גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

מהפצחן עד הדיבידנד: מפצחים את הידרדרותה של בזן

המינוף שהלך ותפח בקצב מהיר, הכסף שהלך לבעלי המניות במקום לצמצום האשראי, הגז שבושש להגיע והתחלופה הגבוהה בצמרת החברה - "גלובס" ממפה את הסיבות לקריסה בבזן

ניירות הערך של בזן עלו היום (ד') באחוזים בודדים, מתקנים רק חלק מזערי מהנפילה שחוו בשבוע האחרון. הקריסה המפתיעה בניירות הערך של החברה, שאיבדה כרבע משוויה בתוך ימי מסחר ספורים, משקפת את החשש של שוק ההון כי ענקית הזיקוק המקומית תידרש בזמן הקרוב לגיוס הון ואו לארגון מחדש של חובותיה הפיננסיים האדירים, המסתכמים בכ-5.5 מיליארד שקל.

בניגוד לחברות ההחזקה הגדולות במשק, שנדרשו להסדרי חוב בשנים האחרונות (אפריקה ישראל, אי.די.בי, אלביט הדמיה ועוד), בזן היא חברה תפעולית, מונופול דה פקטו, בעלת ביקוש קשיח למוצריה (דלקים). אם כך, כיצד מגיעה חברה שכזו, הנחשבת סמל ליציבות, ופועלת מאז שנות הארבעים של המאה הקודמת, למצב שבו היא נזקקת כיום להזרמת הון גדולה של הבעלים, או להסדר חוב מול נושיה, כדי שתוכל להמשיך ולתפקד.

הדרך למצב העגום שבו נמצאת היום בזן החלה להיסלל בשנת 2007, עת הופרטה החברה, והשליטה בה עברה מידי המדינה לידיהם של משפחת עופר (החברה לישראל) ודיויד פדרמן (חברת הפטרוכימיים). עופר ופדרמן, והאנשים שמינו לניהול ולדירקטוריון בזן, קיבלו במהלך השנים שחלפו מאז כמה החלטות קריטיות, שהתבררו בדיעבד כהערכה מוטעית של הסיכון הטמון בפעילות החברה, שסבלה גם מתנאי שוק ומגורמים חיצוניים אחרים שפעלו לרעתה.

"גלובס" משרטט את האירועים העיקריים שהביאו לכך שבזן, חברה הנסחרת במדד ת"א 25, הגיעה למצב שבו איגרות החוב שלה נסחרות בתשואות זבל דו-ספרתיות, המשקפות חשש לחדלות פירעון.

1. בניית מתקן הפצחן המימני (המיד"ן). טרם הפרטת בזן פעלו בתי הזיקוק של חיפה ואשדוד כמקשה אחת. חלק מהותי ממרווח הזיקוק - ההפרש בין מחיר הנפט הגולמי שרוכש בית הזיקוק למחיר תוצרי הזיקוק שהוא מוכר - נבע מכך שחלק מתוצרי הביניים בתהליך הזיקוק בחיפה הועברו לבית הזיקוק באשדוד, שבו היה קיים מתקן שנקרא פצחן קטליטי, אשר הפך את אותם תוצרים לתזקיקים קלים ורווחיים יותר.

עם הפיצול, והפרטת בתי הזיקוק לשני בעלי שליטה שונים (פז רכשה את בית הזיקוק באשדוד), הסתיים שיתוף הפעולה ביניהם, וכדי שבזן תוכל לשמור על אותה רמת רווחיות, היה צורך בהקמת הפצחן המימני, מתקן היודע להפיק יותר תזקיקים מחבית נפט נתונה. באוקטובר 2008 קיבל דירקטוריון בזן, בראשות יוסי רוזן, את ההחלטה להקים את הפצחן, וההערכה אז הייתה, כי עלות הקמתו תעמוד על כ-670 מיליון דולר, וכי הוא יחל לפעול בשנת 2011.

למשבר הפיננסי שפרץ בעולם באותה תקופה היו שתי השלכות על המהלך; הראשונה הייתה הוזלת עלות הקמת הפצחן ל-530 מיליון דולר, והשנייה - דחייה בהקמתו ובהפעלתו, כך שבסופו של דבר הוא החל לפעול באופן מלא רק בתחילת השנה הנוכחית.

2. השקעות באיכות הסביבה ובמתקנים חדישים - למרות שבשנים שטרם ההפרטה הציגו בתי הזיקוק רווחיות גבוהה להפליא, לא ביצעה המדינה, ששלטה בהם, השקעות במתקנים אשר יצמצמו את היקף הזיהום שנגרם בתהליך הזיקוק, ובחידוש מתקני הזיקוק.

המשמעות הייתה כי באותו רגע שבו עברה בזן מידיה של המדינה לידי עופר ופדרמן, היו צריכים בעלי הבית החדשים לעמוד בתנאי רגולציה מחמירים, ונאלצו לבצע, באמצעות בזן, השקעות בהיקף של מאות מיליוני שקלים במתקנים שיעמדו בתקנים המחמירים של איכות הסביבה. אלו, יחד עם השקעת הענק בפצחן, אילצו את בזן להגדיל את היקף האשראי שהיא לוקחת מהגופים המממנים, והמינוף של החברה גדל באופן מהיר.

3. התנהלות פיננסית שפגעה בחברה - הגם שהיה ברור שבזן עומדת בפני תוכנית השקעות בהיקף אדיר לאחר העברת השליטה בה, החליט דירקטוריון החברה לאשר חלוקות דיבידנד מסיביות. גם לאחר ההחלטה על הקמת הפצחן היקר, החליט דירקטוריון החברה לבצע חלוקה של 75 מיליון דולר בשנת 2010. זאת בעקבות רווח חשבונאי גדול שנבע משערוך ההחזקה בחברה הבת כרמל אולפינים, לאחר שזו מוזגה לבזן.

בסך הכול, למן ההפרטה חילקה בזן דיבידנדים בהיקף של כמיליארד שקל לבעלי מניותיה דיבידנדים - סכום אשר אם היה נשאר בקופתה היה מקטין את היקף האשראי שהיא נאלצה לקחת בשנים האחרונות, וכך כנראה לא הייתה ניצבת כעת מול שוקת שבורה.

4. ניהול בעייתי - הצורך בשינוי ארגוני משמעותי בבזן, לאחר שיצאה מבעלות ממשלתית אך עדיין התנהלה כחברה ממשלתית, הוביל החל מ-2011 לתחלופה גבוהה בצמרת ההנהלה. במאי 2011 החליף פינחס בוכריס, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, את ישר בן מרדכי, שכיהן כ-11 שנים בתפקיד.

בוכריס קיבל חברה אשר לא תפקדה היטב בצד התפעולי, ושם הוא מיקד את עיקר פעולותיו. הוא החליף את כל שדרת הניהול הוותיקה של החברה בניסיון לשנות את ה-DNA שלה, אך הזניח את הצד הפיננסי, שבו ההידרדרות הייתה מהירה. לבסוף, הלחץ שהפעיל עליו פדרמן להראות תוצאות נתן את אותותיו, ולאחר שנתיים בלבד בתפקיד עזב בוכריס ביולי האחרון. במקומו מונה אריק יערי, אחד מחברי ההנהלה הבכירים של טבע.

5. עיכוב באספקת גז טבעי - אחת מההשקעות הגדולות שביצעה בזן לאחר ההפרטה הייתה בהקמת מתקנים אשר יוכלו להעביר את בית הזיקוק לפעולה באמצעות גז טבעי, מהלך שצפוי היה לחסוך עשרות מיליוני דולרים מדי רבעון.

אלא שכאן נכנס גורם בלתי צפוי - המדינה השתהתה בחיבור צנרת הגז הארצית לבזן, בשל מחלוקת על קרקעות עם הדרוזים, שהצינור עבר בשטחם. רק לאחר פרק זמן ארוך, שגבה מבזן עלויות תפעול גבוהות, חובר בית הזיקוק למערכת ההולכה. אלא שהתברר שגם אז השמחה הייתה מוקדמת - בזן חתמה על הסכם לאספקת גז עם ספקית הגז המצרי EMG שקרסה, ולאחר מכן התברר שגם במאגר ים תטיס של קבוצת דלק אין מספיק גז. בסופו של דבר, רק החל מהרבעון השני של השנה הנוכחית מקבלת בזן את אספקת הגז המלאה הנדרשת להפעלתה.

6. תנאי השוק - בסופו של דבר, הנחות הבסיס בדבר הרווחיות שיכול לייצר בית הזיקוק, שהובילו לכך שהחברה לישראל והפטרוכימיים רכשו את מניותיהם בו לפי שווי של 6.6 מיליארד שקל, התבררו כלא נכונות. מרווחי הזיקוק, שמהם נגזרים רווחיה של בזן, היו אמנם גבוהים באמצע העשור הקודם, אולם בשנים שחלפו מאז, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, הם ירדו לרמה נמוכה יותר, מה שהביא לסגירה של לא מעט בתי זיקוק באירופה בתקופה זו. על רקע זה יכולת ייצור המזומנים של בזן, שנדרשה אף לעמוד בהוצאות מימון כבדות בגין האשראי שנטלה למימון השקעותיה, הייתה קטנה מהנדרש.

לסיכום, הגדלת המינוף למן רכישת השליטה בבזן, הובילה למצב שבו אין לחברה כרית הגנה פיננסית גדולה מספיק מפני אירועים לא צפויים, כגון העיכוב באספקת הגז הטבעי. כדי להיחלץ מהמדרון החלקלק שבו היא נמצאת כעת, יצטרך דירקטוריון בזן להחליט בזמן הקרוב באיזה כיוון לפעול - הגדלת נזילות החברה באמצעות הזרמת הון והנפקת זכויות, ביצוע הסדר חוב מול מחזיקי האג"ח, או הגעה להסדר כולל שיכלול גם את הבנקים - גורם המימון העיקרי של החברה. המשימה של אריק יערי, המנכ"ל החדש שנכנס לתוך הקלחת הרותחת הזו לפני שלושה חודשים, מאתגרת במיוחד, ובגלל הלחץ בצד הפיננסי, אין לו כמעט מרווח לעשות טעויות בצד התפעולי.

הסיבות שהביאו להידרדרות מצבה הפיננסי של בזן

הקמת הפצחן המימני - לאחר הפיצול מבית הזיקוק באשדוד בו היה קיים פצחן קטליטי, נדרשה החברה להקים את הפצחן המימני בעלות של 530 מיליון דולר

בנוסף נדרשה החברה לבצע השקעות נוספות במתקנים בחצר הזיקוק, בין היתר על מנת לעמוד ברגולציה מחמירה של איכות הסביבה, מה שהגדיל את היקף החוב של החברה

למרות תוכנית ההשקעות האדירה, חילקה בזן דיבידנדים בהיקף של כמיליארד שקל מאז ההפרטה, שהקטינו את ההון העצמי והגדילו את המינוף הפיננסי

הצורך בשינוי ארגוני בחברה הממשלתית לשעבר, והצורך המיידי במעבר לרווחיות הוביל להחלפה תכופה של הצמרת הניהולית של החברה בשנתיים האחרונות

עיכוב באספקת הגז הטבעי הביא להגדלת הוצאות התפעול של בית הזיקוק בעשרות מיליוני דולרים מדי רבעון

מרווחי הזיקוק בשוק היו נמוכים ממה שהעריך דירקטוריון בזן, כך שקצב ייצור המזומנים של החברה היה נמוך משמעותית מההערכות המוקדמות

מגע הקסם של עקיבא מוזס התפוגג בשערי בזן

בספטמבר אשתקד, לאחר 13 שנים בתפקיד מנכ"ל כיל (ו-38 שנים בחברה), פרש עקיבא מוזס מתפקידו. תקופתו בכיל נחשבה להצלחה כבירה, במהלכה הפכה לפרת המזומנים של קבוצת החברה לישראל, בין היתר בחסות גאות המחירים בשוק האשלג העולמי.

משסיים את תפקידו בכיל, החליט עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, להציב את מוזס בתפקיד יו"ר בזן, בתקווה כי ישחזר את ההצלחה שרשם בכיל, יחזיר את בזן לפסי רווחיות, ובתוך כך גם את ההשקעה הכושלת של החברה לישראל בה.

מוזס, שצבר הון של כ-300 מיליון שקל לאורך שנותיו בכיל, קיבל תגמול נאה גם בבזן - שכר של כ-158 אלף שקל לחודש עבור שני שלישים משרה, וחבילת אופציות שכעת נמצאת הרחק מהכסף.

אלא שבשנה בה הוא נמצא בתפקיד, לא חולל מוזס את המהפך המיוחל. כך, התרסקות המניה בימים האחרונים רק העמיקה את ההפסד של החברה לישראל על השקעתה בבזן, שאותה רכשה, בדומה להשקעה כושלת אחרת שלה - צים, מידי המדינה.

תזכורת: בפברואר 2006, לקראת מהלך של פיצול והפרטת בתי הזיקוק באשדוד ובחיפה, רכשה המדינה מידי החברה לישראל את מניותיה בבתי הזיקוק (26%), בתמורה ל-677 מיליון שקל. לאחר שהמדינה רכשה את המניות התבצע הפיצול, ובית הזיקוק בחיפה הונפק בפברואר 2007 תחת השם בזן.

בהנפקה רכשה החברה לישראל כ-37% ממניות בזן תמורת 2.42 מיליארד שקל, לפי שווי שיא שאליו לא שבה החברה מעולם. לאחר ההנפקה המשיכה החברה לישראל לרכוש מניות, ועד אוקטובר 2007 רכשה מניות בזן נוספות בהיקף כספי של כ-425 מיליון שקל, כך שסך השקעתה בבתי הזיקוק הגיע לכ-2.85 מיליארד שקל.

עד שנת 2010 עוד חילקה בזן דיבידנדים, אשר חלקה של החברה לישראל בהם עמד על כ-435 מיליון שקל. ואולם, נכון להיום עומד שווי ההחזקה של החברה לישראל במניות בזן על 890 מיליון שקל בלבד, כך שבשקלול הדיבידנדים שקיבלה, היא נמצאת בהפסד של כ-1.5 מיליארד שקל על השקעתה.

אם בעבר נראה היה שמשפחת עופר מרוויחה מעסקאות עם המדינה (עיין ערך "שיטת השקשוקה"), הרי שהיום, לאור המשברים שחוות צים ובזן, נראה שדווקא המדינה היא זו שעשתה עסקאות מצוינות עם משפחת עופר.

מניית בזן

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בת"א ננעל בירידות בהובלת מניות השבבים; הדולר זינק לשיא של 2026

לאחר פתיחה מעורבת, הבורסה עברה לירידות חדות במקביל לפתיחה האדומה בוול סטריט ● מניות השבבים צנחו, ואלפא תאו נפלה למרות תוצאות חיוביות בניסוי ● מנגד, סקטור התוכנה בלט בעליות בהובלת מטריקס ● במוקד הדיווחים: דיבידנד של מעל מיליארד שקל בפועלים, תוכנית פיטורים בישראכרט ומכרז ענק לשיכון ובינוי בארה"ב ● מלם תים מזנקת לאחר שהציגה שיא בהכנסות הרבעוניות ● שמן נדל"ן ואנלייט מקימות חוות שרתים בחיפה ● בשוק המט"ח, הדולר מתחזק ונסחר בשיא שנתי

חריש / צילום: שלומי יוסף

הפרצה שמאפשרת לקנות דירה בחיפה בהנחה של יותר מ־50%

עיכוב של שנים בפרויקטי "מחיר למשתכן" יצר בחיפה הנחה של יותר מ-1.3 מיליון שקל במחיר הדירות המוגרלות ● בחריש, במסגרת מחיר מטרה, הדירות הגדולות מוצעות החל מ–1.6 מיליון שקל

רשות המסים / צילום: איל יצהר

שומר במועצה מקומית רכש נדל"ן, ג'יפ וטס הרבה לחו"ל - וברשות המסים נדלקו נורות אדומות

לאחר שנתפס עם 470 אלף שקל במזומן ברכבו, וחי ברמת חיים גבוהה מזו שמאפשרת משכורת של 75 אלף שקל בשנה, נדרש שומר במועצה לשלם מס על הון בלתי מוסבר שהתגלה אצלו ● ביהמ"ש דחה ערעור שהגיש, לאחר שהוא עצמו הודה שיש לו הכנסות לא מוצהרות ממכירת כבשים

יונתן ישראל / צילום: איציק בירן

"המחירים פה יטוסו וישתוללו": האזהרה של איש הנדל"ן

יונתן ישראל, סמנכ"ל הפיתוח העסקי ונציג הדור השלישי בחברה המשפחתית "האחים ישראל", טוען כי היצע הדירות ייפגע בגלל גובה הריבית ומזהיר: "המחירים פה יטוסו וישתוללו" ● בראיון לגלובס הוא מספר על הפרויקט שמקימה החברה בשדה דב, טוען שמדד תשומות הבנייה אינו משקף את העלויות בפועל, ומסביר מדוע החברה מגבילה מכירת דירות לפני המסירה

פרויקט Beyond, גבעתיים / הדמיה: סטודיו 84

גסטי עוזבת את אבן גבירול: שכרה שתי קומות במגדל ביונד

חברת התוכנה גסטי תעבור ממשרדיה הוותיקים בתל אביב למגדל בגבעתיים ● דמי השכירות בחמש השנים הראשונות יסתכמו ביותר מ-60 מיליון שקל ● ההסכם כולל אופציה לחמש שנים נוספות, והמשרדים מותאמים לחברה ברמת גמר

אלון פלודה, מנכ''ל ומייסד Corma / צילום: אבישג שאר יישוב

יוניקורן חדש: החברה שמפתחת מודל שפה לסייבר הגנתי בסבב גיוס ענק

חברת הסייבר הישראלית קורמה, שהוקמה ע"י אלון פלודה ויוצאי 8200 וחברות AI מובילות, גייסה 125 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר והפכה לחד-קרן ● החברה מפתחת מודלי שפה וסוכני AI ייעודיים להגנה מפני מתקפות סייבר, במטרה להתגבר על מגבלות המודלים הכלליים

הפגנות פרו־פלסטיניות בלונדון / צילום: Reuters, Krisztian Elek/ZUMA

הסקר שחושף: מחצית מהציבור באירופה נגד סחר חופשי עם ישראל

מסקר שנערך בסוף ספטמבר בקרב אלפי נשאלים בכל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, עולה כי מחצית מהנשאלים סבורים כי יש להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל בנקודת הזמן הנוכחית ● בימים האחרונים הוגשה לנציבות האירופית עצומה עליה חתמו 1.1 מיליון איש, בדרישה שתדון בהטלת סנקציות כלכליות על ישראל

בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות / איור: גיל ג'יבלי

עשרות אלפי שקלים: בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות

המחוזי בת"א דחה בקשה לייצוגית בגין מייל פרסומי בודד וחייב את התובע ב־50 אלף שקל ● הפסיקה מצטרפת לשורת החלטות המעלות במתינות את ההוצאות לאחר קביעת העליון

בניין מלם תים פתח תקוה / צילום: בר - אל

עלו ב-50% כשהשוק רעד: המניות המפתיעות שהפכו לכוכבות הבורסה

בעוד מדד ת"א 125 מדשדש, מניות ה־IT הגדולות (מלם תים, מטריקס, וואן וחילן) זינקו בעשרות אחוזים בחצי השנה האחרונה ● ברקע: דוחות שיא ושותפויות עם OpenAI ואנתרופיק ● אנליסטים מזהירים מפני השפעת כלי ה־AI על מודלי התמחור והרווחיות

מטוסים חונים בשערי נמל תעופה ביוסטון, טקסס / צילום: ap, Ashley Landis

5 שעות של השבתה, נזק של מיליונים: מחיר תקלת התעופה החריגה בארה"ב

יותר מ-16 אלף טיסות בוטלו בארה"ב בעקבות כשל במערכת התקשורת של רשות התעופה הפדרלית ● בזמן שהממשל האמריקאי בודק את מקור התקלה וחברות התעופה סופגות הפסדים, רוב הנוסעים עלולים לגלות שהחוק האמריקאי מעניק להם הגנה מוגבלת בלבד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: גו לייב

הסעיף שטרף את תחזיות האינפלציה ודילמת הריבית של בנק ישראל

האינפלציה בישראל צנחה ל־1.1%, שפל של חמש שנים וחצי, והמשקיעים כבר מגיבים לאפשרות של הפחתת ריבית ● הכלכלנים, לעומת זאת, רואים תמונה שונה ● מאחורי הפער: סעיף טיסות ששוב טרף את התחזיות, פיחות שטרם הגיע למחירים וסיכונים שממשיכים להצטבר

רונן אלעד / צילום: יח''צ

יוצא השייטת ומשקיע סדרתי: המועמד של ועד עובדי ארקיע לרכישת החברה

ועד העובדים של ארקיע הודיע על תמיכתו ברכישת החברה בידי רונן אלעד, לאחר שבועות של מאבק סביב העסקה ולקראת הכרעה בזהות בעל הבית הבא של חברת התעופה

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

ההצעה החדשה לרכישת ארקיע: החברה תמשיך לטוס בשבת, והעובדים ישמרו על המניות

עמי כהן, מבעלי בלו בירד, TUS והדקה ה-90, גיבש קבוצת משקיעים שמציעה להזרים לארקיע 30 מיליון דולר, בדומה למתווה של קבוצת לרנר ● בתמורה, העובדים יידרשו לשתף פעולה עם תוכנית הבראה, ובמקרה של הנפקה עתידית למכור את מלוא החזקותיהם ● ההצעה מותנית בבדיקת נאותות ותקפה ל-14 יום ● במקביל, ישנן הצעות נוספות על השולחן

קנצלר אוסטריה כריסטיאן שטוקר, שר הפנים של רואנדה וינסנט בירוטה, וראשת ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן אחרי ההכרזה על תוכנית הגירוש / צילום: Reuters, Leonhard Foeger

לראשונה: מדינות אירופה יגרשו מהגרים לא-חוקיים לרואנדה

גרמניה, דנמרק, אוסטריה, הולנד ויוון הודיעו על הקמת מרכזי השבה במדינה שלישית, רואנדה, שאליהם יגורשו מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו ● הצעד התקדימי, שמשקף החרפה בדעת הקהל נגד הגירה לא חוקית באירופה, כולל מימון והעברת תקציבים לשילובם בכלכלה המקומית, והוא צפוי להתחיל כפיילוט ב-2027 ● גם בישראל קודמה בעבר תוכנית דומה שנגנזה

ג'ק קלארק, דניאלה אמודיי, דאריו אמודיי, ג'ארד קפלן / צילום: ap, Sakchai Lalit, Jeff Chiu, ויקיפדיה-TechCrunch, Markus Schreiber

שני אחים, עיתונאי לשעבר ויזם סדרתי: המייסדים של אנת'רופיק ששווים כ־18 מיליארד דולר כל אחד

לפני שש שנים שבעה מעובדי OpenAI התפטרו בגלל חששות מהכיוון שאליו מתפתחת הבינה המלאכותית, והקימו את אנתרופיק - שהפכה לאחת המתחרות הבולטות בענף ● כעת, הם נערכים להנפקת ענק בוול סטריט לפי שווי של 1.4 טריליון דולר

הסנאטור הדמוקרטי ג'ון פטרמן / צילום: ap, Allison Robbert

הסנאטור הדמוקרטי שמאיים לעזוב את המפלגה - בגלל ישראל

כותרות העיתונים בעולם: ארה"ב מציעה מיליוני דולרים תמורת מידע על תוכנית הגרעין האיראנית למרות הצהרות טראמפ כי הושמדה, סנאטור דמוקרטי מאיים לעזוב את מפלגתו אם ייבחר מנהיג ביקורתי כלפי ישראל, ומצרים מכניסה לרשימת ארגוני הטרור ארגון מוסלמי המעורב בהפגנות פרו־פלסטיניות בבריטניה • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

שרה נתניהו / צילום: יוסי זמיר

שרה נתניהו לא שילמה הוצאות משפט בסך 2,000 שקל, ונפתח נגדה תיק הוצאה לפועל

ההוצאות הוטלו על אשת רה"מ במסגרת הליך שמנהל נגדה יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן בטענה ללשון הרע, לאחר שלטענתו היא רמזה בראיון לערוץ 14 על בגידה מצדו הנוגעת ל-7 באוקטובר ● נתניהו ביקשה לסלק את התביעה של גולן על הסף, אך בקשתה נדחתה, וביהמ"ש חייב אותה בהוצאות

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

בארקיע הכריעו: רונן אלעד רוכש את השליטה בחברה

החתימה על העסקה הושלמה הערב, לאחר שעובדי חברת התעופה ארקיע, שהתנגדו לרכישת החברה ע"י קבוצת דהרי־אדיב־לרנר, הודיעו כי הם תומכים בעסקה ● על פי החלטת הדירקטוריון, אלעד יחזיק כעת ב-82% ממניות החברה, העובדים יחזיקו ב-15% לעומת 22% כיום, וקבוצת נקש תישאר עם 3% ● אלעד, המחזיק בחברות תעשייה, תשתיות וסחר, מוגדר כמי שלא מסתפק בניהול מרחוק וכבעל ניסיון בהבראת והשבחת חברות

דבאח קיטשן / צילום: באדיבות סאלח דבאח ובניו

בהשקעה של יותר מ-5 מיליון שקל: רשת סאלח דבאח ובניו נכנסת לתחום המזון המהיר

רשת המסעדות החדשה, "דבאח קיטשן", תפעל בצמוד לסניפי הסופרמרקטים של הקבוצה ותתבסס על חומרי הגלם שלה מעולם הבשר ● שני הסניפים הראשונים כבר נפתחו בעין המפרץ ובנצרת, ובהמשך מתוכנן סניף נוסף בבאר שבע ● המהלך נועד למנף את תנועת הלקוחות בסניפים ולפנות גם למטיילים ולעוברים בדרכים

עופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: סיון פרג'

לקראת הקרב מול ביג: מליסרון מבקשת לפתוח בשבת את הקניון הגדול בפתח תקווה

חברת מליסרון עתרה היום לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד עיריית פתח תקווה, בדרישה שזו תכריע בבקשתה לאפשר פתיחת חנויות בשבת בעופר הקניון הגדול ● המהלך מגיע לקראת כניסתה של המתחרה ביג לפתח תקווה, עם הקמתו של אחד ממתחמי המסחר הגדולים בישראל