לפני כשלושה שבועות הודיע נגיד הבנק האמריקני, בן ברננקי, כי הוא דוחה את המועד שבו יקטין הבנק המרכזי את היקף רכישות האג"ח שהוא מבצע, אשר נאמדות כיום בכ-85 מיליארד דולר לחודש. המשך ההרחבה המוניטרית נתן אותותיו בשווקים הפיננסיים באופן מיידי: הדולר רשם ירידה בערכו, בעוד יתר הנכסים - איגרות חוב, מניות, זהב וסחורות אחרות - נעו בקורלציה המוכרת ורשמו עליות שערים; כל זאת למעט חריג אחד - מחירה של חבית נפט, שדווקא ירד בכ-5%, כשברקע מתחדשים היחסים בין ארה"ב לאיראן בעצרת האו"ם.
אירוע זה חידד את שאלת הגורם המשפיע בימים אלה על מחירו של הזהב השחור. בעזרת מומחי האנרגיה של בתי ההשקעות הזרים נבחן עד כמה המהלך המדיני מול איראן יכול להשפיע על מחיר הנפט, האם לביקוש וההיצע בשוק האנרגיה יש עדיין משקל, ולאן צפוי לנוע מחיר הנפט בעתיד.
"איראן משפיעה מאוד על מחיר חבית הנפט העולמית", אומר סת' קליינמן, ראש המחלקה האסטרטגית לנפט וגז של סיטי. "כ-1.2 מיליון חביות נפט ליום נמצאות מחוץ לשוק בגלל הסנקציות שהוטלו עליה, ואם אלו יבוטלו, מחצית מהכמות הזו יכולה לחזור לשוק באופן מיידי. זו תהיה תוספת משמעותית להיצע הנפט העולמי, מעבר למה שצפוי להגיע לשוק בשנה הבאה".
מאידך, נורברט רוקר, ראש מחלקת הסחורות בבנק השוויצרי יוליוס בר, אומר: "היו באחרונה מספר אירועים שהשפיעו על מחיר הנפט, ואנחנו מאמינים, כי השיחות בין איראן למערב הן דווקא הארוע הפחות משמעותי שבהם. הייתה התאוששות חלקית בהפקת הנפט בלוב ובניגריה, בנוסף לירידה עונתית בביקוש לנפט בארה"ב. מו"מ עם איראן צפוי להיות ממושך ולהתקדם באיטיות, ולהערכתנו צריך לעקוב אחר התהליך שיהיה מולה כגורם שיכול להביא לירידה במחירי הנפט בשנה הבאה, לא השנה".
"באסיה חושבים שהמערב 'משוגע'"
קליינמן מציין, כי לכל האירועים הגיאופוליטיים שמתרחשים במדינות המזרח התיכון, כולל מצרים, סוריה, וספקולציות בנוגע לתקיפה ישראלית באיראן, יש שתי השפעות נבדלות על שוק הנפט. הראשונה, היא הרבה רכישות של ספקולנטים; והשנייה היא הקדמת רכישות של נפט מטעמי זהירות, בעיקר של מדינות באסיה.
לדבריו, "אם נהיה גלויים, בעוד המערב מתייחס למזרח התיכון כ'בעיה' שאיתה צריך להתמודד, גם באסיה חושבים שבמערב 'משוגעים' ואי אפשר לדעת מי יפציץ את מי. לכן הם קונים נפט ומאחסנים אותו למקרה שיפרצו משברים. על רקע זה אפשר היה לראות בחודש אוגוסט, בזמן המתיחות בסוריה, מניות של חברות נפט סיניות קופצות ב-10% ושוק נפט חזק, למרות שאנחנו נמצאים בתקופה שבה הביקוש לנפט נמוך מאוד, כיוון שבתי זיקוק רבים נמצאים כעת שיפוצים".
"לכן", מוסיף קליינמן, "אם היחסים עם איראן ישתפרו והסנקציות יוסרו, לא רק שנראה היצע של חביות שחוזר לשוק - גם האסייתים לא יצטרכו לרכוש נפט נוסף כיוון שהם כבר נמצאים עם מלאי גבוה, כך שהדאונסייד עלול להיות חזק.
"אני מעריך שמחיר הנפט יכול לרדת ב-15-20 דולר לחבית, אם תהיה עסקה עם איראן שתביא להסרת הסנקציות", אומר קליינמן, ומציין כי "10 דולר ממחירו של הנפט היום נובע מרכישות של ספקולנטים, ועוד 10 דולר נובעים מרכישות 'פאניקה' לשם אגירה מצד קונים מאסיה".
"תנאי הבסיס של השוק יקבעו"
להבדיל מקליינמן, רוקר חושב כי פרמיית הסיכון שמגולמת במחיר הנפט כיום היא נמוכה משמעותית. "לפרמיית סיכון יש השפעות שונות. קונים מוכנים לשלם מחיר גבוה יותר עבור משלוחים פיזיים בתקופה של חוסר ודאות - מה שמעוות את המחיר. מנגד, שוקי הסחורות הם שווקים פיננסיים, ולכן תמיד המחיר בהם נסמך באופן חלקי על הכיוון שאליו ההיצע והביקוש הולכים, והם משפיעים על המחיר כבר היום.
"לאחר הדברים האלה, אנחנו לא רואים היום פרמיית סיכון משמעותית במחיר הנפט, ומאמינים שהיא עמדה על פחות מ-5 דולר לחבית בתחילת ספטמבר, בזמן שהמתיחות בסוריה הגיעה לשיא. הירידה האחרונה במחיר קשורה להתאוששות בתפוקה ולירידה בביקושים, והיא לא נבעה מירידה בפרמיית סיכון".
רוקר מוסיף: "אנחנו מאמינים, כי תנאי הבסיס של שוק האנרגיה הם המפתח שיקבע את מחירו של הנפט, וחששות שנובעים מסיבות גיאופוליטיות יכולים להשפיע על מחיר הנפט רק לזמן קצר מאוד. אנחנו מאמינים, כי היצע הנפט יגדל מעל הביקוש, ולכן מצפים שמחיר הנפט ירד בחודשים הקרובים".
לסיום, את העמדה הנחרצת ביותר באשר למחיר הריאלי של הנפט, משמיע פאדל גהיט, אנליסט האנרגיה הראשי של אופנהיימר. לדבריו, "צמיחה כלכלית חלשה, הגדלת יעילות ניצולת האנרגיה ומעבר לדלקים זולים יותר מקטינים את תחזית הביקוש לנפט. מהפכת פצלי השמן צפויה להגדיל את היצע הנפט ולהשפיע גם היא על מחירו העתידי. אנחנו מעריכים כי הנפט נסחר במחיר הגבוה ב-20% מהמחיר הריאלי שלו, שצריך להיות מתחת ל-80 דולר לחבית".
