התאחדות המלונות: הפסד בתי המלון בישראל בעקבות שחיקת שער הדולר יעמוד השנה על כ-200 מיליון שקל. הפסד ההכנסה, מעריכים בהתאחדות, שקול לאובדן של יותר מ-400 אלף לינות של תיירים. בעקבות ההערכות אלה, פנה נשיא התאחדות המלונות בישראל, עמי פדרמן, לראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא והציע לבטל את עלויות האבטחה אליהם מחויבים המלונאים בישראל.
"אין בכוונתי או ביכולתי לייעץ לך באשר לשער החליפין, וברור שאין ביכולתנו להשפיע על מעמדו של הדולר", כתב פדרמן בפנייתו לראש הממשלה. "אך יש בהחלט גורמים הנמצאים בשליטת הממשלה שיכולים לאזן את שער החליפין ולקזז את השפעתו השלילית. הדרך העיקרית להתמודד עם מצב זה היא באמצעות הורדת עלויות התפעול וייצור".
פדרמן מציין במכתבו את החלטות ועדת בר-ניר שהתקבלו בנובמבר אשתקד במטרה להפחית את נטל המלונאים ובכך להוזיל את עלויות הנופש בישראל. אחת המסקנות מתייחסת לצורך להפחית באופן דרסטי את עלויות האבטחה במלונות הנובעות מדרישות המשטרה, שרובן ככולן נוצרו כתוצאה מהמצב ששרר בארץ בתקופת האינתיפאדה, כלומר לפני עשור.
עלות האבטחה עומדת על כ-2% מהמחזור, סכום של כ-180 מיליון שקל בשנה. "לגמרי במקרה זהו גם הפסד ההכנסה הנגרם לענף המלונאות כתוצאה מהשחיקה בשער הדולר", מציין פדרמן ומוסיף כי "למרות ניסיונות בלתי פוסקים ומספר פגישות עם השר לביטחון פנים לא הצלחנו להביא להקלה משמעותית בדרישות המשטרה".
- האם לדעתך דרישות למאבטח חמוש בבתי המלון אינן רלוונטיות כיום?
"נושא האבטחה בבתי המלון הומצא לפני עשר שנים בעקבות מצבים ספציפיים, תקני אבטחה אלה לא רלוונטיים היום. ולהיפך - הנשק של אנשי אבטחה עשה רק צרות: עד היום היו 6 מקרי ירי במלונות כתוצאה מפליטות כדורים ובאחד המקרים זכורה השתלטות של אדם לא שפוי שהרג עובד במלון באילת עם נשק המאבטח. הדרישה לבטל את המאבטח החמוש תשנה מהותית את אופי כוח האדם משום שאז לא נאלץ לקחת מאבטחים של חברות שמירה שהם ברמה נמוכה יותר אבל מאורגנים לשאת נשק, אלא נקיים סדרי אבטחה טובים יותר עם יותר ערנות ויותר אחריות ובלי נשק".
מבין הרשימה שגיבשה ועדת בר ניר יצא אל הפועל רק סעיף אחד והוא ביטול של אחראי בחדר כושר בבתי המלון. "האם נדרש מציל בבריכה בכל שעות היממה ולאורך כל ימות השנה?", תוהה פדרמן. "בבתי מלון מפוארים ברחבי העולם בשעות רבות מהיממה בריכת השחייה פתוחה עם שילוט שבהעדר מציל הרחצה היא על אחריות האורחים, וככה זה צריך להיות.
"ומה קורה אצלנו? לאחרונה קיבלנו דרישה חדשה למנות אחראי על רעלים בבריכה שהוא לא מפעיל הבריכה ולא המציל. ומנין זה נובע? יש פקידים אוטומטיים שמקבלים החלטות רק בכדי להצדיק את הכיסא עליו הם יושבים ואף אד לא עוצר בעדם. עם כל זה אנחנו צריכים להתחרות בשוק החופשי ולהתייעל. רוב הדרישות מבתי המלון הן למתן פרנסה של כל מיני אנשים ברבנות, במשטרה ובמשרד הבריאות שאין בהם טיפת התחשבות לתועלות הכלכליות של המלונות בישראל".
אחת מהעלויות הכבדות של בתי המלון והתעשייה בכלל הוא הארנונה. "העיריות מטילות ארנונה בלי ביקורת ומוצאים כל מיני פטנטים לשיטת חישוב השטחים".
- האם אתה חושב שחישוב הארנונה לפני תפוסת בית המלון היא שיטה שתיתכן בארץ?
"בהרבה מקומות בעולם המס המקומי מוטל כשיעור מרווחי המלון או כמס תייר שהוא ברמה של דולר ללילה ללינה במלונות 5 כוכבים, 0.80 דולר למלון 4 כוכבים וכך הלאה. כמובן שזו שיטה עדיפה שמי שיכול להוביל אותה זה רק חקיקה בכנסת. הנושא הזה נמצא בטיפולנו והוא דורש פתרון משולב שדורש שיתוף פעולה בין משרד האוצר ומשרד הפנים לבניית מתווה שהוא שונה מהקיים היום, חשיבה חדשה לגמרי שתהווה רפורמה ולא קיזוז של 2% ".
הבעיה: יוקר המחיה
"הבעיה הגדולה של המלונאות בארץ היא יוקר המחיה. בסופו של דבר מלון הוא משק בית שמתמודד עם התייקרות מוצרי המזון האנרגיה והוא לא יכול לבקש עזרה מההורים. בית מלון שלא ידע להתאזן יפשוט את הרגל, וגם הוכחנו בוועדת בר ניר שהמחירים גבוהים כתוצאה מהעלויות - כל רפורמה שמשפיעה על התעשייה משפיעה עלינו כמי שממוקמים בסוף השרשרת", לדבריו.
- לא מדובר על שיעורי רווחיות גבוהים?
"אנחנו לא מתווכחים עם העובדה שהמחירים אצלנו יקרים אבל ממה לא בגלל שיעורי רווח גבוהים. הרווחיות של בתי המלון נותנת 5%-6% לפני מימון ופחות והיא לא מצדיקה הקמת מלונות חדשים. אלה שנפתחים היום הם אלה שהיזום שלהם התחיל לפני 10 ו-15 שנה: רויאל ביץ נפתח השנה כשהיזום התחיל לפני 15 שנה. הרווחיות משתנה אמנם ממקום למקום כך שבתל אביב טוב יותר ובאילת פחות אבל זה הממוצע שלה ואפשר להבין למה התחום הזה רדום.
- האם תוספת של חדרים תוזיל את מחירי המלונות הגבוהים בישראל או שתייצר תסכול אצל המלונאים שכפי שאתה מתאר לא עומדים בנטל?
"בוודאי, תוספת של היצע תוזיל מחירים, התחרו תהיה טובה לכולם ולמלונאים שבמילא רוב ההשקעות שנעשות בענף נעשות על ידם".