סיכוייהם של אנשי משרד המשפטים, שי ניצן, מומי למברגר ואלי אברבנאל - הנחשבים מועמדים ריאליים לתפקיד פרקליט המדינה הבא - לזכות במינוי על פני בחירה חיצונית או מפתיעה אחרת, התחזקו אמש (ג') בעקבות הצהרתה של שרת המשפטים, ציפי לבני, באירוע של לשכת עורכי הדין בתל-אביב.
ככל הנראה, לבני מתכוונת לשתף פעולה עם ועדת האיתור שבראשה עומד היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, וככל שזו תבחר כמועמד מטעמה באחד משלושת אלה, יזכה המינוי לברכתה של שרת המשפטים - לא כ"חותמת גומי" כמובן, אלא כערכאה חיונית ואקטיבית במינוי הפרקליט.
"בכוונתי להביא לאישור הממשלה מועמד ראוי אחד בלבד לתפקיד פרקליט המדינה. ועדת האיתור תמליץ לי על המועמד הראוי ביותר", אמרה לבני. "אני מנהלת הידברות עם היועץ המשפטי לממשלה, שעומד בראש ועדת האיתור. לא אגיש לממשלה מועמד שאינו ראוי בעיניי ואינו מקובל עליי".
במבט ראשון נראית ההתבטאות הפומבית הזו כתחילתה של מריבה מתוקשרת בין לבני לוינשטיין על נושא שלא מן הנמנע להחשיבו כחשוב מספיק כדי לקיים עליו ריב כהלכתו - זהות פרקליט המדינה הבא. אלא שדבריה של לבני לא כוונו לאוזניו של היועץ, אלא לאוזניה של המערכת הפוליטית.
אם היו פוליטיקאים, בין בכנסת ובין הישובים ליד שולחן הממשלה, שקיוו ששרת המשפטים תביא לאישור הממשלה יותר ממועמד אחד לתפקיד פרקליט המדינה, והחברים הנכבדים יוכלו לקיים דיונים ולבחור פרקליט מתוך התפריט שיוצע להם - ובכן, מבהירה לבני - הם יכולים לשכוח מזה.
שרת המשפטים מתעקשת לא להיות חותמת גומי בעצמה, אך בהקשר של מינוי פרקליט מדינה - שמדי פעם בפעם מעיין בחומרי חקירה בתיקים שהחשודים והנאשמים בהם הם בשר מבשרה של המערכת הפוליטית - תהליך הבחירה יתקיים כמה שיותר בתוך המערכת המשפטית, וככל האפשר ללא מגע יד פוליטיקאי.
תיאום בין לבני לוינשטיין
זה מצד אחד. מהצד השני, לבני גם אינה מעניקה כרטיס חופשי לוועדת האיתור של וינשטיין. טרם התברר האם היועץ המשפטי יזכה לחופש פעולה מוחלט מצד חברי הוועדה האחרים להביא בפני השרה מועמד כלבבו, אך ככל שוועדת האיתור איננה מתכוונת להפתיע את לבני ולהמליץ בפניה על מועמד אחר מאלה ששמותיהם נישאים בפי כל - ההמלצה הזו תזכה ככל הנראה לאישורה של השרה.
במילים אחרות, ככל שוועדת האיתור תבחר להמליץ על המשנה ליועמ"ש לתפקידים מיוחדים, ניצן; או על פרקליט מחוז דרום, למברגר; או על המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, אברבנאל - לבני תבחן את המועמד המומלץ, תחשוב, תתרשם, תתעמק - ולבסוף תאשר ותביא את ההמלצה לשולחן הממשלה.
אוזן מוזיקלית עשויה לשמוע גם את הצד השני של המטבע בדבריה של שרת המשפטים. מאחר שהיא איננה מחשיבה את עצמה כחותמת גומי, ככל שוועדת האיתור תביא בפניה מועמד אחד בלבד שאיננו לרוחה, לבני איננה מתכוונת לאשר אותו. במקרה כזה היא תחזור לוועדת האיתור ותבקש ממנה לשוב ולהתכנס, לדון מחדש ולהביא מועמד נוסף.
כדי להימנע מכך, השרה והיועץ מנסים להיות מתואמים כבר בשלב הנוכחי, באופן לא פורמלי. אם ועדת האיתור תמליץ בפניה מלכתחילה על יותר ממועמד אחד, לבני לא תכעס. במקרה כזה, הכוח להחליט באופן פרסונלי על זהות פרקליט המדינה הבא יעבור לידיה. אין בנמצא פוליטיקאי, אפילו לא לבני, שיפנו את הגב להזדמנות כזאת.
מועמד חיצוני מפתיע?
ועדת האיתור - הכוללת, מלבד היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין, גם את נציב שירות המדינה, עו"ד משה דיין; מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף; נציגת עורכי הדין, רחל תורן; ונציג הפקולטות למשפטים, פרופ' אריאל בנדור - טרם התכנסה לישיבתה הראשונה.
מעניין יהיה לעקוב אחר הדינמיקה שתתפתח בדיונים אלה. מעניין גם יהיה לגלות אם הוועדה החליטה לפנות למועמדים נוספים, מלבד אלה שכבר מילאו את טופסי המועמדות.
למשל, מקרב שורות בתי המשפט המחוזיים. כמה שופטים מחוזיים עשויים להיות מועמדים טובים. כמה רואים עצמם כמועמדים, אך מחכים להזמנה. האם שופטים ייחשבו כמועמדים "חיצוניים" או "פנימיים" לתפקיד, על-פי המבחן שהתווה וינשטיין?
כזכור, היועץ הצהיר לפני כחודש וחצי: "אין לי ספק שיהיו מועמדים טובים מבחוץ, אבל אני יכול לומר לכם מידיעה אישית שיש לנו מועמדים מצוינים מבית" - וגרם לכמה מועמדים ששקלו להתמודד לוותר על ההרפתקה. ומה תגיד שרת המשפטים במקרה כזה? גם את זה יהיה מעניין לגלות.