יוסף גרינפלד (70) הוא מולטי-מיליונר חרדי מוכר ובעל השליטה בכמה חברות, ובראשן קרדן הציבורית, שנקלעה בשנים אחרונות לקשיים ועומדת בפני הסדר חוב.
שמו של גרינפלד מוכר גם הודות למאבק המשפטי שניהל במהלך שנות האלפיים מול רשות ניירות ערך ופרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), שהאשימו אותו בתרמית בניירות ערך ובשימוש אסור במידע פנים, בעת רכישה מאסיבית של מניות קרדן. גרינפלד ניצח במאבק על חפותו, וב-2009 זוכה באופן מלא מכל האישומים נגדו.
בקרוב ייאלץ כנראה גרינפלד לנהל הליך משפטי נוסף, הפעם מול מי שהיה חברו הקרוב - איש העסקים צבי גצוביץ.
בתביעה בסך כ-17.2 מיליון שקל שהגיש לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד גרינפלד, טוען גצוביץ כי גרינפלד מתחמק מלהחזיר לו הלוואות כספיות בסך מיליוני שקלים שהוא נתן לו לאורך השנים.
באמצעות עורכי הדין בנימין ברץ ואייל אברמוב ממשרד פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ, טוען גצוביץ כי גרינפלד נטל ממנו את ההלוואות על בסיס ההיכרות ויחסי החברות ביניהם, אך בבואו לדרוש את פירעון ההלוואות, שיתרתן עומדת כיום על כ-20 מיליון שקל, "נתקל גצוביץ ביחס של השבת רעה תחת טובה מצד גרינפלד, שאינו מחזיר את ההלוואות".
לפי התביעה, "חרף יחסי החברות והאמון בין הצדדים, גרינפלד החל להתחמק ולהתעלם מפניותיו, ולכל היותר שלח שליחים מטעמו על מנת 'לעדכן' את גצוביץ כי הפרוטה אינה מצויה עוד בכיסו, וכי למעשה אין ביכולתו לפרוע את חובותיו הכספיים".
בכתב התביעה מתוארת מערכת היחסים בין שני החברים: "היכרותם של התובע והנתבע נפרשת על פני עשרות שנים. תחילתה ביחסי חברות שנרקמו בין הוריהם והמשכה בשותפות עסקית ובעזרה שהושיטו הצדדים זה לזה, על בסיס אמון עמוק וחברות אמיצה".
לדברי גצוביץ, בשל מערכת היחסים הקרובה הוא נעתר לבקשותיו של גרינפלד לקבל הלוואות, "ללא כל היסוס ומתוך אמונה מוחלטת כי גרינפלד, הידוע כאמור כאיש עסקים עתיר מוניטין וממון, ישיב את ההלוואות במלואן".
בתביעתו מפרט גצוביץ את שורת ההלוואות שנתן לטענתו לגרינפלד. לטענתו, ב-7 בפברואר 2011, ולאחר שכבר העמיד בידי גרינפלד סכומים משמעותיים שמועד פירעונם נדחה שוב ושוב לבקשתו, ערכה עורכת דינו של גרינפלד הסכם הלוואה בסך 6.5 מיליון שקל בריבית פריים ושמועד פרעונה נקבע ל-7 באפריל 2011.
לטענת גצוביץ, ב-26 ביולי 2011 נערך ביניהם הסכם הלוואה נוסף, הפעם על סכום של 1.5 מיליון שקל בריבית פריים, שמועד פרעונה נקבע לדצמבר 2011.
עוד נטען בתביעה כי כאשר הגיעו מועדי הפירעון, ביקש גרינפלד להאריך את מועד ההלוואה, ובהתאם נערכו בין הצדדים תוספות להסכמים, כאשר בין לבין ביקש גרינפלד מגצוביץ הלוואות נוספות בסך מצטבר של כ-12.7 מיליון שקל.
לפי התביעה, במהלך 2012, וביתר שאת בחודשים הראשונים של 2013, פנה גצוביץ אל גרינפלד מספר פעמים בבקשות לפרוע או לפחות לצמצם את החוב הכספי הכולל כלפיו, "אך במענה לפניות נהג גרינפלד להשיב לתובע באמצעות אמתלות שונות ומשונות כגון: 'תסמוך על המילה שלי', או 'איני יכול לממש מניות בעת הזו', או 'אין לי כסף נזיל' ועוד כהנה וכהנה סיסמאות, אשר משותפת להן עובדה אחת - אי-פירעון, ולמצער, צמצום החוב הכספי הבלתי מסולק של גרינפלד כלפי גצוביץ".
מטעמו של יוסף גרינפלד נמסר בתגובה כי "מדובר בסיפור אישי מורכב, שכלל הסכמות בין אנשים מאד קרובים ולא היה אמור להגיע לבית המשפט. משהתגלגל לבית המשפט, שם גם יתברר".