יותר ממחצית הדיונים בבתי המשפט השונים נדחים ממועד הדיון המקורי, לבקשת הצדדים או ביוזמת בית המשפט - כך עולה ממחקר שקיימה מחלקת המחקר של מערכת בתי המשפט.
המחקר גילה כי ככלל, ערכאות בתי המשפט מתעלמות מנוהל דחיית הדיונים שפירסמה נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש בינואר 2010, וכי דחיית הדיונים תורמת באופן ישיר להארכת משך חיי התיקים בתוך המערכת, עד שהם נסגרים בפסק דין.
במסגרת המחקר נבחן היקפה של תופעת דחיית הדיונים במערכת בתי המשפט, מאפייניה, הגורמים המשפיעים עליה והשלכותיה על המערכת.
המחקר נערך ביוזמת נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, כחלק מהדיון המתקיים כעת בניסיון לייעל את עבודת המערכת, בשיתוף שרת המשפטים ציפי לבני והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.
המחקר בחן כמותית את תופעת דחיית הדיונים ומצא כי מדובר בתופעה גורפת ומקיפה, על פני כלל הערכאות וההליכים שנבדקו.
נבחנו שני סוגים של דחיות דיונים: דחיות מבעוד מועד - דיונים הנדחים למועד אחר לאחר הגשת בקשות דחייה שאושרו על-ידי בית המשפט, וכן דחיות ביוזמת בית המשפט; ודחיות שעליהן מחליטים במועד הדיון - דיונים הנדחים למועד אחר לאחר כינוסו של בית המשפט לצורך הדיון, בדרך כלל מפאת אי-התייצבות או מחדל של אחד מבעלי הדין או באי-כוחם.
המחקר מצא כי רוב מוחלט של בקשת הדחייה הן מטעם הצדדים לתיק, ורק 5% מהדחיות הן ביוזמת השופטים עצמם.
עוד התגלה כי דיון הנדחה מבעוד מועד מוסיף בממוצע כ-3 חודשים למשך ההליך המשפטי, בכל סוגי ההליכים; דחיית הדיון במועדו מוסיפה כ-4 חודשים למשך ההליך האזרחי.
דחיית הדיונים צורכת גם זמן שיפוטי יקר: בכלל מערכת המשפט, שופט מטפל בכ-4 בקשות לדחיית דיון בממוצע ביום, ובמבט-על מערכתי, הזמן השיפוטי המוקדש לטיפול בבקשות הדחייה שווה ערך לזמן המגולם ביותר מתשעה תקני שופטים, מבלי לקחת בחשבון זמן שהשופט עשוי להשקיע לשווא בהכנה לקראת דיון, זמן ריענון הנדרש עקב פער זמנים בין דיונים, זמן מינהלי המוקדש לטיפול בחלק מהבקשות ולזימון מחדש של הצדדים ועוד.
ההמלצה: יישום נוהל ביניש
עורכות המחקר, ד"ר קרן וינשל מרגל ועו"ד יפעת טרבולוס, מציעות מספר דרכי טיפול בתופעת דחיית הדיונים, ובראשן יישום נוהל הדחיות, שגובש בשנת 2010 על-ידי ועדת היגוי שמינתה ביניש.
לדעת עורכות המחקר, הנוהל הוא הדרך המתאימה והיעילה להביא לצמצום היקף תופעת הדחיות מבעוד מועד. שימוש קפדני בנוהל כתנאי סף צפוי לצמצם הן את מספר בקשות הדחייה המאושרות על-ידי בית המשפט והן את מספר הבקשות המוגשות על-ידי הצדדים.
בין היתר מוצע כי בקשות דחייה לא יוגשו ישירות לשופטים אלא למזכירויות בתי המשפט, ואלה יימנעו מלהעביר את הבקשות לשופטים, אלא אם הבקשות יהיו מלוות בטפסים ובמסמכים המתאימים, בהתאם לנוהל הדחיות של ביניש; ההחלטה בבקשות תיעשה בהתאם לקריטריונים שבנוהל, וניתן לשקול אפשרות שההחלטה תתקבל על-ידי גורם הדומה למחלקת ניתוב התיקים או על-ידי עוזרים משפטיים.
עוד מוצע לשקול שימוש בהטלת הוצאות הן לטובת הצדדים והן לטובת אוצר המדינה, כדי למנוע מצב שבו אי-קבלת בקשות לדחיות מבעוד מועד תביא לעלייה בדחיות הדיונים במועד הדיון. זאת, מאחר שנמצא במחקר כי ככל שבקשות הדחייה מראש פוחתות - כך עולה מספרן של בקשות הדחייה שמוגשות במועד הדיון עצמו.
הצעות לייעול
■ בקשות דחייה לא יוגשו ישירות לשופטים אלא למזכירויות בתי המשפט.
■ המזכירויות יימנעו מלהעביר את הבקשות לשופטים, אלא אם הבקשות יהיו מלוות בטפסים ובמסמכים המתאימים .
■ לשקול שימוש בהטלת הוצאות הן לטובת הצדדים והן לטובת אוצר המדינה.