קם בוקר אחד יהודי ומחליט שאם ימכור קפה ב-5 שקלים הוא ירוויח. הוא מוסיף ליד הקפה סנדביץ' טונה או חביתה או טוסט - גם הם ב-5 שקלים, וגם משקאות קלים, שנמכרים במקומות אחרים בהרבה יותר, תמורת אותו מחיר.
אותו אדם משוכנע שימשוך כך אלפי לקוחות ביום אל העסק שלו. ליתר דיוק, אל העסקים שלו, כי הוא מתכוון לפתוח עוד סניפים רבים כמו זה שבו הוא מוכר את הקפה.
בינתיים זה די מצליח; בכל יום משתרכים מחוץ לעסק הקטן שלו תורים של אנשים, מבוגרים וצעירים, עומדים בנימוס, מחליפים ביניהם דעות ובדיחות, משלמים כסף קטן ומקבלים תמורתו אותו דבר שעסק אחר מוכר במרחק מטר וגם 30 קילומטר משם, רק במחיר יותר גבוה.
גילוי נאות: אני קונה קפה בקופיקס כל יום. גם אכלתי סנדביץ' טונה פעמיים. הקפה טעים. הסנדביץ' מנחם וטרי. בפעם הראשונה שעמדתי בתור, שאלתי אדם שישב ושתה את הקפה אם זה שווה. כן, הוא ענה לי, ולגם עוד לגימה. ואיש אחד גבוה ונעים אמר לי שזה קפה מצוין. הוא הוסיף ואמר שאסור לו לומר את שם החברה שמוכרת את הקפה, אבל לחש על אוזני את השם והוסיף ללחוש לי שכוס קפה עולה לו שני שקלים בדיוק. האיש הוא הבעלים של קופיקס.
קם בוקר אחד יהודי, שעובד בשביל יהודים אחרים בתשלום, ומכריז במסיבת עיתונאים שיש יהודי אחר שמוכר קפה דוחה וסנדביצ'ים מגעילים בכלום כסף. ממשיך אותו יהודי, שעובד בשביל יהודים אחרים, ואומר שברשת בתי-הקפה שהוא מייצג מוכרים סחורה טובה יותר ובהרבה יותר כסף. זה מחיר ראוי, הוא ממשיך, יחסית לארנונה, לשכירות ולמסים שהם משלמים.
אותו יהודי עושה יחסי ציבור לעסקים שמשלמים לו - ובאותו הזמן הוא עושה יחסי ציבור בחינם לעסק שלא משלם לו. חכם הוא לא.
בשורה התחתונה, יוצא האיש נגד תושבי המדינה ומנסה לפגוע ולרמוס ברגל גסה תחרות לגיטימית בכלכלה הישראלית. בצורה קטנונית ומזיקה הוא מנסה למנוע מתושבי ישראל לקבל שירות ראוי ומוצרים טובים במחיר שפוי - כמו שמגיע להם, וכמו שמשלמים אנשים אחרים מעבר לים.