גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדבר הבא במהפכת התזונה: דיאטת חיידקים

פרופ' ערן סגל וד"ר ערן אלינב ממכון ויצמן רוצים להוביל את מהפכת התזונה המותאמת אישית, המבוססת על תמהיל חיידקי המעיים שלנו ■ בסופו של ניסוי גדול שהם משיקים בימים אלה, לפחות חלקנו יוכל אולי להגיד שלום לאופנת הדגנים המלאים ולניסיונות הגמילה ממתוקים

יש גיל מסוים שבו כל הנשים יודעות לדקלם בעל פה: פרוסת לחם - 70 קלוריות; תפוח בינוני - 80 קלוריות; ביצה - 70 קלוריות; רק החלבון - 30 קלוריות. אבל מה אם היינו אומרים לכם שמספר הקלוריות משתנה מאישה לרעותה? אינטואיטיבית, זה נשמע נכון, אבל תזונאים עדיין לא מכירים באפשרות כזאת. פרופ' ערן סגל וד"ר ערן אלינב ממכון ויצמן רוצים לשנות את המצב ולהביא למהפכת התזונה המותאמת אישית, שבסופה כל אדם יידע מה עליו לאכול.

"זה עניין של גנטיקה", ודאי תגידו, אבל תטעו. הגנטיקה שלכם היא רק חלק קטן בסיפור, טוענים היום מדענים העוסקים בתזונה ובמערכת העיכול. הדבר הבא, לדבריהם, הוא חקר הביום האנושי - המקבילה החיידקית לגנום האנושי, כלומר חקר קהילות החיידקים המתקיימות בגוף שלנו.

קיומו של הביום היה ידוע לקהילה המדעית במשך עשרות שנים, אך הוא נשכח משום שלא כל כך היה ברור מה ניתן לעשות בו. רק ב-5 עד שמונה השנים האחרונות נעשתה קפיצת מדרגה בחקר שלו, בין היתר הודות להוזלה המשמעותית של טכנלוגיות לריצוף גנטי, שאפשרו גם זיהוי של חיידקים ספציפיים.

"האדם הוא 95% חיידק"

בגוף כולו, ובעיקר במעי, חיים המוני חיידקים, המשתנים מאדם לאדם. לכל אחד הרכב חיידקים שונה, ולאורך החיים הוא משתנה בהדרגה, יחד איתנו. מספר תאי החיידק במעי בלבד, כ-100 טריליון, גדול פי עשרה ממספר התאים בגוף, וכמות החומר הגנטי של החיידקים גדולה פי מאה מכמות החומר הגנטי של תאי האדם. חוקרים מסוימים אף מדמים את פעילות חיידקי המעי לפעילות של איבר ממש ומכנים אותם "האיבר הנשכח".

"אנחנו חושבים היום על האדם כעל יצור סופר-אורגניזמי, כלומר שאנחנו מורכבים מתאי אדם ותאי חיידק", אומר סגל, "למען האמת, אנחנו 95% חיידק".

למעשה, אנחנו נושאים איתנו נוסף על הגנום שלנו מצבור של חומר גנטי שכנראה משפיע על חיינו לא פחות, אבל החומר הזה לא נולד איתנו. הוא נרכש לחלוטין מהסביבה. הוא אמנם מתייצב בגיל שלוש לערך וקשה לשנותו לאחר מכן, אבל זה אפשרי. לכן הגילוי של מה שנקרא "הביום האנושי" משול לכך שהיו אומרים לנו שביום אחד התגלתה הטכנולוגיה שמאפשרת לנו לשנות את הגנים שאנחנו נושאים.

ניסוי התזונה הגדול

בדרך למהפכת התזונה שלהם, סגל ואלינב רותמים את חקר הביום. בימים אלה הם משיקים פרויקט ניסויי שיקיף כאלף איש. במסגרת הניסוי הזה, יענוד כל משתתף במשך שבוע מד סוכר רציף, ובכל פעם שהוא יאכל דבר מה, הוא ירשום אותו באפליקציה נוחה וידידותית. רמות הסוכר שיימדדו יקושרו לאוכל שנצרך. לבסוף ייטלו מכל משתתף דגימה של צואה כדי לאפיין את חיידקי המעי שלו. כיוון ששליטה ברמות הסוכר היא רכיב חשוב כל כך בכל דיאטה בריאה בעולם המערבי, החליטו סגל ואלינב להתמקד בעניין הזה תחילה.

בואו ניקח כדוגמה שני נבדקים: חיים ויוסי. בניסוי הזה, סגל ואלינב מצפים לגלות שבעוד שלחיים כדאי מאוד לאכול תפוח אדמה כי הוא אינו מעלה אצלו כלל את רמת הסוכר, ליוסי כדאי להימנע מדגנים מלאים, כי הם מתפרקים בגופו באופן שמעלה את רמות הסוכר במהירות.

לא רק זאת, הם עשויים לגלות שחיים יכול לאכול גלידה באופן חופשי, בתנאי שהוא לא משלב את זה בשתיית קפה. אם לפשט את הדברים, לחיים יש חיידק שמפרק היטב תפוח אדמה, וליוסי יש חיידק שאינו מפרק היטב דגנים מלאים. כדי לרדת במשקל בלי לרעוב, או כדי למנוע מחלות לב וסוכרת, הדיאטה שחיים צריך שונה לחלוטין מזו של יוסי.

לחיים וליוסי יש לא רק תמהיל חיידקים אחר, החיידקים שלהם עברו אבולוציה לאורך השנים. היום לחיים יש חיידקים ייחודיים שהם רק שלו, "חיים-צילוס" אם תרצו, שאין לאף אחד אחר בעולם. ליוסי יכול להיות יוסי-צילוס שהוא שונה במקצת מהחיידק של חיים, כי הוא התפתח יחד איתו, או חיידק אחר לחלוטין. ההתנהגות הזאת נכונה גם למיני פטריות וטפילים במעי החיים בהרמוניה לצד החיידקים.

דוגמה טובה להשפעת השונות הזאת בקהילות החיידקים היא ניסוי שפורסם בכתב העת Science: חוקרים איתרו שני תאומים זהים גנטית, שאחד מהם שמן והאחר רזה. לאחר מכן הם הדביקו שני עכברים, זהים גנטית גם הם, בחיידקי התאומים - עכבר אחד הודבק בחיידקי התאום הרזה והאחר בחיידקי התאום השמן. התוצאות לא איחרו לבוא - העכבר עם החיידקים של התאום השמן השמין, בעוד העכבר עם החיידקים של הרזה נותר רזה. זאת אף ששני העכברים צרכו בדיוק אותה כמות מזון. תמהיל החיידקים השונה היה ההסבר הסביר היחיד להבדלים במשקל.

מחקר נוסף, ראשוני מאוד, הראה שעכבר הלוקה באוטיזם יכול "להדביק" עכבר אחר באוטיזם באותו אופן, אבל חשוב להדגיש, אלה מחקרים ראשוניים מאוד.

אבל בואו נחזור לפרויקט של סגל ואלינב. ככל שמאגר המידע יהיה גדול יותר, כך ניתן יהיה לקשר בקלות רבה יותר בין תמהיל חיידקים מסוים לבין דפוס של תגובה למאכלים שונים. או אז, ניתן יהיה להסתפק רק בתרבית ולומר לאנשים מהי הדיאטה המומלצת להם על פי תמהיל חיידקי המעי שלהם, בלי שהם יצטרכו לבצע מדידה רציפה של סוכר ורישום מדוקדק של כל סוג מזון.

ייתכן שיתגלה לבסוף שאין קשר בין תמהיל החיידקים לבין תגובת הגוף למזון, אבל אם קשר כזה יימצא, הוא יצייד את התזונאים בכלי עוצמתי למדי. "אנחנו מעריכים שדיאטה מותאמת ביום תעזור לא רק בירידה הראשונית במשקל, אלא בעיקר ביכולת לשמור על התוצאות לאורך זמן, כי לכל אחד מהנבדקים שלנו יהיו מזונות 'מותרים' והוא לא יצטרך להימנע ממוצר שבעצם לא הייתה לו סיבה להימנע ממנו וההימנעות אף הובילה לתוצאות הפוכות", אומרים החוקרים.

מאיפה החיידקים באים

מהיכן הגרלנו את הביום הייחודי לנו? חלק נכבד, כמו הגנום, קיבלנו מההורים. העובר נמצא אמנם בסביבה סטרילית, אך כבר בלידה הוא מקבל את מנת החיידקים הראשונה שלו, ישירות מתעלת הלידה של אמו. מי שנולד בניתוח קיסרי יקבל חיידקים אחרים, אבל אין לזה חשיבות רבה כל כך, כי מאוחר יותר גורמים אחרים ישנו את הביום.

למשל תזונה. תינוק יונק יפתח תמהיל חיידקים אחר מתינוק השותה תחליף חלב אם, אם כי אף אחד עוד לא הראה בוודאות שהאחד טוב מן האחר, ואולם ידוע שמספיק בקבוק אחד ויחיד כדי לשנות באופן משמעותי את תמהיל החיידקים.

אבל אוכל זה לא הכול. תינוק יונק ייחשף לחיידקים הנמצאים על גבי השד. תינוק השותה מבקבוק - לחיידקים שנמצאים על גבי הבקבוק, ושני התינוקות ייחשפו למגוון חיידקים שנושא גוף ההורים שלהם, ובמידה פחות של כל מטפל אחר. בכל פעם שהילד מלקק את גלגלי העגלה או לועס מוצץ של ילד אחר, הוא מתעשר בכמה מושבות חיידקים חדשות, וכך גם כאשר הוא מתחיל לאכול מזון שאינו חלב או תחליף חלב. כל ביס חושף אותו לעולם חיידקים חדש. "ישנם חיידקים של שמנים ושל רזים, של צמחונים ואוכלי בשר, גברים ונשים, יפנים ולא יפנים", מסביר סגל את אינספור האפשרויות.

בגיל שלוש לערך קהילת החיידקים מתייצבת, ובדרך כלל לא יחולו בה שינויים משמעותיים. אירועים זמניים כמו צום או מחלה אמנם משנים את הרכב החיידקים, אבל רק כל עוד האירוע התרחש. עם החזרה לשגרה יחזרו למעי גם משפחות החיידקים המוכרות, שימשיכו ויעברו אבולוציה משותפת עם בעלי אותו מעי.

השתלת צואה: בשורה לחולים?

יש אירועים שבכל זאת יכולים לשנות את הביום שלנו. למשל טיול בהודו. "כשאנשים נוסעים לחו"ל, הם לפעמים לוקים בקלקול קיבה", מסביר אלינב, "זוהי בין היתר מלחמה בין החיידקים שקיימים אצלם לבין החיידקים של המקום". הדברים הללו עדיין אינם מוכחים במאת האחוזים, אך אלינב מקפיד לבצע בכל נסיעה למזרח "החלפה מסודרת" כדבריו של הביום. "אני הולך לדוכן שבו אני רואה הרבה מקומיים אוכלים, כך שהמזון בו כנראה מקומי מאוד וטרי, אני אוכל להנאתי, וכך מחליף את כל הביום שלי בחיידקים חיוביים שנמצאים באותו מזון ובכאלה שמתאימים לחיות על אותו אוכל".

הביום יכול להתחלף לחלוטין גם בשינוי דרסטי של התזונה. הימנעות מוחלטת מסוכר, למשל, תוביל להיכחדות של אוכלוסיות חיידקים מסוימות הזקוקות לסוכר. חוקרים מעריכים שכאשר אומרים שלום לחיידקים הללו, גם הצורך של הגוף בסוכר פוחת.

- עד היום חשבתי שגמילה מסוכרים קשורה למרכזי התענוג במוח.

סגל: "בהחלט יכול להיות שמדובר בשינוי שנובע מהחלפת החיידקים. כמובן, חזרה לצריכה של סוכר, אפילו במתינות, עלולה להחזיר את המצב לקדמותו ולעורר את הכמיהה לסוכר מחדש".

גורמים נוספים שיכולים לשנות את תמהיל החיידקים הם מחלות, תרופות ולחץ נפשי, אבל אולי המפתיעה ביותר היא מה שנקרא "השתלת צואה". מה זה? בערך מה שאתם חושבים. "זה הדבר הכי חם במדע הגסטרו היום", אומר סגל, "זה פורסם בכל העיתונים המקצועיים". אופן הביצוע הוא פשוט יחסית, אבל גם דוחה למדי - "חוקן הפוך". כלומר, מכניסים חומר לקיבה דרך צינור הזנה או שבולעים קפסולות ג'לטין ובהן צואה עשירה בחיידקים.

מחריד, אבל גם יעיל. היום זה הטיפול השכיח בזיהום בשם C. difficile, שנגרם כתוצאה מצריכת יתר של אנטיביוטיקה. מדובר במצב שבו כל החיידקים מתים ורק ה-C. difficile שורד במעי. השתלת צואה מביאה לו מתחרים ופחות או יותר ממגרת את המחלה הדלקתית החריפה. תורמי הצואה הם בדרך כלל הצוות הרפואי בבית החולים.

כעת נבדקת השיטה גם בטיפול במחלות דלקתיות קשות אחרות של המעי, כמו למשל דלקת קרוהן או קוליטיס. התוצאות הן עד כדי כך טובות, שהעיתונות המדעית מדווחת על כך שכמה חולים במחלות מעי קשות החליטו שהם אינם יכולים לחכות עד שהטיפול יהיה נגיש והם התחילו לנסות לבצע השתלות צואה באופן עצמאי.

תחושת בטן - לא רק מטאפורה

ומה הצעד הבא בחקר הביום? הרכב החיידקים משפיע על הסיכון ללקות במחלות מטבוליות, דלקתיות ואפילו סרטן, וגם על האופן שבו אנחנו מפרקים ומטמיעים תרופות, ולכן הזיהוי שלו בכל אחד ואחד מאיתנו יכול להוביל לטיפול מותאם אישית במגוון מחלות.

לפי כתב העת "סיינס", ייתכן שלתמהיל חיידקי המעי בגיל הילדות המוקדם, ואולי גם מאוחר יותר, יש השפעה על התפתחות המוח ועל הנטייה ללקות במחלות פסיכיאטריות בגיל מאוחר יותר. בניסויים מסודרים נמצא גם כי שינוי בתמהיל חיידקי המעי של ילדים אוטיסטים יכול להשפיע על התנהגותם. בעכברים, נמצא שקיומם של חיידקים מסוימים במעי מעלה את הסיכוי להתנהגות פסיבית יותר וחרדתית, וכשהם נעדרים העכבר פעיל יותר ורגוע. האופן שבו משפיעים חיידקי המעי על המוח אינו ברור לגמרי עדיין. ייתכן שזה נעשה באמצעות עצב הוגוס, המוביל מהמעי אל המוח, וייתכן שדרך מחזור הדם, על ידי הפרשת חומרים שונים לתוכו.

כיום החוקרים אף מאיימים לתת תוקף מדעי למונח "תחושת בטן". האם ייתכן שבני אדם יכולים להסיק מסקנות ולקבל החלטות מן המעי? כבר אמרנו שתמהיל חיידקי המעי עשוי להשפיע על רמות החרדה, ולכן הם סבורים שכשאנחנו מרגישים שממש לא כדאי לנו לעשות משהו, זו באמת ה"בטן החרדתית" שלנו שמדברת עם המוח ומשכנעת אותו. היחס הוא גם הפוך, כמובן - חרדה שמקורה במוח יכולה להשפיע על פעילות המעי, וכך על תמהיל החיידקים בו.

חיידקי המעי

עוד כתבות

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים