גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפצחן עד הדיבידנד: מפצחים את הידרדרותה של בזן

המינוף שהלך ותפח בקצב מהיר, הכסף שהלך לבעלי המניות במקום לצמצום האשראי, הגז שבושש להגיע והתחלופה הגבוהה בצמרת החברה - "גלובס" ממפה את הסיבות לקריסה בבזן

ניירות הערך של בזן עלו היום (ד') באחוזים בודדים, מתקנים רק חלק מזערי מהנפילה שחוו בשבוע האחרון. הקריסה המפתיעה בניירות הערך של החברה, שאיבדה כרבע משוויה בתוך ימי מסחר ספורים, משקפת את החשש של שוק ההון כי ענקית הזיקוק המקומית תידרש בזמן הקרוב לגיוס הון ואו לארגון מחדש של חובותיה הפיננסיים האדירים, המסתכמים בכ-5.5 מיליארד שקל.

בניגוד לחברות ההחזקה הגדולות במשק, שנדרשו להסדרי חוב בשנים האחרונות (אפריקה ישראל, אי.די.בי, אלביט הדמיה ועוד), בזן היא חברה תפעולית, מונופול דה פקטו, בעלת ביקוש קשיח למוצריה (דלקים). אם כך, כיצד מגיעה חברה שכזו, הנחשבת סמל ליציבות, ופועלת מאז שנות הארבעים של המאה הקודמת, למצב שבו היא נזקקת כיום להזרמת הון גדולה של הבעלים, או להסדר חוב מול נושיה, כדי שתוכל להמשיך ולתפקד.

הדרך למצב העגום שבו נמצאת היום בזן החלה להיסלל בשנת 2007, עת הופרטה החברה, והשליטה בה עברה מידי המדינה לידיהם של משפחת עופר (החברה לישראל) ודיויד פדרמן (חברת הפטרוכימיים). עופר ופדרמן, והאנשים שמינו לניהול ולדירקטוריון בזן, קיבלו במהלך השנים שחלפו מאז כמה החלטות קריטיות, שהתבררו בדיעבד כהערכה מוטעית של הסיכון הטמון בפעילות החברה, שסבלה גם מתנאי שוק ומגורמים חיצוניים אחרים שפעלו לרעתה.

"גלובס" משרטט את האירועים העיקריים שהביאו לכך שבזן, חברה הנסחרת במדד ת"א 25, הגיעה למצב שבו איגרות החוב שלה נסחרות בתשואות זבל דו-ספרתיות, המשקפות חשש לחדלות פירעון.

1. בניית מתקן הפצחן המימני (המיד"ן). טרם הפרטת בזן פעלו בתי הזיקוק של חיפה ואשדוד כמקשה אחת. חלק מהותי ממרווח הזיקוק - ההפרש בין מחיר הנפט הגולמי שרוכש בית הזיקוק למחיר תוצרי הזיקוק שהוא מוכר - נבע מכך שחלק מתוצרי הביניים בתהליך הזיקוק בחיפה הועברו לבית הזיקוק באשדוד, שבו היה קיים מתקן שנקרא פצחן קטליטי, אשר הפך את אותם תוצרים לתזקיקים קלים ורווחיים יותר.

עם הפיצול, והפרטת בתי הזיקוק לשני בעלי שליטה שונים (פז רכשה את בית הזיקוק באשדוד), הסתיים שיתוף הפעולה ביניהם, וכדי שבזן תוכל לשמור על אותה רמת רווחיות, היה צורך בהקמת הפצחן המימני, מתקן היודע להפיק יותר תזקיקים מחבית נפט נתונה. באוקטובר 2008 קיבל דירקטוריון בזן, בראשות יוסי רוזן, את ההחלטה להקים את הפצחן, וההערכה אז הייתה, כי עלות הקמתו תעמוד על כ-670 מיליון דולר, וכי הוא יחל לפעול בשנת 2011.

למשבר הפיננסי שפרץ בעולם באותה תקופה היו שתי השלכות על המהלך; הראשונה הייתה הוזלת עלות הקמת הפצחן ל-530 מיליון דולר, והשנייה - דחייה בהקמתו ובהפעלתו, כך שבסופו של דבר הוא החל לפעול באופן מלא רק בתחילת השנה הנוכחית.

2. השקעות באיכות הסביבה ובמתקנים חדישים - למרות שבשנים שטרם ההפרטה הציגו בתי הזיקוק רווחיות גבוהה להפליא, לא ביצעה המדינה, ששלטה בהם, השקעות במתקנים אשר יצמצמו את היקף הזיהום שנגרם בתהליך הזיקוק, ובחידוש מתקני הזיקוק.

המשמעות הייתה כי באותו רגע שבו עברה בזן מידיה של המדינה לידי עופר ופדרמן, היו צריכים בעלי הבית החדשים לעמוד בתנאי רגולציה מחמירים, ונאלצו לבצע, באמצעות בזן, השקעות בהיקף של מאות מיליוני שקלים במתקנים שיעמדו בתקנים המחמירים של איכות הסביבה. אלו, יחד עם השקעת הענק בפצחן, אילצו את בזן להגדיל את היקף האשראי שהיא לוקחת מהגופים המממנים, והמינוף של החברה גדל באופן מהיר.

3. התנהלות פיננסית שפגעה בחברה - הגם שהיה ברור שבזן עומדת בפני תוכנית השקעות בהיקף אדיר לאחר העברת השליטה בה, החליט דירקטוריון החברה לאשר חלוקות דיבידנד מסיביות. גם לאחר ההחלטה על הקמת הפצחן היקר, החליט דירקטוריון החברה לבצע חלוקה של 75 מיליון דולר בשנת 2010. זאת בעקבות רווח חשבונאי גדול שנבע משערוך ההחזקה בחברה הבת כרמל אולפינים, לאחר שזו מוזגה לבזן.

בסך הכול, למן ההפרטה חילקה בזן דיבידנדים בהיקף של כמיליארד שקל לבעלי מניותיה דיבידנדים - סכום אשר אם היה נשאר בקופתה היה מקטין את היקף האשראי שהיא נאלצה לקחת בשנים האחרונות, וכך כנראה לא הייתה ניצבת כעת מול שוקת שבורה.

4. ניהול בעייתי - הצורך בשינוי ארגוני משמעותי בבזן, לאחר שיצאה מבעלות ממשלתית אך עדיין התנהלה כחברה ממשלתית, הוביל החל מ-2011 לתחלופה גבוהה בצמרת ההנהלה. במאי 2011 החליף פינחס בוכריס, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, את ישר בן מרדכי, שכיהן כ-11 שנים בתפקיד.

בוכריס קיבל חברה אשר לא תפקדה היטב בצד התפעולי, ושם הוא מיקד את עיקר פעולותיו. הוא החליף את כל שדרת הניהול הוותיקה של החברה בניסיון לשנות את ה-DNA שלה, אך הזניח את הצד הפיננסי, שבו ההידרדרות הייתה מהירה. לבסוף, הלחץ שהפעיל עליו פדרמן להראות תוצאות נתן את אותותיו, ולאחר שנתיים בלבד בתפקיד עזב בוכריס ביולי האחרון. במקומו מונה אריק יערי, אחד מחברי ההנהלה הבכירים של טבע.

5. עיכוב באספקת גז טבעי - אחת מההשקעות הגדולות שביצעה בזן לאחר ההפרטה הייתה בהקמת מתקנים אשר יוכלו להעביר את בית הזיקוק לפעולה באמצעות גז טבעי, מהלך שצפוי היה לחסוך עשרות מיליוני דולרים מדי רבעון.

אלא שכאן נכנס גורם בלתי צפוי - המדינה השתהתה בחיבור צנרת הגז הארצית לבזן, בשל מחלוקת על קרקעות עם הדרוזים, שהצינור עבר בשטחם. רק לאחר פרק זמן ארוך, שגבה מבזן עלויות תפעול גבוהות, חובר בית הזיקוק למערכת ההולכה. אלא שהתברר שגם אז השמחה הייתה מוקדמת - בזן חתמה על הסכם לאספקת גז עם ספקית הגז המצרי EMG שקרסה, ולאחר מכן התברר שגם במאגר ים תטיס של קבוצת דלק אין מספיק גז. בסופו של דבר, רק החל מהרבעון השני של השנה הנוכחית מקבלת בזן את אספקת הגז המלאה הנדרשת להפעלתה.

6. תנאי השוק - בסופו של דבר, הנחות הבסיס בדבר הרווחיות שיכול לייצר בית הזיקוק, שהובילו לכך שהחברה לישראל והפטרוכימיים רכשו את מניותיהם בו לפי שווי של 6.6 מיליארד שקל, התבררו כלא נכונות. מרווחי הזיקוק, שמהם נגזרים רווחיה של בזן, היו אמנם גבוהים באמצע העשור הקודם, אולם בשנים שחלפו מאז, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, הם ירדו לרמה נמוכה יותר, מה שהביא לסגירה של לא מעט בתי זיקוק באירופה בתקופה זו. על רקע זה יכולת ייצור המזומנים של בזן, שנדרשה אף לעמוד בהוצאות מימון כבדות בגין האשראי שנטלה למימון השקעותיה, הייתה קטנה מהנדרש.

לסיכום, הגדלת המינוף למן רכישת השליטה בבזן, הובילה למצב שבו אין לחברה כרית הגנה פיננסית גדולה מספיק מפני אירועים לא צפויים, כגון העיכוב באספקת הגז הטבעי. כדי להיחלץ מהמדרון החלקלק שבו היא נמצאת כעת, יצטרך דירקטוריון בזן להחליט בזמן הקרוב באיזה כיוון לפעול - הגדלת נזילות החברה באמצעות הזרמת הון והנפקת זכויות, ביצוע הסדר חוב מול מחזיקי האג"ח, או הגעה להסדר כולל שיכלול גם את הבנקים - גורם המימון העיקרי של החברה. המשימה של אריק יערי, המנכ"ל החדש שנכנס לתוך הקלחת הרותחת הזו לפני שלושה חודשים, מאתגרת במיוחד, ובגלל הלחץ בצד הפיננסי, אין לו כמעט מרווח לעשות טעויות בצד התפעולי.

הסיבות שהביאו להידרדרות מצבה הפיננסי של בזן

הקמת הפצחן המימני - לאחר הפיצול מבית הזיקוק באשדוד בו היה קיים פצחן קטליטי, נדרשה החברה להקים את הפצחן המימני בעלות של 530 מיליון דולר

בנוסף נדרשה החברה לבצע השקעות נוספות במתקנים בחצר הזיקוק, בין היתר על מנת לעמוד ברגולציה מחמירה של איכות הסביבה, מה שהגדיל את היקף החוב של החברה

למרות תוכנית ההשקעות האדירה, חילקה בזן דיבידנדים בהיקף של כמיליארד שקל מאז ההפרטה, שהקטינו את ההון העצמי והגדילו את המינוף הפיננסי

הצורך בשינוי ארגוני בחברה הממשלתית לשעבר, והצורך המיידי במעבר לרווחיות הוביל להחלפה תכופה של הצמרת הניהולית של החברה בשנתיים האחרונות

עיכוב באספקת הגז הטבעי הביא להגדלת הוצאות התפעול של בית הזיקוק בעשרות מיליוני דולרים מדי רבעון

מרווחי הזיקוק בשוק היו נמוכים ממה שהעריך דירקטוריון בזן, כך שקצב ייצור המזומנים של החברה היה נמוך משמעותית מההערכות המוקדמות

מגע הקסם של עקיבא מוזס התפוגג בשערי בזן

בספטמבר אשתקד, לאחר 13 שנים בתפקיד מנכ"ל כיל (ו-38 שנים בחברה), פרש עקיבא מוזס מתפקידו. תקופתו בכיל נחשבה להצלחה כבירה, במהלכה הפכה לפרת המזומנים של קבוצת החברה לישראל, בין היתר בחסות גאות המחירים בשוק האשלג העולמי.

משסיים את תפקידו בכיל, החליט עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, להציב את מוזס בתפקיד יו"ר בזן, בתקווה כי ישחזר את ההצלחה שרשם בכיל, יחזיר את בזן לפסי רווחיות, ובתוך כך גם את ההשקעה הכושלת של החברה לישראל בה.

מוזס, שצבר הון של כ-300 מיליון שקל לאורך שנותיו בכיל, קיבל תגמול נאה גם בבזן - שכר של כ-158 אלף שקל לחודש עבור שני שלישים משרה, וחבילת אופציות שכעת נמצאת הרחק מהכסף.

אלא שבשנה בה הוא נמצא בתפקיד, לא חולל מוזס את המהפך המיוחל. כך, התרסקות המניה בימים האחרונים רק העמיקה את ההפסד של החברה לישראל על השקעתה בבזן, שאותה רכשה, בדומה להשקעה כושלת אחרת שלה - צים, מידי המדינה.

תזכורת: בפברואר 2006, לקראת מהלך של פיצול והפרטת בתי הזיקוק באשדוד ובחיפה, רכשה המדינה מידי החברה לישראל את מניותיה בבתי הזיקוק (26%), בתמורה ל-677 מיליון שקל. לאחר שהמדינה רכשה את המניות התבצע הפיצול, ובית הזיקוק בחיפה הונפק בפברואר 2007 תחת השם בזן.

בהנפקה רכשה החברה לישראל כ-37% ממניות בזן תמורת 2.42 מיליארד שקל, לפי שווי שיא שאליו לא שבה החברה מעולם. לאחר ההנפקה המשיכה החברה לישראל לרכוש מניות, ועד אוקטובר 2007 רכשה מניות בזן נוספות בהיקף כספי של כ-425 מיליון שקל, כך שסך השקעתה בבתי הזיקוק הגיע לכ-2.85 מיליארד שקל.

עד שנת 2010 עוד חילקה בזן דיבידנדים, אשר חלקה של החברה לישראל בהם עמד על כ-435 מיליון שקל. ואולם, נכון להיום עומד שווי ההחזקה של החברה לישראל במניות בזן על 890 מיליון שקל בלבד, כך שבשקלול הדיבידנדים שקיבלה, היא נמצאת בהפסד של כ-1.5 מיליארד שקל על השקעתה.

אם בעבר נראה היה שמשפחת עופר מרוויחה מעסקאות עם המדינה (עיין ערך "שיטת השקשוקה"), הרי שהיום, לאור המשברים שחוות צים ובזן, נראה שדווקא המדינה היא זו שעשתה עסקאות מצוינות עם משפחת עופר.

מניית בזן

עוד כתבות

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

נגמ''ש ישראלי בדרכו לסוריה / צילום: Reuters, Avi Ohayon

בפעם השנייה בתוך שבוע: צה"ל עצר בדרום סוריה חוליית טרור שהופעלה ע"י כוח קודס האיראני

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

אלו הדברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית