"התובעת טוענת לגזל של הקניין הרוחני שלה או לחריגה מרישיון שניתן. אם זה נכון, הפיצויים יכולים להיות ענקיים". את המשפט הזה אמר השופט פול אנגלמאייר מבית המשפט המחוזי הפדרלי במחוז הדרומי של ניו-יורק.
התובעת היא חברת סטארט-אפ מישראל בשם Systems T-Jat, שמספקת פתרונות תוכנה בתחום המובייל. הנתבעת שעלולה לשלם את הפיצויים הענקיים היא חברת אמדוקס, ספקית פתרונות התוכנה לחברות תקשורת בניהולו של אלי גלמן, שנסחרת בשווי 5.9 מיליארד דולר בבורסת ניו-יורק.
תחילתו של הסיפור הייתה דווקא בשיתוף-פעולה בין חברת הענק לסטארט-אפ הקטן מתל-אביב. T-Jat, שנוסדה בשנת 2006 ומנוהלת על-ידי אחד ממייסדיה, גדעון דרורי, מספקת פתרונות ערך מוסף לשוק המובייל.
המערכת שפיתחה החברה כוללת טכנולוגיה שנקראת UCL - Unified Contact List, שעושה סדר ברשימות אנשי הקשר בטלפון הנייד: משלבת את אנשי הקשר מהטלפון, מהאי-מייל, מהרשת החברתית פייסבוק וממקורות אחרים - ו"מנקה" את כל הכפילויות.
ב-2010 התעניינה ענקית התקשורת האסייתית SingTel (סינגפור טלקום), תחילה באמצעות החברה-הבת שלה Optus מאוסטרליה, ברכישת המערכת מ-T-Jat. כנהוג בחוזה מול חברה קטנה, נוהגת לקוחה גדולה לבקש לעבוד גם עם צד שלישי שיבצע את האינטגרציה, ופה נכנסה לתמונה אמדוקס , שלה כבר היו קשרים עסקיים עם סינגטל.
לפי המסמכים שהגישה T-Jat לבית המשפט, סינגטל החליטה להפוך את הפרויקט ליוזמה אסטרטגית בקבוצה כולה, ושילבה זאת במסגרת פרויקט נוסף שעליו כבר החלה לעבוד עליו עם אמדוקס.
במסגרת זו, T-Jat מכרה לאמדוקס רישיון להשתמש במערכת ה-UCL שלה ולשלבה ב-5 חברות-בנות ספציפיות של סינגטל באסיה-פסיפיק.
"מנהל הטכנולוגיה הראשי של T-Jat, ירון משב, עבד חודשים במשרדי אמדוקס, על מנת לסייע לה לבצע אינטגרציה של תוכנת ה-UCL וללמוד על הטכנולוגיה שלה", נכתב במסמך. "מנהל האסטרטגיה הראשי של T-Jat, ד"ר אולג גולוברודסקי, הרצה לאנשי אמדוקס על האלגוריתם ועל התכנות שמאחורי UCL".
המוצר החדש שהשיקה אמדוקס
לטענת החברה, אחרי שהייתה לאמדוקס גישה לטכנולוגיה שלה ולאחר שסיפקה אותה לסינגטל, "אמדוקס הכריזה על מוצר 'חדש' שנקרא UCS (Unified Communications Solutions)", נכתב במסמך. לטענת T-Jat, מדובר בהפרת קניין רוחני והסודות המסחריים הנוגעים ל-UCL שלה ובהפרה של הסכם הרישוי ביניהן.
"במקום לשלם ל-T-Jat תמלוגים עבור כל לקוח חדש, אמדוקס פשוט העתיקה (את המערכת) וגנבה אותה, כנראה מתוך הנחה ש-T-Jat קטנה מדי או חלשה מדי לעשות משהו בנדון", כתבו אנשי T-Jat.
"עדויות T-Jat הן בשלב זה בעיקר נסיבתיות, אך אין זה אומר שהן לא משכנעות", קבע השופט בדיון שנערך בנושא באמצע ספטמבר.
אף שהשופט לא פסל את האפשרות שאמדוקס פיתחה את הטכנולוגיה שלה באופן עצמאי וללא קשר לטכנולוגיה של T-Jat, הוא ציין כי "יש בסיס נסיבתי מוצק לטענות T-Jat שהטכנולוגיה של אמדוקס פותחה, לפחות בחלקה, בהתבסס על העתקה או השאלה שלא כדין ממערכת ה-UCL של T-Jat, המתוחכמת יותר".
לדבריו, T-Jat ביססה "סבירות להצלחה" בטענותיה להפרת קניין רוחני סוד מסחרי והפרת חוזה.
למרות זאת, השופט טען כי בשלב זה אין מספיק עדויות לצורך פסיקת בית המשפט, ושלח את הצדדים להליך בוררות, שבסיומו ייתכן כי אמדוקס תיאלץ לשלם פיצויים ל-T-Jat. מה יהיה היקף הפיצוי? בשלב זה אין אינדיקציה לכך.
אמנם השופט אמר שאם אכן יימצא כי T-Jat צודקת, הפיצויים יכולים להיות "ענקיים", אך בהזדמנות אחרת הוסיף ואמר כי אכן במקרה שטכנולוגיית הדגל של T-Jat תנוכס למתחרה של החברה, עסקי T-Jat יתייבשו; אך בנסיבות הנוכחיות, קשה לחשב את הנזק הכספי.
מאמדוקס נמסר בתגובה: "מדובר בתביעה מופרכת, ואנו בטוחים כי הדבר יתברר כאשר אמדוקס תציג את עמדתה כחלק מההליכים המשפטיים. בכל מקרה, לא מדובר בנושא בעל השלכה מהותית על עסקי החברה".
ללא דיווח לבורסה
נציין כי עד כה אמדוקס טרם מסרה את התייחסותה לטענות T-Jat. כשהעביר את הדיון לבוררות, השופט עצמו אמר כי במידה מסוימת, בשימוע שנערך ולאור לוח הזמנים, לא הייתה אמדוקס יכולה להציג את העדויות הנגדיות שלה, וזו אחת הסיבות לכך שבבית המשפט לא התקבלה הכרעה.
עד כה אמדוקס לא פרסמה דיווח לבורסה בנוגע להליך המשפטי, והדבר עולה בקנה אחד עם תגובת החברה כי לא מדובר בנושא בעל השלכה מהותית על עסקיה.