עסקת וודסייד לרכישת 30% מהזכויות בלוויתן תמורת 1.25 מיליארד דולר תיפתח מחדש למשא ומתן, כך מעריכים היום במשק האנרגיה בעקבות פסיקת בג"ץ.
לפי הערכות ידרשו השותפים בלווייתן בהובלת קבוצת דלק ורציו להעלות בעשרות אחוזים את גובה ההצעה הכספית שהגישה חברת וודסייד האוטרלית לרכישת הזכויות במאגר - ולא עשויה העסקה להתפוצץ. הנימוקים העיקריים שמאחורי הדרישה הם הגידול בהיקף העתודות הצפויות במאגר מ-16 טריליון רגל מעוקבת (TCF), ל-19 TCF לפחות, השיפור בסיכויים למציאת נפט בכמויות משמעותיות, והתחרות הגוברת מצד גופים מטורקיה המעוניינים לרכוש את הגז.
יחידות ההשתתפות של שותפויות חיפושי הנפט והגז הקשורות ללוויתן נסחרו היום בעליות חדות בעקבות דחיית העתירה. הזכויות בלוויתן מוחזקות כיום על ידי נובל אנרג'י (39.66%), אבנר ודלק קידוחים (27.5% כל אחת) ורציו (15%).
חברת וודסייד האוסטרלית הודיעה בדצמבר כי חתמה על מזכר הבנות בלתי מחייב לרכישת 30% מלוויתן, תמורת תשלומים בהיקף כולל של 1.25 מיליארד דולר במזומן. התשלומים מותנים בעמידה באבני דרך ובהם חתימת הסכם סופי, שבמסגרתה תשלם וודסייד 696 מיליון דולר וקבלת אישורים רגולטוריים לייצוא גז ולהקמת מתקני תשתית להנזלת גז טבעי (LNG). בנוסף התחייבה וודסייד לתשלום נוסף של עד מיליארד דולר אם מחיר הגז שתייצא מלוויתן יהיה גבוה ממחיר שנקבע בנוסחה שצורפה להסכם. השותפים הישראלים בלוויתן לא הסתירו את חוסר שביעות רצונם מגובה ההצעה הכספית של וודסייד ורמזו כי ניתן היה לקבל הצעות גבוהות בהרבה. שמותיהן של גזפרום, Kogas וחברות נוספות הוזכרו כמתעניינות בלוויתן, לפני פרסום העסקה עם וודסייד.
בעת ההודעה על חתימת מזכר ההבנות בדצמבר העריכה וודסייד כי הסכם סופי בין הצדדים ייחתם בתוך חודשיים, כלומר בפברואר. ואולם הבחירות הביאו לעיכוב של כחצי שנה באישור ההמלצות ליצוא גז, שאושרו ביוני, לא לפני שבהתעקשותו של שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים סילבן שלום, הוגדלה כמות הגז שתובטח לצרכי המשק מ-50% ל-60%. לאחר קבלת אישור הממשלה נמשכה הקפאת המגעים סביב העסקה עד לדחיית העתירה נגד החלטת הממשלה בבג"ץ אתמול.
בינתיים נרשמה התקדמות ניכרת במגעים בין השותפים בלווייתן לקבוצות עסקיות בטורקיה המבקשות לרכוש גז מהמאגר ולהוליך אותו ללקוחותיהם בטורקיה באמצעות צנרת תת ימית. פרויקט הצנרת לטורקיה מסכל את תוכניותיה של וודסייד להקים מתקן LNG ולייצא את הגז ללקוחות החברה בסין. הפרויקט לטורקיה נהנה מתמיכת גורמים מדיניים בישראל ומהחזר השקעה מהיר בהרבה מפרויקט מתקן ה-LNG שעלותו מוערכת ב-10-15 מיליארד דולר. יחד עם זאת, היחסים בין ישראל לטורקיה הוכחו לאחרונה כבלתי יציבים. מעבר לכך מייחסים בוודסייד משקל רב לעמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שנחשב לתומך נלהב של העסקה.