בחודש שעבר, כאשר התבשרנו על רכישתה של ענקית הסלולר נוקיה ע"י מיקרוסופט, נזכרתי בשאלה ששמעתי פעמים רבות: "מדוע אין לנו נוקיה ישראלית?" השאלה מייצגת את אחד האתגרים הבלתי-פתורים של תעשיית ההיי-טק בישראל, המשופעת בחברות סטארט-אפ צעירות וחדשניות, אך סובלת ממחסור חמור בחברות ענק. ב-2007 הייתה נוקיה חברת הסלולר הגדולה בעולם, עם נתח של 40%(!) משוק הסלולר העולמי. נוקיה עלתה לממדים אלה בזכות חדשנותה, יכולתה לקרוא נכון את צורכי השוק והשקת מוצרים חדשניים בזמן הנכון. צמיחתה במדינה קטנה, פינלנד, הדומה במידותיה לישראל, מסבירה את כמיהתם של רבים בתעשיית ההיי-טק הישראלית לנוקיה תוצרת כחול-לבן.
רכישתה של נוקיה העלתה בי את התובנה עד כמה אנו בני-מזל, שאיננו מסתמכים על "נוקיות ישראליות". מתברר, כי ככל שצמחה נוקיה וגדלה, כך הלכה וסיכנה את כלכלת פינלנד, שהפכה להיות תלויה בחברה אחת. 25% מהיצוא הפיני התבסס על נוקיה, ו-30% משוויין של החברות בבורסת פינלנד היה מורכב משוויה של נוקיה.
כאשר מייסד ומנכ"ל אפל סטיב ג'ובס הכריז על האייפון הראשון, חשבו בנוקיה כי הנה נולד לה מתחרה נוסף שלא יהיה מסוגל לנצחם. הם טעו, וגם שאננותם הביאה לנפילתם. הדרך למטה נמשכה שנים של דעיכה, ורכישת נוקיה ע"י מיקרוסופט הייתה סוף צפוי לחברת ענק שלא השכילה לשמור על חדשנותה הטכנולוגית, גרמה לקריסתה ולפגיעה בכלכלה הפינית.
בישראל לעומת פינלנד, תעשיית ההיי-טק מתבססת על חברות צעירות וחדשניות רבות. בישראל פועלות כיום כ-3,000 חברות היי-טק רובן קטנות, ובכל שנה מגייסות 500-600 חברות כסף מקרנות הון סיכון. לשם השוואה, שלוש המדינות הפעילות ביותר באירופה מבחינת גיוסי כספים ומספר חברות היי-טק צעירות הנובטות בהן, הן בריטניה, צרפת וגרמניה. סך הכסף שגייסו כל חברות הסטארט-אפ בשלוש המדינות הללו ברבעון השני של 2013 היה 521 מיליון דולר; ובישראל, גייסו חברות הסטארט-אפ באותה תקופה 493 מיליון דולר. כלומר, סכום קרוב לכל הכסף שהושקע בשלוש המדינות החשובות באירופה, שסך האוכלוסיות שלהן גדול פי 25! מאוכלוסיית ישראל.
מוכרים את נכסינו יקרי הערך
ישראל מכונה "מדינת הסטארט-אפ" ולא בכדי. אך בצד היתרונות של מציאות זו יש גם חסרונות. חברות סטארט-אפ רבות לא מגיעות לשלב של חברות בוגרות ורווחיות, כי הן נמכרות קודם לכן לחברות רב-לאומיות. מצב זה יוצר תחושה שאנחנו מוכרים את נכסינו יקרי הערך לחברות הרב-לאומיות, ולא מנצלים את הפוטנציאל העסקי הגלום במיזמים המבוססים על פיתוחים חדשניים ויצירתיים של המהנדסים הישראלים. עם זאת, יש להבין כי היכולת של חברה ישראלית להצליח בקנה-מידה גדול בשוק העולמי מוטל בספק, והאתגר של ניהול חברות גלובליות מישראל אינו פשוט.
אמנם יש לנו כמה דוגמאות לחברות ישראליות שהצליחו לעשות זאת - בהן טבע, אמדוקס, צ'ק-פוינט, נייס ומלאנוקס - אך זה עדיין אתגר מורכב.
אני מקווה כי נצליח בכל זאת להצמיח כאן עוד חברות ישראליות חדשניות הגדלות למעצמות עולמיות, המעסיקות עשרות-אלפי עובדים, וכי נשכיל לגדל כאן עשרות מלאנוקסים ואף לא "נוקיה ישראלית" אחת.
הכותב הוא יו"ר פורום מנכ"לי חברות ההיי-טק בישראל, ומייסד כנס iNNOVEX2014