מצבם של עורכי הדין הוא לעתים סמן לאווירה הכלכלית במשק. כשטוב במשק, העסקאות חוגגות והכסף זורם - עורכי הדין מרוויחים. כשקצת פחות טוב, הלקוחות מתחילים להתמקח על שכר הטרחה, מוותרים על שירותים - והרווחים של עורכי הדין מצטמצמים.
"גלובס", באמצעות חברת מחשבות SmartJOB, מפעילת פורטל דרושים משפטי, ביקש לבחון עד כמה השפיע המשבר במשק על עורכי הדין והאם נרשמו שינויים בשכרם בשנה החולפת, או שלחלופין, גם השנה, בדומה לאשתקד, היו עורכי הדין חסינים מפניו.
התשובה מורכבת. מצד אחד, ממצאי סקר שכר מקיף שערכה מחשבות SmartJOB מעלה כי עורכי הדין לא זכו להעלאות שכר משמעותיות השנה, ואולם, מנגד, לא נרשמו קיצוצים בשכר. הסקר מעלה כי ממוצע השכר נותר כמעט ללא שינוי, ואולם באופן מפתיע - נרשמו צמיחה והתאוששות מתונה במצבם של חלק מעורכי הדין.
המרוויחים הגדולים השנה היו עורכי הדין שעשו רילוקיישן לחו"ל. "המשכורות הממוצעות של 'היורדים' נסקו לכיוון 50 אלף שקל לחודש", אומרת סמנכ"לית מחשבות SmartJOB, עו"ד מינה פיליג. לדבריה, "המשרדים והחברות בחו"ל חיפשו מצטייני אוניברסיטאות, דוברי שפות שונות, כמו אנגלית, גרמנית ורוסית, בנוסף לעברית, ובעלי ניסיון בעריכת הסכמים של חברות בינלאומיות - והם היו מוכנים לשלם להם בהתאם".
גם בשוק המקומי, לעורכי הדין "הבינלאומיים" היה יתרון. את המשכורות הגבוהות בארץ קיבלו בתחום ההיי-טק והמשפט המסחרי הבינלאומי. "תחום החברות הבינלאומיות עדיין מוביל בשכר. בשוק המקומי טווח המשכורות נשאר דומה לשנה שעברה, אבל הדרישה לעורכי דין מסוג זה עלתה", אומרת פיליג.
עו"ד בעלי ותק של 7-12 שנים בתחום ההיי-טק והבינלאומי קיבלו השנה שכר של 27 אלף שקל עד 40 אלף שקל, רכב צמוד ובונוסים. המשרדים הבינוניים היו מוכנים לשלם להם משכורת חודשית של 24 אלף שקל עד 34 אלף שקל.
מבחינת הביקוש לעורכי דין, אומרת פיליג, "השנה עלה הביקוש לעורכי דין בעלי ותק של חמש שנים ומעלה. בנוסף, ראינו עלייה בדרישות לעורכי דין בעלי ותק של שלוש עד חמש שנות ניסיון במסגרת המשרדים המובילים, ולכן, גם ממוצע המשכורות עלה בקרב בעלי ותק זה. בקרב הצעירים חסרי ניסיון והבכירים בעלי שבע שנות ניסיון נשאר השכר כפי שהיה בממוצע, כיוון שגם לא היה ביקוש רב לבעלי ותק כזה".
עוד נרשמה השנה עלייה בביקושים במשרדים הגדולים והמובילים לעורכי דין חסרי ניסיון (אפס עד שנה), שסיימו התמחות במשרד מוביל; הביקוש לעורכי דין מתחילים שלא התמחו במשרדים המובילים היה אפסי.
התחומים שבהם הביקוש לעובדים היה הגבוה ביותר היו שוק ההון, נדל"ן וליטיגציה. "ראינו עלייה משנה שעברה בדרישות לעובדים בתחומים אלה. תחומים נוספים שהיו חמים השנה היו תחום הייעוץ הפנימי בתוך חברות היי-טק; הסכמי היי-טק של מימון בינלאומי; שוק הון ישראלי; ליטיגציה מסחרית ודיני עבודה".
נוטשים את הענף
בעת עריכת הסקר על שכרם של עורכי הדין - אלה שכבר מצאו עבודה - זיהו בחברת מחשבות SmartJOB מגמה חדשה בשוק: נטישה או ויתור מראש של הענף. בשנים האחרונות דובר רבות על "הצפת המקצוע", על הנהירה הבלתי נגמרת של סטודנטים אל לימודי המשפטים ועל כבודם האבוד של עורכי הדין, אשר חלקם פותחים משרדים עצמאיים יום אחרי שקיבלו רישיון כיוון שלא מצאו עבודה, מורידים מחירים ועובדים מבתי קפה כדי לחסוך בהוצאות.
לדברי עו"ד פליג, המצב הזה מתחיל לייצר מגמה הפוכה - במקום נהירה אל המקצוע, נהירה החוצה מן המקצוע. "כאשר עורכי דין בוחרים ללמוד הם לא מודעים לנתוני ההיצע והביקוש אשר מתחוללים בשוק, ורק כאשר הם מתקרבים למועד ההתמחות הם מתחילים להפנים את הבעיה".
לדבריה, "משנה לשנה היצע עורכי הדין גדל בחוסר התאמה לביקוש, מה שיוצר צוואר בקבוק, אשר בשלב מסוים גורם להמון עורכי דין לנסות להגשים את חלומם בסקטורים אחרים. העובדה שהם מקדישים את השנים לאחר קבלת הרישיון לתחומים אחרים, לא מאפשרת להם למצוא עבודה בתחום לאחר מכן כי הם חסרי ניסיון. באופן זה גדלה תחושת התסכול הגבוהה ממילא בקרב עורכי הדין חסרי הניסיון".
עו"ד ירון סבר, שותף וסגן ראש מחלקת מסים ותגמול בכירים במשרד גולדפרב-זליגמן: "תחום המיסוי הרבה יותר יצירתי ממה שחושבים"
לפני כ-3 חודשים רכשה גוגל את אפליקציית הניווט הישראלית Waze תמורת כמיליארד דולר. המשא-ומתן התקיים בחדרי ישיבות מלוטשים, מלאי אדרנלין, שם השתתפו יחד עורכי הדין של הצדדים ובנו את מתווה אחד האקזיטים המסעירים שנעשו בישראל בשנים האחרונות. בין עורכי הדין הוותיקים שליוו את העסקה ישב גם עו"ד ירון סבר, שותף במשרד עוה"ד גולדפרב-זליגמן. "זו עסקה מעניינת בעיקר משום שכולם יודעים מה זה Waze, ההד התקשורתי היה חסר תקדים", אומר סבר.
סבר (38), המתמחה בתחום המיסוי ותגמול הבכירים, כבר היה שותף לעניינים מתוקשרים בקריירה שלו. לפני מספר שנים מצא את עצמו בליבה של "פרשיית האופציות בבזק", שבמסגרתה חקרה רשות ני"ע את הליך תגמול המנהלים הפורשים בחברה. "התיק הזה התגלגל למשהו הרבה יותר גדול ממה שחשבנו. והתפוצץ למה שכונה 'פרשיית האופציות בבזק'. לשמחתי, יורם דנצינגר, שמונה בזמנו כבודק לפרשה מטעם רשות ני"ע, קבע שפעלנו כשורה. התיק הזה לימד אותי שגם בסיטואציה של לחץ, תמיד צריך לשמור על דרך הישר".
"בלי קשר לתיקים האלה", אומר סבר, "התחומים שאני עוסק בהם מעניינים, ואני אוהב את העבודה שלי". את האתגר והעניין הוא מצא בפירמת עורכי הדין הגדולה בארץ כיום - גולדפרב-זליגמן, שם החל את הקריירה המשפטית שלו לפני 14 שנה כטרום מתמחה.
היום הוא כמעט מאוהב בעולם המשפט, אך הוא לא היה מאלה שחלמו להיות עורכי דין וגם לא גדל על ברכי עולם המשפט. אביו היה טייס ואמו מורה, שחלמה שבנה יהיה רופא. אבל כשעמד בפני ההחלטה מה ללמוד, האינטואיציה שלו אמרה לו שעולם המשפט יפתח בפניו דלתות רבות, ועם ידע משפטי הוא יוכל לפתח קריירה בכל תחום שיבחר. במקביל, הוא למד חשבונאות, כי העדיף את תחומי המשפט המסחרי וחיפש יתרון שיעזור לו להשתלב בקלות בתחום המועדף עליו.
המסלול הזה הוביל אותו להיכנס לנבחרת מצומצמת מאוד של עורכי דין העוסקים בתחום שנחשב בין המורכבים ביותר בעולם המשפט: עולם המס. "לתחום המיסוי יש סטיגמה רעה, שלא בצדק. הוא הרבה יותר יצירתי ומעניין ממה שאנשים חושבים", הוא אומר, ומספר איך מצא את עצמו בתחום: "תוך כדי לימודי המשפטים, ובעיקר החשבונאות, שם נחשפתי יותר לתחום הזה, גיליתי כמה הוא יצירתי ודורש חשיבה מסוג אחר שמאוד התחברתי אליה. סוגיות מס הן כמו חידה לוגית, כמו פאזל. בנוסף, זה תחום דינמי מאוד וצריך כל הזמן להיות עם האצבע על הדופק".
בהמשך הדרך נחשף סבר גם לתחום החדש של תגמול בכירים, וגם לתוכו נשאב. "השנה האחרונה הייתה שנה מהפכנית בתחום תגמול בכירים בחברות ציבוריות, ושם אנחנו מתעסקים באנשים, במנהלים, בתגמול שלהם, יש הרבה אמוציות, הרבה לחצים, ובמיוחד כשמשנים לך את כללי המשחק ובתור עורך דין אתה צריך לעתים להיות גם השליח של הגזרות החדשות, וגם למצוא פתרונות יצירתיים למנהלים האלה. זה מרתק".
לפיכך ממש לא מפתיע לגלות שסבר ממליץ לעורכי דין צעירים להיכנס לתחומי התמחותו. "הקהילה של העוסקים במס היא קטנה יחסית. יש סף כניסה יחסית גבוה, צריך ללמוד הרבה ולהתמקצע לפני שאתה שולט בחומר ויכול לייעץ. אבל כשאתה שם, יש ייחוד במומחיות שלך".
ומה לגבי השכר? אתה מרוצה ממנו?
"זו שאלה לעורכי דין שכירים ולא לשותפים, אבל אני יכול לומר שבמהלך ההתקדמות שלי במשרד, קיבלתי שכר ראוי, וכך גם שאר עורכי הדין. אין כאן בעיה של חוסר תגמול".
