אתמול (א') בצהריים, אחרי התרחשותה של רעידת האדמה השלישית תוך ארבעה ימים באזור הכנרת, הבטיחו לנו מהמכון הססמולוגי שזה שום דבר. לדבריהם, הרעידות לא עוצמתיות, רעידות כאלה מתרחשות כל הזמן. זמן קצר לאחר מכן אירעה הרעידה הרביעית בארבעה ימים, ולאחר מכן כבר ניתן היה למצוא מומחים שידברו קצת אחרת.
כך למשל, מנכ"ל המכון הגיאופיזי, ארי פריזלנדר, אמר כי "אנחנו לא יכולים לשלול את האפשרות לרעידת אדמה חזקה בהמשך. יחד עם זאת, יתכן כי לא תהיה רעידה כלל". דברים דומים אמר גם יו"ר הוועדה הלאומית להיערכות לרעידות אדמה, ד"ר אבי שפירא.
למרות הכול, ועידת חירום כונסה במשרדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לצורך בדיקת היערכות לרעידת אדמה. לכולם ברור כי בשלב זה או אחר תגיע הרעידה העוצמתית, ורצף הרעידות הקטנות הוא זמן טוב כמו כל זמן אחר לטפל בעניין.
דוח מבקר המדינה מ-2011 קבע כי די ברעידת אדמה של 7.5 בסולם ריכטר, במידה והיא מתרחשת באזור מיושב, כדי לגרום נזק מסיבי ולהרוג מעל 10,000 איש בישראל.
בהתאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים) דוחקים בממשלה להתייחס לתוכנית שגיבשו בכירי ההתאחדות למתן נקודות זיכוי במס לקבלנים שיחזקו מבנים נגד רעידות אדמה בצפון הארץ. תוכנית זו הוגשה לממשלה כבר לפני מספר חודשים ונכון להיום נמצאת בבחינה על ידי רשות המסים. על פי התוכנית, פרויקטים של תמ"א 38 ביישובי הפריפריה יוכרו לצורך זיכוי במס על הכנסות של אותה חברה קבלנית במרכז הארץ.
מבדיקת ההתאחדות עולה כי יישום השיטה יאפשר חיזוק ותוספת יחידות דיור בפריפריה ובפריפריה של המרכז, ובמקביל, המדינה אף תגדיל את הכנסותיה
(למרות הזיכוי במס) שכן ייווצר גידול בהכנסות המדינה כתוצאה ממס הרכישה והמע"מ שיוטל על הדירות החדשות שייבנו. עם זאת, בהתאחדות מדגישים כי התוכנית לא תיתן מענה לחיזוק כלל המבנים בישובים בפריפריה ויש לנקוט במקביל באמצעים נוספים.
כזכור, תמ"א 38 מתבססת על היתכנות כלכלית ליזם, שנגזרת ממחירי הקרקע והדירות באזור מסוים. מסיבה זו, תכנון וביצוע פרויקטים נעשה רק באזורי הביקוש בעוד הפריפריה נותרת מאחור. כדי לקדם חיזוק מסיבי של בנייני מגורים ישנים מחוץ לאזור המרכז צריך להימצא פתרון רחב יותר, שככל הנראה יהיה חייב לכלול מימון ממשלתי ולא יוכל להתבסס רק על כוחות השוק.
איך רועד בניין?
עוצמת הנזק שגורמת רעידת אדמה לבניין תלויה בעוצמת הרעד, באיכות הבניין, וכן באורך הרעידה. בניין שיעמוד ברעידה של 10-20 שניות עלול לקרוס אם רעידה זהה תימשך 30-40 שניות.
עם זאת, איכות הבנייה יכולה לעשות הבדל אדיר. רעידת האדמה שהרסה חלקים נרחבים בהאיטי ב-2010 הייתה רק בעוצמה של 7 בסולם ריכטר, אך שיטחה בנייני קומות רבים לחלוטין, בגלל סטנדרט הבנייה הרעוע במדינה זו. מומחים מעריכים כי מספר ההרוגים במדינה ענייה (או חסרת מודעות) לעומת מדינה עשירה, יהיה פי 10 באותה עוצמה של רעידה.
האם עדיף לגור בבניין גבוה או נמוך? תלוי בתדר הרעידה. רעידות בתדר גבוה פוגעות יותר בבניינים נמוכים (כמו שסירה קטנה תזוז הרבה בגלים קטנים ותכופים, אך תשוט בניחותא על גבי גל גדול) ואילו רעידות בתדר נמוך פוגעות בבניינים גבוהים (ספינה גדולה לא תושפע מגלים קטנים אבל תנוע על גל גדול). בניינים בגודל בינוני, 5-16 קומות, הם הכי פחות עמידים.
כדי לחזק בניין צריך לתת לו גם חוסן וגם גמישות, בו-זמנית, אך הממ"דים ברוב הבניינים החדשים נבנו במחשבה על חוסן יותר מאשר במחשבה על גמישות.
מגדלים רבי קומות הנבנים בהשקעה גבוהה, לעיתים כוללים מערכת של בולמי זעזועים בבסיס הבניין, אשר מאפשרים לבניין למעשה לשוט על גבי בסיסו כשיש רעידה. בולמי זעזועים כאלו משמעותם גם כי הבניין אינו יושב ישירות על האדמה, ולכן הוא אולי מלכתחילה ירעד פחות.
