גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

מהפצחן עד הדיבידנד: מפצחים את הידרדרותה של בזן

המינוף שהלך ותפח בקצב מהיר, הכסף שהלך לבעלי המניות במקום לצמצום האשראי, הגז שבושש להגיע והתחלופה הגבוהה בצמרת החברה - "גלובס" ממפה את הסיבות לקריסה בבזן

ניירות הערך של בזן עלו היום (ד') באחוזים בודדים, מתקנים רק חלק מזערי מהנפילה שחוו בשבוע האחרון. הקריסה המפתיעה בניירות הערך של החברה, שאיבדה כרבע משוויה בתוך ימי מסחר ספורים, משקפת את החשש של שוק ההון כי ענקית הזיקוק המקומית תידרש בזמן הקרוב לגיוס הון ואו לארגון מחדש של חובותיה הפיננסיים האדירים, המסתכמים בכ-5.5 מיליארד שקל.

בניגוד לחברות ההחזקה הגדולות במשק, שנדרשו להסדרי חוב בשנים האחרונות (אפריקה ישראל, אי.די.בי, אלביט הדמיה ועוד), בזן היא חברה תפעולית, מונופול דה פקטו, בעלת ביקוש קשיח למוצריה (דלקים). אם כך, כיצד מגיעה חברה שכזו, הנחשבת סמל ליציבות, ופועלת מאז שנות הארבעים של המאה הקודמת, למצב שבו היא נזקקת כיום להזרמת הון גדולה של הבעלים, או להסדר חוב מול נושיה, כדי שתוכל להמשיך ולתפקד.

הדרך למצב העגום שבו נמצאת היום בזן החלה להיסלל בשנת 2007, עת הופרטה החברה, והשליטה בה עברה מידי המדינה לידיהם של משפחת עופר (החברה לישראל) ודיויד פדרמן (חברת הפטרוכימיים). עופר ופדרמן, והאנשים שמינו לניהול ולדירקטוריון בזן, קיבלו במהלך השנים שחלפו מאז כמה החלטות קריטיות, שהתבררו בדיעבד כהערכה מוטעית של הסיכון הטמון בפעילות החברה, שסבלה גם מתנאי שוק ומגורמים חיצוניים אחרים שפעלו לרעתה.

"גלובס" משרטט את האירועים העיקריים שהביאו לכך שבזן, חברה הנסחרת במדד ת"א 25, הגיעה למצב שבו איגרות החוב שלה נסחרות בתשואות זבל דו-ספרתיות, המשקפות חשש לחדלות פירעון.

1. בניית מתקן הפצחן המימני (המיד"ן). טרם הפרטת בזן פעלו בתי הזיקוק של חיפה ואשדוד כמקשה אחת. חלק מהותי ממרווח הזיקוק - ההפרש בין מחיר הנפט הגולמי שרוכש בית הזיקוק למחיר תוצרי הזיקוק שהוא מוכר - נבע מכך שחלק מתוצרי הביניים בתהליך הזיקוק בחיפה הועברו לבית הזיקוק באשדוד, שבו היה קיים מתקן שנקרא פצחן קטליטי, אשר הפך את אותם תוצרים לתזקיקים קלים ורווחיים יותר.

עם הפיצול, והפרטת בתי הזיקוק לשני בעלי שליטה שונים (פז רכשה את בית הזיקוק באשדוד), הסתיים שיתוף הפעולה ביניהם, וכדי שבזן תוכל לשמור על אותה רמת רווחיות, היה צורך בהקמת הפצחן המימני, מתקן היודע להפיק יותר תזקיקים מחבית נפט נתונה. באוקטובר 2008 קיבל דירקטוריון בזן, בראשות יוסי רוזן, את ההחלטה להקים את הפצחן, וההערכה אז הייתה, כי עלות הקמתו תעמוד על כ-670 מיליון דולר, וכי הוא יחל לפעול בשנת 2011.

למשבר הפיננסי שפרץ בעולם באותה תקופה היו שתי השלכות על המהלך; הראשונה הייתה הוזלת עלות הקמת הפצחן ל-530 מיליון דולר, והשנייה - דחייה בהקמתו ובהפעלתו, כך שבסופו של דבר הוא החל לפעול באופן מלא רק בתחילת השנה הנוכחית.

2. השקעות באיכות הסביבה ובמתקנים חדישים - למרות שבשנים שטרם ההפרטה הציגו בתי הזיקוק רווחיות גבוהה להפליא, לא ביצעה המדינה, ששלטה בהם, השקעות במתקנים אשר יצמצמו את היקף הזיהום שנגרם בתהליך הזיקוק, ובחידוש מתקני הזיקוק.

המשמעות הייתה כי באותו רגע שבו עברה בזן מידיה של המדינה לידי עופר ופדרמן, היו צריכים בעלי הבית החדשים לעמוד בתנאי רגולציה מחמירים, ונאלצו לבצע, באמצעות בזן, השקעות בהיקף של מאות מיליוני שקלים במתקנים שיעמדו בתקנים המחמירים של איכות הסביבה. אלו, יחד עם השקעת הענק בפצחן, אילצו את בזן להגדיל את היקף האשראי שהיא לוקחת מהגופים המממנים, והמינוף של החברה גדל באופן מהיר.

3. התנהלות פיננסית שפגעה בחברה - הגם שהיה ברור שבזן עומדת בפני תוכנית השקעות בהיקף אדיר לאחר העברת השליטה בה, החליט דירקטוריון החברה לאשר חלוקות דיבידנד מסיביות. גם לאחר ההחלטה על הקמת הפצחן היקר, החליט דירקטוריון החברה לבצע חלוקה של 75 מיליון דולר בשנת 2010. זאת בעקבות רווח חשבונאי גדול שנבע משערוך ההחזקה בחברה הבת כרמל אולפינים, לאחר שזו מוזגה לבזן.

בסך הכול, למן ההפרטה חילקה בזן דיבידנדים בהיקף של כמיליארד שקל לבעלי מניותיה דיבידנדים - סכום אשר אם היה נשאר בקופתה היה מקטין את היקף האשראי שהיא נאלצה לקחת בשנים האחרונות, וכך כנראה לא הייתה ניצבת כעת מול שוקת שבורה.

4. ניהול בעייתי - הצורך בשינוי ארגוני משמעותי בבזן, לאחר שיצאה מבעלות ממשלתית אך עדיין התנהלה כחברה ממשלתית, הוביל החל מ-2011 לתחלופה גבוהה בצמרת ההנהלה. במאי 2011 החליף פינחס בוכריס, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, את ישר בן מרדכי, שכיהן כ-11 שנים בתפקיד.

בוכריס קיבל חברה אשר לא תפקדה היטב בצד התפעולי, ושם הוא מיקד את עיקר פעולותיו. הוא החליף את כל שדרת הניהול הוותיקה של החברה בניסיון לשנות את ה-DNA שלה, אך הזניח את הצד הפיננסי, שבו ההידרדרות הייתה מהירה. לבסוף, הלחץ שהפעיל עליו פדרמן להראות תוצאות נתן את אותותיו, ולאחר שנתיים בלבד בתפקיד עזב בוכריס ביולי האחרון. במקומו מונה אריק יערי, אחד מחברי ההנהלה הבכירים של טבע.

5. עיכוב באספקת גז טבעי - אחת מההשקעות הגדולות שביצעה בזן לאחר ההפרטה הייתה בהקמת מתקנים אשר יוכלו להעביר את בית הזיקוק לפעולה באמצעות גז טבעי, מהלך שצפוי היה לחסוך עשרות מיליוני דולרים מדי רבעון.

אלא שכאן נכנס גורם בלתי צפוי - המדינה השתהתה בחיבור צנרת הגז הארצית לבזן, בשל מחלוקת על קרקעות עם הדרוזים, שהצינור עבר בשטחם. רק לאחר פרק זמן ארוך, שגבה מבזן עלויות תפעול גבוהות, חובר בית הזיקוק למערכת ההולכה. אלא שהתברר שגם אז השמחה הייתה מוקדמת - בזן חתמה על הסכם לאספקת גז עם ספקית הגז המצרי EMG שקרסה, ולאחר מכן התברר שגם במאגר ים תטיס של קבוצת דלק אין מספיק גז. בסופו של דבר, רק החל מהרבעון השני של השנה הנוכחית מקבלת בזן את אספקת הגז המלאה הנדרשת להפעלתה.

6. תנאי השוק - בסופו של דבר, הנחות הבסיס בדבר הרווחיות שיכול לייצר בית הזיקוק, שהובילו לכך שהחברה לישראל והפטרוכימיים רכשו את מניותיהם בו לפי שווי של 6.6 מיליארד שקל, התבררו כלא נכונות. מרווחי הזיקוק, שמהם נגזרים רווחיה של בזן, היו אמנם גבוהים באמצע העשור הקודם, אולם בשנים שחלפו מאז, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, הם ירדו לרמה נמוכה יותר, מה שהביא לסגירה של לא מעט בתי זיקוק באירופה בתקופה זו. על רקע זה יכולת ייצור המזומנים של בזן, שנדרשה אף לעמוד בהוצאות מימון כבדות בגין האשראי שנטלה למימון השקעותיה, הייתה קטנה מהנדרש.

לסיכום, הגדלת המינוף למן רכישת השליטה בבזן, הובילה למצב שבו אין לחברה כרית הגנה פיננסית גדולה מספיק מפני אירועים לא צפויים, כגון העיכוב באספקת הגז הטבעי. כדי להיחלץ מהמדרון החלקלק שבו היא נמצאת כעת, יצטרך דירקטוריון בזן להחליט בזמן הקרוב באיזה כיוון לפעול - הגדלת נזילות החברה באמצעות הזרמת הון והנפקת זכויות, ביצוע הסדר חוב מול מחזיקי האג"ח, או הגעה להסדר כולל שיכלול גם את הבנקים - גורם המימון העיקרי של החברה. המשימה של אריק יערי, המנכ"ל החדש שנכנס לתוך הקלחת הרותחת הזו לפני שלושה חודשים, מאתגרת במיוחד, ובגלל הלחץ בצד הפיננסי, אין לו כמעט מרווח לעשות טעויות בצד התפעולי.

הסיבות שהביאו להידרדרות מצבה הפיננסי של בזן

הקמת הפצחן המימני - לאחר הפיצול מבית הזיקוק באשדוד בו היה קיים פצחן קטליטי, נדרשה החברה להקים את הפצחן המימני בעלות של 530 מיליון דולר

בנוסף נדרשה החברה לבצע השקעות נוספות במתקנים בחצר הזיקוק, בין היתר על מנת לעמוד ברגולציה מחמירה של איכות הסביבה, מה שהגדיל את היקף החוב של החברה

למרות תוכנית ההשקעות האדירה, חילקה בזן דיבידנדים בהיקף של כמיליארד שקל מאז ההפרטה, שהקטינו את ההון העצמי והגדילו את המינוף הפיננסי

הצורך בשינוי ארגוני בחברה הממשלתית לשעבר, והצורך המיידי במעבר לרווחיות הוביל להחלפה תכופה של הצמרת הניהולית של החברה בשנתיים האחרונות

עיכוב באספקת הגז הטבעי הביא להגדלת הוצאות התפעול של בית הזיקוק בעשרות מיליוני דולרים מדי רבעון

מרווחי הזיקוק בשוק היו נמוכים ממה שהעריך דירקטוריון בזן, כך שקצב ייצור המזומנים של החברה היה נמוך משמעותית מההערכות המוקדמות

מגע הקסם של עקיבא מוזס התפוגג בשערי בזן

בספטמבר אשתקד, לאחר 13 שנים בתפקיד מנכ"ל כיל (ו-38 שנים בחברה), פרש עקיבא מוזס מתפקידו. תקופתו בכיל נחשבה להצלחה כבירה, במהלכה הפכה לפרת המזומנים של קבוצת החברה לישראל, בין היתר בחסות גאות המחירים בשוק האשלג העולמי.

משסיים את תפקידו בכיל, החליט עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, להציב את מוזס בתפקיד יו"ר בזן, בתקווה כי ישחזר את ההצלחה שרשם בכיל, יחזיר את בזן לפסי רווחיות, ובתוך כך גם את ההשקעה הכושלת של החברה לישראל בה.

מוזס, שצבר הון של כ-300 מיליון שקל לאורך שנותיו בכיל, קיבל תגמול נאה גם בבזן - שכר של כ-158 אלף שקל לחודש עבור שני שלישים משרה, וחבילת אופציות שכעת נמצאת הרחק מהכסף.

אלא שבשנה בה הוא נמצא בתפקיד, לא חולל מוזס את המהפך המיוחל. כך, התרסקות המניה בימים האחרונים רק העמיקה את ההפסד של החברה לישראל על השקעתה בבזן, שאותה רכשה, בדומה להשקעה כושלת אחרת שלה - צים, מידי המדינה.

תזכורת: בפברואר 2006, לקראת מהלך של פיצול והפרטת בתי הזיקוק באשדוד ובחיפה, רכשה המדינה מידי החברה לישראל את מניותיה בבתי הזיקוק (26%), בתמורה ל-677 מיליון שקל. לאחר שהמדינה רכשה את המניות התבצע הפיצול, ובית הזיקוק בחיפה הונפק בפברואר 2007 תחת השם בזן.

בהנפקה רכשה החברה לישראל כ-37% ממניות בזן תמורת 2.42 מיליארד שקל, לפי שווי שיא שאליו לא שבה החברה מעולם. לאחר ההנפקה המשיכה החברה לישראל לרכוש מניות, ועד אוקטובר 2007 רכשה מניות בזן נוספות בהיקף כספי של כ-425 מיליון שקל, כך שסך השקעתה בבתי הזיקוק הגיע לכ-2.85 מיליארד שקל.

עד שנת 2010 עוד חילקה בזן דיבידנדים, אשר חלקה של החברה לישראל בהם עמד על כ-435 מיליון שקל. ואולם, נכון להיום עומד שווי ההחזקה של החברה לישראל במניות בזן על 890 מיליון שקל בלבד, כך שבשקלול הדיבידנדים שקיבלה, היא נמצאת בהפסד של כ-1.5 מיליארד שקל על השקעתה.

אם בעבר נראה היה שמשפחת עופר מרוויחה מעסקאות עם המדינה (עיין ערך "שיטת השקשוקה"), הרי שהיום, לאור המשברים שחוות צים ובזן, נראה שדווקא המדינה היא זו שעשתה עסקאות מצוינות עם משפחת עופר.

מניית בזן

עוד כתבות

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

מתרחבת באמריקה: שיתוף הפעולה החדש של ישראייר וצפי ההכנסות

ההסכם יאפשר לישראייר לשווק טיסות המשך של אמריקן ליעדים בארה"ב ובקנדה, ולהתחרות גם על נוסעים שיעדם הסופי אינו ניו יורק ● החברה מעריכה כי המהלך ירחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלה ב-20%-25% וייצר הזדמנויות להכנסות נוספות של 20-40 מיליון דולר בשנה

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

תחנת הרכבת יצחק נבון, ירושלים / צילום: ארן הרשלג

לראשונה מאז 2018: יותר רכבות בקו המהיר מירושלים למרכז

רכבת ישראל תעלה את תדירות הרכבות בין ירושלים למרכז הארץ בשעת השיא משתי רכבות לשלוש, החל מ-29 בנובמבר • במקביל, תוגבר התדירות גם בקווים למודיעין, לנתניה ולחדרה • המהלך מתאפשר בין היתר בזכות מערכת איתות חדשה, שתאפשר להגדיל את תדירות הרכבות גם בציר האיילון

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים 

רונית אשד לוי, מנכ''לית אפריקה ישראל מגורים / צילום: ענבל מרמרי

שיחת הוועידה של אפריקה מגורים חשפה נתון מדהים: 30% מהדירות נמכרות לתושבי חוץ

המנכ"לית רונית אשד-לוי ציינה כי החברה מזהה עניין גובר מצד קהילות יהודיות בחו"ל, בין היתר בארה"ב ובארגנטינה ● רווחי אפריקה מגורים צנחו בחדות על אף הגידול בהיקף מכירת הדירות, שעמד על 76 יחידות לעומת 34 ברבעון המקביל אשתקד ● הצניחה מיוחסת לירידה חדה ברווח מהתאמת שווי הוגן של נדל"ן להשקעה ובעלייה בהוצאות המימון

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

צנחה ב-15%: המניה שצבעה את בורסות אסיה באדום

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צונחת בכ-16% – בדרך ליום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Brandon

גורם ישראלי: מחכים לטראמפ, גוברים הסיכויים לפעולה באיראן

טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין  ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

טראמפ, שי ג'ינפינג ופוטין בפסגה בסין / צילום: ap, Ding Lin/Xinhua

"הרבה נושאי שיחה": הפגישה ההיסטורית בין טראמפ, שי ופוטין

לראשונה נפגשו נשיאי ארה"ב, רוסיה וסין בפסגה משולשת סגורה ● על הפרק: המלחמות באוקראינה ובאיראן, המתיחות המסחרית בין המעצמות, עתיד הבינה המלאכותית והניסיון לבלום מרוץ חימוש גרעיני חדש

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי צמצם כ-25 משרות בחטיבת הפיתוח

לפי גורמים בענף הבנקאות המשרות שקוצצו "התייתרו" והן של מנהלי פרויקטים תפעוליים, לא של מפתחים ● חלק מהעובדים עזבו את לאומי ואחרים שובצו בתפקידים חדשים ● הצמצום מגיע על רקע חזרתו של חיים שקולניק לבנק כראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי, במטרה להאיץ את המעבר לפיתוח מבוסס סוכני AI

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; פאלו אלטו זינקה, מניות הביטוח והבנייה נפלו

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.2% ● פאלו אלטו המריאה בעקבות הדוחות ● מניית החברה הביטחונית אר. פי. אופטיקל זינקה בחדות לאחר שדיווחה כי אלביט תשקיע בחברה־הבת שלה עד 80 מיליון שקל ● מדד הבנייה נפל על רקע התוצאות הכספיות של אפריקה מגורים, שדיווחה על צניחה חדה ברווח הנקי ● מיטב ואנרג'יאן הציגו תוצאות שיא ● קרן ג'נריישן ושפיר הנדסה דיווחו על עליות חדות ברווחים ● הדולר התחזק מול השקל

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

בנק אוף אמריקה מזהה הזדמנות במניית דיסקונט

בנק אוף אמריקה מותיר המלצת "קנייה" לדיסקונט אחרי ירידה של 8% במניה, ומציב מחיר יעד של 41.2 שקל - אפסייד של 37% (ויותר מ-40% כולל דיבידנדים) ● למרות הצפי לרבעון רביעי חלש, האנליסטים בונים על מהלכי ההתייעלות והמיזוג עם מרכנתיל שיחסכו מאות מיליוני שקלים החל מ-2027: "סיפור של ביצוע"

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

מיצג אמנותי מציב את שי, פוטין וטראמפ לצד פסלי מנהיגי ועידת יאלטה ההיסטורית / צילום: Reuters, Alexey Pavlishak

מדוע מפגש מנהיגי העולם השבוע לא יהיה ועידת יאלטה החדשה

טראמפ, פוטין ושי אינם בעמדה שמאפשרת להם לכפות סדר עולמי חדש, לנוכח מגבלות ההשפעה של המעצמות הגדולות שנחשפות כעת