גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנו מהספורט, והצלחנו בגדול בפרק ב'

מהשייט שסולק מהאולימפיאדה והפך לטייס קרב, ועד הג'ודוקא שנהיה בכיר באוצר ■ 5 ספורטאים שנטשו את הספורט והפכו את פרק ב' שלהם להצלחה מסחררת

אין דרך טבעית יותר עבור ספורטאי מקצועני שפורש מלנסות להאריך את הקריירה הספורטיבית עוד קצת. עבור מי שספורט היה כל עולמו, כמעט בלתי אפשרי להתנתק. חלק הולכים להיות מאמנים; חלק נשארים בתפקיד כלשהו בענף; חלק בוחשים את דרכם להיות עסקני ספורט; הטרנד החדש הוא להפוך לפרשנים/כותבי טורים.

ויש את הזן הנדיר יותר של אנשים שיום אחד החליטו לשים את הקריירה הספורטיבית מאחור, לדחוק אותה לנקודה רחוקה מאוד, ולנסות מזלם בכיוון אחר לגמרי. עבור כמה מהם, פרק ב', "הפרק האזרחי", הוא מוצלח ומעורר השראה הרבה יותר מהפרק הספורטיבי: אחד נהיה מנכ"ל משרד האוצר; שני הפך לאחד מהקצינים הבכירים כיום בחיל האוויר; יש את זה שפילס דרכו לבעלות על בית השקעות שמגלגל מיליארדים; ההוא שהניף את גביע אירופה ופתח משרד עורכי דין משגשג עם ארבע שלוחות בחו"ל; וגם אחד שהוביל את נבחרת ישראל במונדיאל מקסיקו 1970, והשתדרג לעמדה בכירה ביותר בתעשיית הספנות. הנה הסיפורים שלהם.

"היה לי חלום לעלות על הים, כדי למצוא פרנסה"

יוחנן וולך (68); כדורגלן, שחקן בהפועל חיפה ומכבי חיפה, שיחק בנבחרת ישראל כולל במונדיאל 1970; כיום מנכ"ל לשכת הספנות (לפני כן בכיר בצים)

יוחנן וולך / צילום: לעמ - משה מילנר, פאול אורלייב
יוחנן וולך היה חלק מהנבחרת המיתולוגית ששיחקה במונדיאל מקסיקו 1970. הקריירה המופלאה שהפכה אותו אולי לסמל הגדול של הפועל חיפה בכל הזמנים, לא הפריעה לו לפתח קריירה אחרת: הוא הפך למנהל איזור A1 בצים, שהביא אותו לשירות ארוך במזרח הרחוק, והיום הוא מנהל לשכת הספנות ורב סרן במילואים. "הגעתי לעבוד בצים דרך הכדורגל, במסגרת סיוע שנתנו לשחקנים במציאת מקומות עבודה. הדרישה שלי ושל רוב השחקנים ששיחקו אז היתה שיסדרו לנו מקומות עבודה כדי שנוכל לשלב בין השניים. רוב השחקנים הלכו לעבוד בנמל, ואותי החליטו לשלוח לצים. לא שאלתי שאלות. למדתי אז בירושלים תואר שני וחיפשתי מקום שאוכל גם לעבוד, גם ללמוד וגם לשחק. מצאו לי מקום בצים למרות שלא ידעתי כלום על ספנות. הלכתי ונשארתי שם 39 שנה. אני שחקן הכדורגל הראשון שהגיש שומה למס הכנסה ב-1971, ומאז לא הפסקתי.

"בשנה הראשונה בהפועל חיפה, שיחקתי ארבעה משחקים בלבד בליגה. היה לי חלום לעלות על הים, כדי למצוא את הפרנסה. התחלתי לסדר את זה בסוף הצבא, כך שיצא באופן משונה שבשבוע של גמר הגביע מול שמשון ב-1966 נסעתי בתור צוער בצי הסוחר לאפריקה, והחמצתי גביע ונסיעת פרס למונדיאל באנגליה באותה שנה.

"להישאר ולהתפרנס מכדורגל זה משהו שבכלל לא היה במערכת השיקולים שלנו. היינו חצי מקצוענים והכדורגל היה זה שהשלים לנו את ההכנסה. אני חושב שהיחיד שלא עבד בעבודה נוספת מחוץ לכדורגל היה מוטל'ה שפיגלר. המשכורת היתה זהה בעבודה בכדורגל ובעבודה מחוץ למגרש, רק שבכדורגל לא שילמנו מיסים.

"כשהייתי חלק מניהול מכבי חיפה בין 1979-1985, עמדתי על זה ששחקנים יעשו עוד דברים - שיילכו לעבוד או ללמוד. בשונה מהפועל חיפה שהיתה שייכת אז להסתדרות והיה קל להם לסדר לשחקנים עבודה, במכבי חיפה המשימה היתה יותר קשה. בסופו של דבר התרומה שלי היא שהצלחתי להכניס שלושה שחקנים של מכבי לעבוד בצים, כולל אחד, יוסי קרמר, שהוא מנהל גדול שם היום".

"יש משהו סיזיפי בספורט, לפעמים הוא נורא חד-ממדי"

דן טורטן (49), שייט מפרשיות 470, השתתף במשחקי סיאול 1988; כיום: אל"מ, טיס קרב, מפקד בסיס חיל האוויר חצור

דן טורטן / צילום: דובר צהל
הסיפור של אל"מ (ודוקטור) דן טורטן הוא כנראה אחד מהמופלאים ביותר ומעוררי השראה עבור ספורטאים, שמסתכלים בחשש על העתיד לקרות להם רגע אחרי הפרישה. הוא זכור לציבור חובבי הספורט כחלק מהצוות "האחים דן ורן טורטן" שייצגו את ישראל במפרשיות 470 במשחקי סיאול 1988, וסולקו על-ידי הוועד האולימפי הישראלי אחרי שנטען כי התחרו בניגוד להוראות במהלך יום הכיפורים. אירועי סיאול והמלחמה המשפטית לטיהור שמם היתה המאיץ לחיפוש הקריירה הבאה: טורטן סיים לימודי רפואה, לאחריהם ניסה את מזלו בגיל מאוחר בקורס טיס, סיים במגמת קרב, והיום הוא מפקד בסיס חיל האוויר חצור.

"עסקתי בשייט מגיל 6, אבל לאורך כל השנים היה לי ברור בהרבה מאוד שלבים בקריירה שיש חיים אחרי זה. כשהגעתי לגיל גיוס החלטתי ללכת לעתודה אקדמאית, בין היתר מתוך הבנה שאצליח לשלב בין הספורט ללימודים. בשנה חמישית ללימודי הרפואה השתתפנו באולימפיאדת בסיאול, הייתי בן 24 אז. כשהחזירו אותנו באמצע המשחקים ווהושענו לחמש שנים, עשינו ניסיון לטהר את שמנו. הגענו עד בית המשפט העליון וזכינו, אבל זה לקח שנתיים וחצי וכשהתאפשר לנו לחזור ולהתחרות כל אחד מאיתנו כבר היה במקום אחר - אחי כבר למד הנדסה כימית בטכניון ואני הייתי לקראת סוף לימודי הרפואה. החשק והתשוקה לעסוק רק בספורט כבר קהו.

"יש משהו מאוד סיזיפי בעיסוק בספורט ולפעמים נורא חד-ממדי. נכון שאנחנו מייצגים את המדינה, ויש משמעות והדגל מתנופף במשחקים האולימפיים, אבל בעיסוקים אחרים אתה רואה משמעויות נוספות עם ממדים עמוקים ויותר גדולים - להיות רופא ולהציל חיים, או להיות טיס ולשמור על המולדת. כולנו בני אדם ומחפשים משמעות, ובתחומים האחרים שלי מצאתי משמעות. אני חושב ששיחק לי המזל, כי אם לא הייתי מורחק אני לא בטוח שהייתי מתנתק מהספורט. אני מאוד שמח שהגורל שלי הביא אותי למקום הזה.

"מי שעוסק בספורט ברמות הגבוהות, כנראה שיש לו מבנה אישיות שמאפשר לו להצליח בדברים אחרים. לספורטאי צמרת בהחלט יש יכולות שיכולות לקחת אותם למקומות אחרים מעבר לספורט".

היו אנשים שניסו ללחוץ עליך להישאר בספורט? "היו בעיקר חבר'ה שאמרו לי מה אתה זורק את הרפואה והולך להיות טיס. פחות ניסו להגיד לי למה אני עוזב את הספורט".

"צריך להיות טיפש גדול להפסיק קריירה של ספורטאי ולא לעשות עם זה כלום"

צבי לובצקי (74); כדורסלן, שחקן בהפועל ת"א וקפטן נבחרת ישראל; כיום: מבעלי בית ההשקעות IBI

צבי לובצקי / צילום: דור מלכה, יחצ
לא הרבה יודעים כי צבי לובצקי, אחד מהבעלים של בית ההשקעות IBI, הוא אחד מהכדורסלנים הגדולים בתולדות הפועל ת"א. הוא מדורג שביעי בטבלת קלעי הפועל ת"א בכל הזמנים, ויש לו כ-500 נקודות במדי הנבחרת, שתי הופעות באליפות אירופה, ואף שימש כעוזרו של רלף קליין בנבחרת ישראל. "שלושה רבעים מהאנשים לא יודעים בכלל שהייתי שחקן כדורסל, אני מניח שזה בגלל ששיחקתי בתקופה שלא היתה טלוויזיה. מהיום שהתחלתי לשחק היה לי ברור שזו לא הקריירה שתפרנס אותי. שיחקתי בתקופה שלא שילמו כסף, אפילו את הנעליים אני הייתי צריך לקנות. לכן הדילמה אם להישאר בספורט מעולם לא עלתה. גמרתי לשחק ב-1967. אחר כך התחלתי לאמן קצת בהפועל ר"ג, הייתי עוזר של רלף קליין בנבחרת. אני כלכלן בהכשרתי והתחלתי להתפרנס משוק ההון עוד בתקופה שבה שיחקתי ואימנתי. בשלב מאוד מוקדם בשוק ההון, ב-1973, הקמנו את IBI. יש עוד כמה אנשי כדורסל שנמשכו לשוק ההון, כמו מולי אבישר ורוני בוסני, כנראה בגלל שזה מקום יחסית אינדיבידואלי, תחרותי וצריך בו שכל.

"כשאני מסתכל אחורה, אין לי ספק שהספורט היה הדבר הכי חשוב שעשיתי בחיים למרות שזה נמשך רק 8 שנים. עם זאת, צריך להיות טיפש גדול להפסיק קריירה של ספורטאי ולא לעשות עם זה כלום.לספורטאי יש מקדמה גדולה מאוד בקריירה השנייה - מיקי ברקוביץ' היה סוכן ביטוח, והיה יכול לדפוק על כל דלת בזכות הכדורסל. לצערי 90 אחוז מהשחקנים היום מבוזבזים, חלק מהם רעבים ללחם, ובמידה רבה זה באשמתם".

"היה לי חשוב לחבר את העולם הפיזי עם העולם של המחשבה, של ההתעמקות"

שמוליק זיסמן (56); כדורסלן, שחקן במכבי ת"א ובנבחרת, זכה עם מכבי באליפות אירופה ב-1981; כיום: מייסד ושותף בכיר במשרד עו"ד זיסמן, אהרוני, גייר ושות

'שמוליק זיסמן / צילומים: יחצ
"הקריירה השנייה שלי התחילה עוד לפני הקריירה הספורטיבית. חשבתי להיות עו"ד או ללמוד משפטים עוד לפני שידעתי שאהיה שחקן כדורסל. תמיד דאגתי שלא כל עולמי יהיה הספורט והכדורסל, זה משהו שחונכתי אליו. התחלתי ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב מיד אחרי שהשתחררתי מהצבא בזמן שאני משחק במכבי ת"א, ואת המשרד פתחתי כשהייתי שחקן. את פתיחת המשרד והצעדים הראשונים בעולם המשפט עשיתי ב-1983-1984, אלו היו שנים שהייתי שחקן נבחרת. הייתי פחות במשרד וצירפתי חברי ילדות, את ארז אהרוני ויוסי גייר, וחילקנו בינינו את התפקידים. אני המשכתי לשחק, ופיתחתי את המשרד בלוח הזמנים שהתאפשר לי.

"הייתי שונה מאחרים, אין ספק. אני זוכר את צילומי העיתונות מאותה תקופה במכבי כשרואים אותי קורא ספרים בטיסה למשחק בחו"ל או מתכונן לבחינה. מצד אחד, אתה לא נמצא באוניברסיטה ומחסיר המון חומר, ומצד שני אתה מנצל כל זמן פנוי שלא כרוך באימונים פיזיים לנוח ובמקביל להעשיר ידע. אם משהו נפגע זה דווקא הדברים בחוץ - המשרד, משפחה, או בילויים שנפגעו - אבל הרמה שלי כספורטאי לא נפגעה. במכבי ת"א דווקא קיבלו את זה, שמעון מזרחי היה בסדר גמור בקטע הזה והבין את הצרכים שלי. עד היום אני זוכר משחק חוץ של מכבי, כשהאוטובוס עובר דרך האוניברסיטה ובא לאסוף אותי.

"היה לי חשוב לחבר את העולם הפיזי עם העולם של המחשבה, של ההתעמקות. אף פעם לא נתתי לעולם הספורט להיות הדבר היחיד בחיי, תמיד חשבתי ותמכתי בזה שספורטאים צריכים ללמוד. אני זוכר את הפגישה שלי עם המאמן ג'ים קלהון באוניברסיטת קונטיקט בנוגע לנדב הנפלד שאותו ייצגתי אז. שאלתי את קלהון מה נדב הולך ללמוד ואיך תהייה תוכנית הלימודים, והוא שאל אותי 'רגע, אתה לא רוצה לדבר איתי על הקטע המקצועי של הכדורסל?'. היה חשוב לי שנדב יתקדם גם מחוץ לכדורסל. שחקן שהמקצוע שלו זה ספורט, טוב יעשה אם ירחיב את האופקים. זה רק ישפיע לטובה על הספורט, כי ספורט זה הרבה מוח, הרבה קבלת החלטות, ניצול מצבים של היריב. הקטע השכלי לא פחות חשוב, ואולי אפילו יותר, מהקטע הפיזי".

"לא רציתי לרוץ כמאמן אחרי ילדים עם נזלת עד גיל הפנסיה"

עמית לנג (43), ג'ודוקא, השתתף במשחקים האולימפיים ברצלונה 1992; כיום: מנכ"ל משרד הכלכלה, לפני כן סגן ראש אגף התקציבים באוצר

עמית לנג / צילום: בן יוסטור
"ההחלטה לעזוב את הספורט התחרותי לא קרתה לי ברגע. התכוננתי למשחקי אטלנטה 1996 על הכרטיס מול גיא פוגל, והייתי בעמדת יתרון מולו לצאת לאולימפיאדה אחרי שבשנה שלפני כן סיימתי במקום החמישי באליפות אירופה. כמה חודשים לפני המשחקים הודיעו לי שאני לא נוסע. זו היתה החלטה פוליטית. הבומבה הזאת סובבה לי את כל צורת המחשבה, כי עד אותו יום כל החיים שלי היו הג'ודו. רק אז הבנתי שלשים את כל הביצים בסל אחד זה דבר רע, כי שום דבר בעצם לא בשליטתך. אז, בגיל 26, התחילה להיווצר אצלי התפישה שאני לא רוצה להישאר בספורט. אני לא נמשך לפוליטיקה של הספורט ולא רוצה לרוץ כמאמן אחרי ילדים עם נזלת עד גיל הפנסיה.

"לא היה לי מושג מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי. החלטתי ללכת ללימודי כלכלה, בעיקר בגלל שנמשכתי לכלכלה, מסחר ומנהל עסקים. לא טעיתי בהערכה שלי. היו לי לימודי כלכלה מעניינים ונפתחתי לעולם מרתק. בסיום התואר התלבטתי אם ללכת לניהול בספורט או לצאת לגמרי החוצה, ואז בהתייעצות עם יעל ארד ועוד כמה גורמים - אמרו לי שלחזור לספורט תמיד אוכל. ב-2007 מוניתי לסגן הממונה על אגף התקציבים באוצר.

"הספורט האולימפי תרם לי בקריירה השנייה שלי ללא ספק. זה שהייתי ספורטאי אולימפי והשתתפתי בספורט אינדיבידואלי, עם לחצים לא פשוטים, בנה אותי וסייע לא להתרגש כשעומדים מולי כלכלנים בכירים, לדבר רגוע, לעמוד בכנסת מול שרים. כשהיו שואלים אותי אם אני לא מתרגש או נלחץ, הסברתי שמי שעמד מול 5,000 איש על מזרן ג'ודו בתחרות בטורקיה כשכל הטורקים רוצים שיתקעו לך את הצורה, זה לא מרגש אותו. כשבאים להרוג אותך פיזית, זה כנראה בכל זאת נותן לך משהו.

"במבט לאחור, אני חושב שהספורט בונה המון יכולות. אני יכול רק לייעץ לספורטאים שלא יפחדו, מי שיש לו את היכולות והכישורים האינטלקטואלים - וספורטאי בדרך כלל מודע ליכולות שלו - שלא יפחד ללכת ללימודים ולצאת החוצה מהספורט. מה שכן, אני עדיין מאוד אוהב לראות ג'ודו ועוקב אחרי הקרבות של הספורטאים שלנו. כשהייתי סמנכ"ל בפרטנר ביקשתי מחיים רומנו מנכ"ל פרטנר, שנעזוב את ישיבת ההנהלה ונלך לראות את הקרב של אריק זאבי. עד שהעלנו את הקרב בטלוויזיה אריק כבר היה בחוץ".

עוד כתבות

מתניהו אנגלמן / צילום: אתר המלג

מבקר מדינה ללא קריירת שופט - כך נרקם מינוי שגוי?

חמשת מבקרי המדינה מ-1987 כיהנו בתפקידים שיפוטיים בכירים, ולא לחינם - למבקר ישנן סמכויות מעין שיפוטיות לא מעטות, שמי שאינו משפטן יתקשה לעשות בהן שימוש נכון ● האם גיורא רום הטייס המהולל או מתניהו אנגלמן הם האנשים המתאימים? את זה עוד נראה; בינתיים דבר אחד ברור: הליך מינוי המבקר היה רשלני, נחפז, ולא מקצועי ● פרשנות

שער האירו / צילום: shutterstock

השקל נחלש לאחר הריבית; הדולר זינק ב-0.7%

לדברי אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, "השקל נחלש לאחר ההחלטה של בנק ישראל אתמול, שהבהירה כי הבנק רואה בהתחזקות השקל כגורם העיקרי שמעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד"

וורן באפט / צילום: שטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

הדיווח מספרד שהקפיץ את מניית טבע: האם וורן באפט מקדם מיזוג בין טבע ומיילן?

לפי דיווח באתר ספרדי, באפט מקדם יחד עם בנק ההשקעות קרדיט סוויס מיזוג בין שתי חברות התרופות הגנריות ● למעט הדיווח באתר הספרדי לא פורסמו דיווחים דומים בכלי תקשורת אחרים

איתי בן זאב / צילום: תמר מצפי

המסחר המקוצר בת"א ננעל בעליות: טבע זינקה, איידיאיי נפלה ב-8.3%

מדד ת"א 90 עלה ב-0.7%, מדד הבנקים טיפס ב-1.1% ● מהדרין הודיעה על מינויו של ישראל סנדלר כמנכ"ל ●  מניית מלם תים הגיבה לפרסום תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה בעליות

חוגגים עליות ב-NYSE  / צילום: רויטרס

נעילה חיובית בוול סטריט: נאסד"ק עלה מעל 1%, מניות השבבים זינקו עד 4.7%

המדדים המובילים בוול סטריט נצבעו בירוק על רקע הדחייה של הצו הנשיאותי נגד וואווי ● טבע הוסיפה מעל 3% לערכה ● בורסות אירופה ננעלו בעליות, בדומה לסנטימנט החיובי בוול סטריט ● תרזה מיי קוראת למשאל עם נוסף על ההצעה שהיא צפויה להגיש לבית המחוקקים, הליש"ט קופצת ב-0.3%

גיגי לוי / צילום: NFX

קרן NFX של גיגי לוי גייסה 275 מיליון דולר לקרן שנייה

לדברי לוי, מאחורי הניהול יוצא הדופן של הקרן עומדת תפיסת עולם של המייסדים הנוגעת לשינויי שהם מזהים בתרבות היזמית בעמק הסיליקון: "במקום מדידה לפי מה הבאת לעולם ומה ייצרת ואיך זה השפיע על החיים של אנשים, אתה נמדד לפי כמה כסף זה שווה כרגע"

רה"מ נתניהו ושר האוצר כחלון./ צילום: קובי גדעון-לע"מ

הורדת תחזית הצמיחה אינה מדאיגה, אבל אסור להיכנס לשאננות

כלכלני ה–OECD הורידו את תחזית הצמיחה של ישראל בשנת 2019 מ–3.5% ל–3.1% ומצפים מהממשלה לצעדי ריסון והתייעלות, אך מציינים שכלכלת ישראל עדיין איתנה

גרדיקור  פבל גורביץ', אריאל צייטלין ודרור סלעי /צילום : שלומי יוסף

גרדיקור גייסה 60 מיליון דולר כדי לאבטח שרתים טוב יותר

החברה הישראלית גייסה עד כה 112 מיליון דולר משורה של קרנות, בהן 83North, באטרי ונצ'רס ודויטשה טלקום ● בחברה השקיע גם אהוד ברק

ארז קמיניץ / צילום: איל יצהר

החגיגה נגמרה? המשנה ליועמ"ש: "לא נאפשר יותר הנחות של מיליון שקל במחיר למשתכן"

לדברי המשנה ליועמ"ש, עו"ד ארז קמיניץ, משרד המשפטים פועל לביטול הפערים בהנחות שכוללת התוכנית באזורים שונים בארץ ● ראש עיריית דימונה: "הבן שלי זכה במחיר למשתכן במודיעין, ואומרים לי שהוא זכה בפיס, והבת שלי זכתה במחיר למשתכן בדימונה וביטלה את הזכייה"

מיכל רוזין / צילום: יוסי זמיר

האם שחיקה בשכר פוגעת בכוח הקנייה של הישראלים? | המשרוקית

"לא רק יקר פה, גם השכר נשחק!" האם המספרים במקרה הזה תומכים באינטואיציה? בדקנו ● המשרוקית של "גלובס"

אודי ארז    / צילום: איל יצהר

אודי ארז מונה לדירקטור בלתי תלוי בסאות'רן פרופרטיס האמריקאית 

הצטרפותו של ארז לדירקטוריון סאות'רן פרופרטיס נעשתה לאחר שבחודש שעבר התפטרה ממנו תמר גוטליב, אחרי שמונתה לדירקטורית חיצונית בבנק לאומי ● החברה נסחרת כיום באמצעות שתי סדרות אג"ח בהיקף מצרפי של כ-570 מיליון שקל, בתשואות של כ-8%-9.5%

שקיות ניילון בחוף הים / צילום: רויטרס, Jon Nazca

הקרב על שקיות הניילון: היצרנים משיבים מלחמה

ארגוני יצרנים של מוצרי פלסטיק מגבירים את מאבקם באיסורים המתרחבים על שימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים ● טענתם העיקרית: החלופות עלולות להיות גרועות יותר לסביבה ולפגוע בעסקים

וואווי / צילום: Eric Gaillard, רויטרס

הממשל האמריקאי מקל את המגבלות על וואווי: נותן ללקוחות זמן להיערך לשינויים

יום לאחר שענקיות טכנולוגיות הודיעו על החרמת וואווי, הודיע הממשל האמריקאי על הקלה זמנית בהגבלות ● הסיבה: ניסיון לצמצם את הפגיעה בלקוחות החברה בעולם ● בינתיים - ירידה נרשמה במניות של יצרניות שבבים אמריקאיות ואירופאיות

עורך דין יוסי בנקל/ צילום:תמר מצפי

מנהל עיזבון סמי שמעון נגד עו"ד בנקל: לפסול אותו מלייצג בסכסוך על הירושה

ביהמ"ש העליון הורה למחוזי לבחון את טענות מנהל העיזבון של סמי שמעון, שלפיהן יש להורות לעו"ד יוסי בנקל לחדול מייצוגו של פרץ וינקלר, לשעבר סמנכ"ל הכספים של שמעון, בתביעתו נגד העיזבון • זאת, בטענה כי בנקל מצוי בניגוד עניינים, שכן ייצג את מנהל העיזבון הקודם • הסכסוך על ירושת המיליארדים מתנהל זה כעשור

גבי אשכנזי / קרדיט צילום: דוברות הכנסת - יצחק הררי

"מוותר על החסינות שלי": הקמפיין החדש של כחול לבן בטוויטר

חברי הכנסת של סיעת כחול לבן העלו לטוויטר תמונות של עצמם עם השלט "מוותר על החסינות שלי" ● את המהלך יזמה ח"כ פנינה תמנו-שאטה ● מהליכוד נמסר: "לקבל מאשכנזי הטפות מוסר על ניקיון כפיים זה כמו להתייעץ עם בני גנץ על אבטחת מידע"

בנק הפועלים/ צילום: יחצ דוברות בנק הפועלים

ועדת האיתור למנכ"ל בנק הפועלים נותנת שבועיים להגשת מועמדות לתפקיד

בד-בבד הודיע הבנק כי ועדת האיתור "עשויה לפנות ביוזמתה למועמדים פוטנציאליים נוספים" ● ככל הידוע, יש שני מועמדים פנימיים מרכזיים: רונן שטיין, ראש חטיבת הקמעונאות, וארז יוסף, ה-COO של הבנק

אחד הפארקים של סיקס פלאגס בארה"ב / צילום: רויטרס / Mike Stone

כשהשוק נע כמו רכבת הרים, משקיעים בפארקי שעשועים

למשקיעים שעייפו מהתנודתיות במניות יש הזדמנות להגדיל חשיפה לאפיק הקונצרני, שנהנה מתנאים נוחים במיוחד הודות לסביבת הריבית האפסית בעולם ● סיקס פלאגס, מפעילת רשת פארקי השעשועים הגדולה בעולם, נהנית מסביבת המאקרו החזקה בארה"ב, שמעודד אנשים לצרוך יותר פעילויות בידור ופנאי, ואיגרות החוב שלה נסחרות בדיסקאונט ביחס לשוק הרחב

גולן יוכפז / צילום: אביב חופי

סאגת ההדחה של גולן יוכפז: הרשות השנייה מבקשת הבהרות מחדשות 13

יו"רית מועצת הרשות השנייה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', ויו"רית דירקטוריון חדשות 13 ונציגת הציבור, זהר קדמון, צפויות להיפגש כדי לדון בנושא ● קדמון עצמה מתנגדת לכוונתם של בעלי רשת 13 לפטר את יוכפז ואף הבהירה זאת בתקשורת ● אם שמאלוב-ברקוביץ' תשתכנע שלא מדובר בתהליך שנעשה משיקולים לא ראויים, הסבירות שתתערב נמוכה

רשות ניירות ערך בארה``ב  sec / צילום: רויטרס

רשות ני"ע האמריקאית קונסת עבריינים במיליארדים, אבל גובה בפועל רק חלק מהסכום

אתגרי הגבייה העיקריים: אנשים שנכלאו על עבירות פליליות קשורות או כאלה שבזבזו את הכספים שגנבו

פרופ' תמר פרץ / צילום: תמר מצפי

פרופ' תמר פרץ מצטרפת לוועדה המדעית המייעצת של קנאשור

פרופ' פרץ מתמחה בחקר הסרטן בכלל וסרטן השד בפרט, והחברה ציינה כי מדובר בצעד הקשור להודעתה הקודמת על כך שבכוונתה למקד פעילותה במוצרים הקשורים לבריאות האישה