אבי כץ פתח לאחרונה את קופיקס, קפה ב-5 שקלים - והפך לשיחת היום. מדוע גרר הדבר כינוס של מסיבת עיתונאים של רשת מתחרה? הופעה של איש יחסי ציבור ידוע? בסך-הכול קפה במחיר יפה. התשובה היא שאבי כץ פשוט הראה שאפשר.
אפשר למכור קפה בפחות מחצי המחיר בבתי-קפה אחרים. אנשים המתינו בתור לא רק כדי לשתות קפה במחיר הוגן, הם באו לתמוך באבי כץ ובאומץ-הלב שלו. הם הצביעו ברגלים שרוצים "הפוך".
מי שמעיין היום בחשבון הטלפון הסלולרי שלו, רואה מספר הגיוני. עד לא מזמן, חשבון הטלפון הסלולרי היה סעיף כואב בתקציב המשפחתי והעסקי. לא עוד. ולמה? כי מישהו החליט שזה אפשרי.
מכיוון ששוק הסלולר, שלא כמו שוק הקפה, הוא שוק מוסדר, כזה שניתן לפעול בו רק על-פי רישיונות, אבי כץ לא יכול היה לקום בוקר אחד ולפתוח חברת סלולר המציעה מחירים מוזלים, ולכן היה זה הרגולטור שפתח את השוק לתחרות והראה לכולם שאפשר גם אחרת.
מאז, כל חודש אנחנו מסתכלים בחשבון הסלולרי שלנו ומברכים את משה כחלון, שר התקשורת דאז, ואת אומץ-ליבו. אפשר גם "הפוך".
אפשר לדבר על עוד כמה חלוצים שהראו שאפשר אחרת. מספיק להגיד רמי לוי - ואין צורך להסביר איזה שינוי חולל האיש בשוק הקמעונאי.
והבנק הקואופרטיבי? בנק קואופרטיבי הינו בנק בבעלות חבריו, שהם גם לקוחותיו. אין לבנק בעל שליטה, המצפה לתשואה מקסימלית על השקעתו בבנק. הלקוחות הם גם הבעלים, ומכיוון שכך, כל רווחי הבנק משמשים לשתי מטרות בלבד - לחיזוק בסיס ההון של הבנק, כדי לשמור על יציבותו, ועל מנת להעניק ללקוחותיו תנאים טובים מאלה המקובלים בבנקים מסחריים רגילים - עמלות נמוכות יותר, ובעיקר - ריביות טובות יותר. מודל פשוט הנפוץ מאד בעולם. בנק "הפוך", הממקסם את תועלת לקוחותיו.
לא כמו בתחום הקפה, לא כל אחד יכול להקים בנק. ענף הבנקאות מפוקח על-ידי המפקח על הבנקים, ויש לקבל ממנו רישיון להפעלת בנק. בדומה לשוק הסלולר - שוק הבנקאות בישראל כמעט נעדר תחרות.
ועדת טרכנטברג איפיינה את שוק הבנקאות כאחד השווקים הריכוזיים ביותר בישראל. למעלה מ-95% מהשוק מצוי בבעלות 5 קבוצות הבנקאות הגדולות. ריכוזיות זו, בין היתר, הביאה לתחושת המצוקה של ההמונים, אשר הוציאה אותם לרחובות בקיץ 2011.
המפקח על הבנקים קבע כי הקמת בנק קואופרטיבי הוא אחד המהלכים הרצויים ביותר לצורך פתיחת השוק הבנקאות הישראלי לתחרות, תחרות אשר תשפיע לטובה על הציבור ותקל על תחושת המצוקה שלו.
המשותף לקפה, לטלפון הסלולרי ולבנקאות הקואופרטיבית הוא התקווה. בדומה לאבי כץ, לרמי לוי ולשר כחלון, היוזמה להקמת הבנק הקואופרטיבי מראה לנו שיש אפשרות אחרת. יש אפשרות לבנקאות שאיננה גובה מחירים לא מידתיים מהציבור רק משום שהיא יכולה. בנקאות שבה אין בעל שליטה, והיא חייבת דין וחשבון ללקוחות שלה, ולהם בלבד.
דווקא עכשיו, כשאבי כץ הוכיח כי קפה ב-16 שקל אינו גזירת גורל שחייבים להשלים עמה, וכשהשר כחלון הוכיח כי מאות שקלים בחודש לחברות הסלולר אינם המודל העסקי היחיד - הגיע הרגע המתאים להוכיח שאפשר גם אחרת בענף הבנקאות.
* הכותבת היא חברת הוועד המנהל והיועצת המשפטית של אופק - אגודה שיתופית לניהול הון בע"מ, המקימה את הבנק הקואופרטיבי הישראלי הראשון.