הפרקליטות דורשת לגזור על הרב מוטי אלון, לשעבר ראש ישיבת הכותל שבעיר העתיקה בירושלים, שהורשע בביצוע מעשה מגונה בכוח בקטין תוך ניצול יחסי חינוך, עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
מוקדם יותר היום פורסם כי הפרקליטות תבקש לגזור על אלון עונש מאסר של 9 חודשים עד שנה, אולם מהודעת הפרקליטות הערב עולה כי העונש שמבקשת הפרקליטות לגזור ככל הנראה חמור יותר משנת מאסר אחת בפועל.
מהפרקליטות נמסר כי "לגבי האירוע הראשון שבו הורשע הנאשם, עתרה התביעה למתחם שבין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל. לגבי האירוע השני שבו הורשע הנאשם, עתרה התביעה למתחם שבין 8 עד 18 חודשי מאסר בפועל. התביעה ביקשה עוד שהעונשים שבית המשפט יגזור על הנאשם בגין כל אחת משתי העבירות שבהן הורשע ירוצו במצטבר, ולו באופן חלקי. לפיכך, המסקנה לפיה העונש המבוקש הוא בין 9 ל-12 חודשים איננה נכונה".
פירוש הדבר הוא שבהנחה שהעונש שייגזר מצוי במרכז מתחם הענישה שהתבקש, ושבית המשפט ייעתר לבקשה ששני העונשים ירוצו במצטבר באופן חלקי - הרי שאלון יירצה בין שנה וחצי לשנתיים מאסר בפועל.
לעומתה דורשים סנגוריו של אלון להסתפק בעונש של מאסר על-תנאי, ולכל היותר לגזור עליו מאסר בעבודות שירות של עד 6 חודשים - כך התברר היום (ה') בשלב הטיעונים לעונש במשפטו של הרב אלון, באולמה של השופטת חגית מאק-קלמנוביץ' בבית משפט השלום בירושלים. גזר הדין יינתן בשבועות הקרובים.
לטענת התביעה כפי שפורסם הבוקר, מתחם הענישה המתאים למעשים עומד על 6 עד 12 חודשי מאסר בפועל על העבירה הראשונה, ו-8-18 חודשי מאסר בפועל על העבירה השנייה. בשקלול הנתונים דורשת התביעה לגזור על אלון עונש של 9 עד 12 חודשי מאסר בפועל וכן פיצוי "הולם" לטובת קורבן העבירה, ש"ייתן פיצוי ראוי למכלול הנזקים" שנגרמו לו.
"מעבר לחומרה הטבועה במעשים, קיימת חשיבות עליונה להציב גבולות ברורים לדמות משפיעה שיש מי שפונים לעזרתה, בייחוד בעת מצוקה", אמר התובע, עו"ד שגיא אופיר מפרקליטות מחוז ירושלים. "למרבה הצער, מושג ההרתעה הכללית הוא רלוונטי, שכן זה לא מקרה יחיד, וכשבית המשפט דן בעונש ראוי, שיקול ההרתעה הוא שיקול שיש להביא אותו בחשבון. יש להביא בחשבון את חלקו ותפקידו של הרב אלון בביצוע העבירה.
"נבקש מבית המשפט לתת משקל רב לעובדה שבסופו של יום המעשים בוצעו תוך ניצול לרעה של כוחו ומעמדו של הנאשם כדמות משפיעה, כריזמטית וכתובת לפניות וקבלת סיוע. בשורה התחתונה, ההרשעה מתייחסת לשני אירועים, ולפיכך יש מקום לטעון לקיומם של שני מתחמים, כל אירוע ונסיבותיו, כפי שבית המשפט קבע בהרשעתו".
"מאיגרא רמה לבירא עמיקתא"
בחלק הפתוח של הדיון המשפטי, לפני שנסגרו הדלתיים, מסר הרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל-העמק, עדות אופי לטובת הרב מוטי אלון: "במשך השנים הייתי זקוק הרבה פעמים לעזרה בנושא חינוך, שלום-בית, משפחות במצוקה, משפחות-בבתי חולים. לא הייתה פעם אחת שפניתי לרב אלון והוא לא התגייס. תמיד בלב ובנפש, בכל מצב, תמיד נסע ועזר, אם זה ללכת לבתי-חולים, בעיות עם ילדים או הגעה למשפחות.
"אני מעולם לא נהניתי ממנו אישית. כל דבר היה רק בשביל לעזור לאחרים. קשה לי שהוא יושב פה, אם יש מושג שנקרא 'מאיגרא רמה לבירא עמיקתא', זה נאמר עליו. תלמידיו ממשיכים בפעילות ענפה גם בחוץ לארץ בסיוע לאחרים. קיבלנו כל-כך הרבה עזרה מהאיש הזה, ונפילתו הייתה כל-כך רמה וגדולה, שאני חושב שחשוב שהשופטת תשמע את זה".
הפרשה החלה בשלהי שנת 2010, אז פנה פורום "תקנה", המטפל בתלונות על בעיות מין בקרב הציונות הדתית, ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, וזה הורה לקיים בדיקה מקדימה ולאחריה חקירה פלילית מלאה נגד הרב אלון.
כתב האישום נגד אלון הוגש בנובמבר 2011 וייחס לו עבירות של מעשה מגונה בכוח וכן מעשה מגונה בקטין תוך ניצול יחסי חינוך בשני אישומים, בגין עבירות מין שבוצעו בשני מתלוננים קטינים במספר הזדמנויות, בשנים 2003 ו-2005. באישום הראשון הואשם אלון בביצוע מעשה מגונה בכוח במתלונן בשתי הזדמנויות נפרדות, ובאישום השני הואשם בביצוע מעשה מגונה בקטין תוך ניצול מרות ב-3 הזדמנויות שונות.
בפברואר 2013 נאלצה הפרקליטות לוותר על אחד משני האישומים שבכתב האישום. זאת לאחר שלקראת סיום פרשת התביעה, ולאחר תקופה ממושכת של ניסיונות להביא לעדות בבית המשפט את המתלונן שאליו מתייחס האישום השני, התברר לפרקליטות כי המתלונן נחוש בדעתו שלא להעיד. לפיכך הוחלט שלא לכפות עליו להתייצב ולהעיד בבית המשפט. לפני כחודשיים הורשע אלון באישום שנותר בכתב האישום.
"בגירסאות שמסר ניסה הרב אלון להרחיק את עצמו מקשר עם א'", כתבה השופטת, "ומהמפגשים עמו, כשהתמקד דווקא במפגש הלא משמעותי. הנאשם הוצג כאדם טוב ומיטיב לזולת, ולא ניתן להעלות על הדעת מניע שיביא לכך שמספר אנשים שונים כל-כך, שאין כל חוט מקשר ביניהם, ירצו ברעתו". (ת"פ 4967/11/11).