למרות שהמכונית החשמלית שהוזנקה בישראל היתה מצרפת, היא נסעה ואפילו לא רע. עמדות הטעינה הטעינו בחרישיות ואפילו הרובוט מחליף הסוללה עבד כמעט באפס תקלות. ולמרות זאת ישראל לא מתחשמלת, מיזם המכונית החשמלית מת.
הגורם שהוביל במובהק למותה של המכונית החשמלית בישראל היא מדינת ישראל. אותה מדינה שרוכשת אלפי מכוניות בשנה לשירותים שונים. פקידים, קצינים שוטרים ובכירים במשרדים ממשלתיים, לא התחילה אפילו להעביר את צי הרכב בשלל המשרדים והחברות הממשלתיות למכוניות חשמליות.
בינתיים, המדינה משלמת עבור עשרות אלפי המכוניות שברשותה מיליוני שקלים על דלק, אבל הפקידים במשרדי הממשלה לא נתנו לעובדות לבלבל אותם. בשביל מה להם ריב או סכסוך עם קבוצות לחץ שכל רצונן הוא להמשיך ולשרוף דלק במכונית צמודה, בדיוק כמו שקצינים בצבא משאירים את הנהג לאורך הישיבות שלהם עם רכב מונע בשביל "שיהיה מזגן", כך מקבלי ההחלטות לא רצו לגרום ל"אי נוחות" בדמות מעבר של חלק ממקבלי מכוניות הבנזין לרכב חשמלי.
בטר פלייס הובילה את ההכרה בצורך של מדינת ישראל להיגמל מנפט. אבל לפקידות הבכירה במשרדי הממשלה אין שום כוונה להיפטר מהתמכרות לדלק - הם מעוניינים להחליף דלק יקר ופחות זמין בדלק זול וזמין מאוד - הגז הטבעי.
משאב הטבע הזה נראה להם כעת בלתי מוגבל וכך, כפי שיש בישראל השמשית באופן יחסי לגודל השוק, פחות פאנלים סולאריים מאשר בגרמניה הקודרת, כך ניסע בעתיד בסיוע ממשלתי על גז טבעי שמזהם פחות במקום לנהוג במכונית חשמלית שאינה פולטת לחלוטין גזים מזהמים בסביבה בה היא נוסעת.
למדינה יש כעת הזדמנות אחרונה להציל חלק מהחזון החשמלי בפרוטות. תשתית הטעינה של מכוניות חשמליות צריכה להפוך להיות תשתית לאומית שתהווה את הבסיס לכניסתן של מכוניות חשמליות נוספות לשוק הרכב הישראלי. במקום להשקיע היום מעט בתשתית חשמלית קיימת, המדינה תשלם בעתיד לפרוס תשתית דומה לזו הקיימת כיום בעוד מספר שנים. במקביל, צינורות הגז ומיכליות הגז כבר נמצאות בהיכון לתדלק בגז את ה"מהפכה התחבורתית" הבאה של ישראל.
הכותב הוא יועץ תקשורת - דובר העמותה לקידום תחבורה חשמלית