ביורוקרטיה מסורבלת, אשראי יקר ועיסוק מתמשך בניהול חשבונות - זו המציאות של יותר מ-400 אלף עסקים קטנים ובינוניים הפועלים בישראל בשנת 2013. למרות שבעולם כבר מבינים כי העסקים הקטנים הם שדרת הפיתוח ומקור הצמיחה של הכלכלות המפותחות, בישראל עדיין חסרים מנגנוני התמיכה שיאפשרו לעסקים להפנות את מירב המאמצים לניהול העסק, במקום להשקיע זמן וכסף בהתקשרויות ביורוקרטיות עם רשויות המדינה.
יתרונותיהם של העסקים הקטנים עצומים וכוללים, בין היתר, חדשנות ויזמות, יצירת מקומות תעסוקה ביישובי הפריפריה והרחבת מעגל האנשים העובדים, קידום התחרותיות במשק ועידוד הצמיחה - אך העובדות מדברות בעד עצמן. 400 אלף העסקים הקטנים והבינוניים בישראל מהווים 99 אחוז מהמשק, מעסיקים כ-55 אחוז מכלל המועסקים ותרומתם לתוצר עומדת על כ-45 אחוז. עם זאת, הם נהנים רק מ-25 אחוז מהאשראי במשק.
לעומתם, שכבה צרה של עסקים מבוססים, אחוז אחד מהמשק, נהנית מ-75 אחוז מהאשראי. במקביל, פער הריביות גם הוא משחק לרעתם של השכבה הרחבה של העסקים בישראל; בעוד עסקים קטנים ובינוניים נדרשים לשלם ריביות גבוהות של 8-11 אחוזים, העסקים הגדולים נהנים מריבית של כ-4 אחוזים. התוצאה: 99 אחוז מהמשק מסבסד את החברות הגדולות, העסקים הקטנים והבינוניים הולכים ונחנקים והריכוזיות הבלתי נסבלת בשוק האשראי פוגעת במשק הישראלי כולו.
ישראל מפגרת מאחור
אפשר לעשות את זה אחרת: בעוד הרשות לעסקים קטנים בארה"ב ניצבת לצידו של אובמה, בישראל עדיין מתקשים להוביל שינוי מדיניות בעל פוטנציאל עצום לכלכלה המקומית. מחקר של מכון מילקן מצא כי בשנת 2009, בעקבות המשבר הכלכלי, שילשו הרשויות הממשלתיות בבריטניה את היקף ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים במטרה לסייע להם להתמודד עם מחנק האשראי.
באותה שנה החליט הנשיא אובמה להקצות 15 מיליארד דולר לתמיכה בהלוואות שמספקת הרשות לעסקים קטנים ובינוניים לבתי עסק אמריקנים, ובשנת 2010 התערב הקונגרס ושינה את התקנות המנחות את חלוקת האשראי בארצות הברית במטרה לאפשר למספר רחב יותר של עסקים קטנים ובינוניים ליהנות מהלוואות בתמיכת המדינה.
בשורת מדינות בעולם מקדמים גופים ממלכתיים חלופות להלוואות בנקאיות ומציעים תוכניות תמיכה נרחבות לעסקים קטנים ובינוניים שמתקשים לקבל אשראי מהסקטור הבנקאי או שאינם יכולים לעמוד בתנאי ההלוואות. בניו זילנד, איטליה ופינלנד הוקמו בשנים האחרונות חברות ממשלתיות המשקיעות בעסקים קטנים ובינוניים ומספקות שירותים פיננסיים נוספים על אלה שמציעים הבנקים והסקטור הפרטי - כל אלה במטרה להרחיב את היצע האשראי העומד בפני בתי העסק ולהקל עליהם בתהליכי גיוס הון.
בינתיים, בישראל, 21 אחוז מהעסקים שהשתתפו בסקר של הרשות לעסקים קטנים ובינוניים דיווחו על ירידה במספר המועסקים ב-2013 - גידול של כ-5 אחוזים במספר העסקים שדיווחו על ירידה במספר העובדים בהשוואה ל-2011. במקביל מעידים בעלי עסקים כי היעדר נגישות לאשראי הוא אחד החסמים המרכזיים העומדים בפניהם בפיתוח העסק.
לא רק שהיקף האשראי העומד לרשות עסקים קטנים ובינוניים קטן לאין שיעור מהאשראי המוקצה לעסקים גדולים, שיעור הפיקדונות הנדרש מהם גבוה משמעותית. כך, גם התשואה שמקבל הבנק על האשראי שניתן לעסקים הקטנים עולה על התשואה המתקבלת מאשראי לעסקים הגדולים, בעוד הסיכון הגלום בהלוואה לא מצדיק את הפערים.
הפיתרון: להפוך את פירמידת האשראי על הראש
אנחנו חייבים להפוך את פירמידת האשראי על הראש ולספק למשק את החמצן שהוא זקוק לו. עלינו לקדם את מנוע הצמיחה המשמעותי שהוא העסקים הקטנים והבינוניים, כשהתמיכה וההשקעה בהם תישא פירות בכלכלה הישראלית, תיצור מקומות עבודה חדשים, תוביל לצמיחה אמיתית ותשנה את תמונת המצב העסקית בישראל לטובה.
כדי לקדם את הפוטנציאל העצום הטמון בבתי העסק, אני פועל לאחרונה לגבש מעין קבוצת רכישה לאשראי עבור העסקים הקטנים, במטרה לאלץ את הבנקים להשוות את היחס לעסקים קטנים ובינוניים. יחד נצליח להילחם בתופעת הפרשי הריביות הנובעים מהכוח היחסי של בית העסק מול הבנק. משא ומתן משותף יפעיל לחץ על המלווים, יוריד את הריביות וישנה את כללי המשחק; לגובה הריבית יש קשר ישיר לכמות האשראי שניתנת לעסקים קטנים ולכמות האשראי הנמוכה יש קשר ישיר לצמיחה במשק. יחד עם העסקים הקטנים והבינוניים נפעל לייצר תחרות בשוק האשראי ולהוריד את הריבית.
העסקים הקטנים והבינוניים הם המפתח: 400 אלף בתי עסק שחוצים את כל מגזרי המשק, תורמים לכלל הסקטורים וחייבים להיות עוד היום חלק בלתי נפרד מכל אסטרטגיית צמיחה.