הליכי הבוררות שהסעירו את העולם החרדי, בין נשיא ישיבת פוניבז', הרב אליעזר כהנמן, לבין הרב שמואל מרקוביץ' - לא יבוטלו, והבוררים, שהם דייני בית הדין הרבני, לא יועברו מתפקידם. כך קבע בשבוע שעבר שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר, שדחה את ערעורו של כהנמן על החלטת ביהמ"ש המחוזי שלא לבטל את הליכי הבוררות. המשמעות היא שחלוקת נכסי הישיבה, הקרויה "ספינת הדגל של העולם החרדי", חוזרים להליכי הבוררות.
בראשות ישיבת פוניבז' בבני ברק עמד בעבר הרב אברהם כהנמן ז"ל. לאחר שנפל למשכב, נאבקו על ראשות הישיבה בנו, הרב אליעזר כהנמן, והן הרב שמואל מרקוביץ' שהינו חתנו וגיסו של כהנמן הבן. בניסיון להביא את הסכסוך לפתרון חתמו השניים על שטר בוררות ולפיו כל הסכסוכים ביניהם הנוגעים לישיבה ייפתרו על פי הכרעת הבוררים שנבחרו על ידיהם. כהנמן בחר את הדיין הרב שרייבר, המשיב בחר את הדיין הרב הייזלר, וכאב בית הדין נבחר על ידי שני הדיינים הרב צימבליסט. במסגרת שטר הבוררות הוסמכו הבוררים גם לשוב ולפרש את פסק הבוררות שיינתן על ידם אם יהיה צורך בדבר.
פסק הבוררות ניתן בפברואר 2000, ואולם כהנמן פנה לבתי המשפט בשתי תביעות נגד מרקוביץ' והעמותה שהוא עומד בראשה, ואילו מרקוביץ ביקש לעכב את ההליכים בהסתמך על שטר הבוררות, ובקשתו התקבלה. הרב שרייבר התפטר מכהונתו כבורר ביוני 2000 והלך לעולמו ב-2009, ובעקבות זאת הרכב הבוררים הצטמצם לשני בוררים בלבד, ציבליסט והייזלר.
כמה הבהרות לפסק הבוררות ניתנו בהרכב של שניהם בלבד, ולעתים על ידי צימבליסט לבדו. בעקבות זאת פנה כהנמן לביהמ"ש המחוזי וביקש להעביר את הבוררים מתפקידם, הן בשל קשר אסור לטענתו בינם לבין מרקוביץ', והן מאחר שלטענתו צימבליסט נפגש ביחידות עם מרקוביץ' בביתו של הרב אלישיב ז"ל. הוא גם טען שבינו לבין מרקוביץ' נחתם שטר בוררות חדש, ואולם מרקוביץ' הכחיש טענה זו.
לפני 3 חודשים דחה ביהמ"ש המחוזי את התביעה, ובשבוע שעבר דחה גם העליון את הערעור על החלטה זו. "הרב כהנמן ידע על קיומו של מפגש בין מרקוביץ' לבין הרב צימבליסט בבית הרב אלישיב ז"ל לאחר שדווח עליו בתקשורת", כתב דנציגר בהחלטתו, "בשים לב לנתונים אלו, אינני יכול לקבל את הסבריו בדבר העיכוב בהגשת בקשה לצירוף הראיות שאותן הוא מבקש להגיש כעת.
גם את טענתו ולפיה יש להעביר את הבורר צימבליסט מתפקידו בשל שתי הבהרות שנתן בהרכב יחיד אין בידי לקבל. ייתכן כי הבהרות אלה אכן ניתנו בחוסר סמכות, אך בכך בלבד אין כדי לקבוע כי לא ניתן לתת עוד אמון ברב צימבליסט באופן המצדיק את העברתו מתפקידו. לכל היותר, ניתן היה לטעון "בזמן אמת" כי הבהרות אלה הינן חסרות תוקף, אך משההבהרות אלה ניתנו לפני תשע שנים ויותר נראה כי אין עוד מקום להשיג עליהן כעת".
בשולי החלטתו הוסיף דנציגר: "אין לי אלא להביע צער על כך שהמאבק על השליטה בישיבה החשובה כל כך לעולם התורני הביא לפילוגה לשני מחנות יריבים, ולהוסיף כי טוב יעשו הצדדים אם יפעלו ליישום פסק הבוררות וליישוב הסכסוך שביניהם בדרכי נועם". כאמור, משמעות פסק הדין היא שההליכים לחלוקת נכסיה הגשמיים והרוחניים של הישיבה, המוערכים בעשרות מיליוני שקלים, יוחזרו לידי הבוררים.
בין הצדדים לבוררות שוררת מחלוקת בין היתר לפי איזה דין תתבצע חלוקת הנכסים - המשפט הישראלי כפי שדורש כהנמן, או המשפט העברי לפי דרישת מרקוביץ'. מרקוביץ יוצג ע"י עו"ד מרדכי בייץ ובועז פייל ממשרד יגאל ארנון ושות', וכן ע"י עו"ד צבי אגמון ואורי שורק ממשרד אגמון ושות'. (רע"א 5421/13)