"הפונזי של עורך הדין": הוגש כתב אישום נגד עורך דין שהונה לכאורה את לקוחותיו, קרובי משפחתו וחבריו בעשרות מיליונים. פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה אתמול (א') לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום חמור כנגד עו"ד שמעון צבר (63), מראשון-לציון, בגין עבירות של קבלת דבר במירמה בהיקף של כ-42 מיליון שקל וגניבה בהיקף של כ-36 מיליון שקל מלקוחותיו, קרובי משפחתו, חבריו ומכריו. כמו כן, מואשם עו"ד צבר בעבירות מיסוי, על כך שלא דיווח על כל הכספים שגנב למס הכנסה.
בכתב האישום נשמרו שמותיהם של המתלוננים כנגד עורך הדין הנאשם חסויים, אך מתוארים ההקשרים וההיכרות של המתלוננים עם צבר, שהובילו למתן אמון בו.
בין המתלוננים כנגדו מצויים עובד תחזוקה שביצע עבודות בביתו של צבר, ממנו גנב צבר 221 אלף שקל על-פי האישום; אינסטלטור שעבד בביתו של צבר, וממנו גנב לכאורה 850 אלף שקל; בעלים של משרד נסיעות, שהכיר את צבר במסגרת טיול משותף לתאילנד; בן של אישה שהייתה לקוחה של צבר מזה 30 שנה, ממנו גנב צבר לכאורה כחצי מיליון שקל; חברים קרובים של צבר, קרובי משפחה של צבר ושל אשתו וכן לקוחות רבים.
אדם נוסף שהתפתה להשקיע אצל עו"ד צבר הוא דורון קפן, שהגיש לפני כשנה וחצי, באמצעות עו"ד גדעון קורן, לבית משפט השלום בראשון-לציון, תביעה אזרחית בסך 1.3 מיליון שקל נגד צבר ונגד איש עסקים בשם רוני חינגלי. צבר לא התגונן מפני התביעה, ולפני מספר חודשים קיבל בית המשפט את התביעה נגדו, בהיעדר הגנה.
מכתב האישום עולה כי צבר קיבל בשנים האחרונות במירמה את הכספים מהמתלוננים, תוך הבטחת-שווא כי ישקיע את הכספים ובגין השקעותיהם ייתן להם ריביות גבוהות. את הכספים שקיבל על-סמך מצגי תשואה כוזבים ועל בסיס מצגי ביטחונות כוזבים שהופקדו בחשבונות הבנק שלו, גרף צבר לכיסו הפרטי ולא השקיע, כפי שהתחייב.
שיטתיות ותחכום
על-פי כתבי האישום, שהוגש בידי עו"ד ליאת מנור, בין השנים 2006-2011 שכנע צבר לכל הפחות 45 אנשים שונים להפקיד בידיו כספים לצורך השקעה תמורת תשואה גבוהה, או להלוות לו כספים לצורך השקעה תמורת תשואה גבוהה. המתלוננים מסרו את כספם לנאשם, בשל מצגים כוזבים, תוך שהוא מנצל את האמון שנתנו בו המתלוננים, על רקע היכרותם עמו.
על סמך המצגים הכוזבים שהציג צבר - בהם מצגי ההשקעה הכוזבים; מצג-שווא בנוגע למקורות ההחזר; מצג כוזב בנוגע לערבות הבנקאית; ומצגי הביטחונות הכוזבים - קיבל במירמה מהמתלוננים השונים כספים רבים בהזדמנויות שונות בסכום כולל של 42,367,409 שקל.
לבקשת נפגעים מסוימים וכחלק ממצגי התשואה הכוזבים, העביר להם צבר צ'קים בסכומי כסף שנחזו להיות כספי התשואה על השקעתם. בפועל, נטען, מדובר היה בכספים שקיבל צבר מנפגעים אחרים או החזר חלקי של כספי הקרן שהפקידו אצלו. לפי כתב האישום, הנפגעים קיבלו בחזרה מצבר חלק קטן בלבד מהכסף שהשקיעו, כ-6.2 מיליון שקל, ואת שאר הכספים שהופקדו אצלו - גנב.
את רוב המתלוננים שפנו וביקשו את כספם חזרה, נכתב באישום, שכנע צבר באמתלות שונות להותיר בידיו את כספם, ואף שכנע חלק מהם להוסיף על כספים אלה סכומים נוספים, אשר אף הם לא הושקעו על-ידו.
"לאור ההיקף העצום של הכספים שנתקבלו על-ידי הנאשם במירמה מהמתלוננים, המספר הרב של המתלוננים, גילם המבוגר של מרביתם, השיטתיות והתחכום במעשי המירמה, הניצול של האמון שנתנו המתלוננים בנאשם כעורך דינם, משך התקופה בה פעל הנאשם - הרי שהמדובר במעשי מירמה שנעברו בנסיבות מחמירות", נכתב באישום.
צבר מואשם גם בעבירות מס. זאת, משום שכתוצאה מקבלת הכספים במירמה מהנפגעים, נוצר אצלו מקור הכנסה נוסף, בלתי חוקי, עליו לא דיווח כלל לרשויות המס. מהאישום עולה כי בשנות המס 2006-2010 צבר הכין וקיים פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים לצורך העלמת הכספים שגנב.
החקירה הסמויה נגד צבר התנהלה במשך חודשים ארוכים, על-ידי יחידת הונאה מרכז של המשטרה והן על-ידי יחידת יהלום של רשות המסים, ובמארס השנה עברה לשלב הגלוי, עם מעצרו של צבר על-ידי שוטרי יחידת הונאה של מחוז מרכז. מהחקירה עלה כי קורבנותיו המועדפים של צבר היו לקוחות בגילאי 50 עד 70, שחסכו כל חייהם.
עוד עלה כי בחקירה כי שבועות ספורים לפני שהחקירה הפכה לגלויה, גילה צבר כי המשטרה ורשות המסים עלו על עקבותיו, ולכן סגר את העסק שלו וניסה לברוח מהמשטרה, ואולם לבסוף הסגיר את עצמו לידי החוקרים.
ההכנסות שלא דווחו לכאורה
