופט יונה אטדגי דחה את טענות נערת הליווי וקבע כי "בשלב ראשוני זה ניתן לומר כי הוכח לכאורה שהכספים שקיבלה המשיבה מהגברים, להם העניקה את שירותיה, הם רווחים המהווים "הכנסה".
החלטתו התבססה על חקירותיה של נערת הליווי במשטרה, כאשר לשאלת החוקר: "במה את עובדת?" היא השיבה "אני נערת ליווי", וכן הוסיפה שהכנסותיה החודשיות מעבודתה זו הן כ-3,500 שקל לחודש, שאותם גברים גם ממנים לה את כל הוצאותיה: שכר דירה, ארנונה, חשמל ומים, נסיעותיה לאילת ולחו"ל, אוכל ובגדים, ושהיא גובה מכל לקוח כ-300 שקל.
"אמנם, בעדותה בבית המשפט היא טענה שהיא מהווה 'אשה שניה' לאותם גברים, וכי מדובר בגברים 'קבועים' רוב הזמן", ציין השופט בהחלטה, אך הוסיף, כי נערת הליווי השיבה "כן" לשאלת בית המשפט בנוגע לכך שהיו שתי תקופות - האחת בה עבדת בזנות רגילה ואחרי זה תקופה שהיו לה גברים שמממנים אותה. השופט אטדגי הוסיף: "לא זו בלבד שגם הכספים במזומן שקיבלה המשיבה מאותם גברים לא ניתן להגדירם כמתנה שאינה קשורה לעיסוקה, אלא כך הוא הדין גם באשר לכל התשלומים ששולמו על-ידי אותם גברים עבור שכר דירה, ארנונה, נסיעות, בגדים וכו', שהרי גם הכנסה שהתקבלה בשווה כסף דינה כדין הכנסה החייבת במס".
עו"ד ניר וילנר ועו"ד יונתן בן-דוד מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) ייצגו את מס הכנסה בתהליך.