למרות הידע הרב שלו בנושא, החליט בשעתו שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, להימנע מלשבת בהרכבים הדנים בכל עניין הקשור לראשי ערים בעלי כתבי אישום. הוא נהג כך על רקע קשריו ההדוקים עם ראש עיריית בת-ים, שלומי לחיאני, הן כחבר קרוב והן כעורך דינו. בשעתו גם התקיימה חקירה נגד דנציגר על קשריו עם לחיאני, שבסופה נסגר התיק. דנציגר חזר אל כס השיפוט.
דנציגר לא היה שותף לדיונים ופסקי הדין של בג"ץ לגבי פיטורים, או הדחה או השתתפות בבחירות של ראשי רשויות מקומיות. החלטתו של דנציגר הייתה נכונה ומתבקשת, שכן כל החלטה אחרת שלו הייתה נתקלת בביקורת ציבורית, ואולי גם שיפוטית.
דעה מזיקה ובלתי נחוצה
מה חבל, לכן, שבסופו של יום דנציגר לא עמד בפיתוי. הוא אמנם לא שפט ישירות במקרים כאלה, אבל הוא מצא דרך להשמיע את דעתו באופן אחר.
זה קרה בעתירה נגד החלטת יו"ר ועדת הבחירות, השופט סלים ג'ובראן, שקבע כי מועמד מסוים לא יוכל להתמודד בבחירות לאחר שהורשע בעבירה שלדעת השופט יש עמה קלון. דנציגר הביע בהחלטה הסכמה עם קביעת השופט ג'ובראן.
מבחינה עניינית ושיפוטית, לא היה צורך שיוציא מפיו מילה נוספת, אבל הוא השתמש בנושא כקולב לתלות עליו את התנגדותו להחלטות האחרונות של בג"ץ על הדחת רוכברגר וגפסו. לבית המשפט, כתב, אין סמכות להדיח ראשי ערים שהם בחזקת נאשמים ולא מורשעים.
דעה בהחלט לגיטימית. אבל זו דעה שלא הייתה צריכה להישמע מפיו של דנציגר, מכיוון שהיא עוזרת למאבקו של לחיאני להישאר ראש העירייה למרות האישומים החמורים נגדו.
למעשה, הנימוקים של דנציגר זהים ברובם לאלה של לחיאני. האם הלכו שניים אלה יחדיו מבלי שנועדו? אני רוצה להאמין שלא. אין כל סיבה לפקפק באינטגריטי של דנציגר. אבל יש סיבה, יותר מאחת, להציב סימן שאלה על שיקול-דעתו, אולי גם על תבונתו.
הפרת ההתחייבות
כאשר שופט עליון מביע דעה בנושא כה רגיש, לא ממש משנה איך ואיפה הוא עושה זאת. הדעה העקרונית שהשמיע דנציגר הייתה עשויה להועיל לידידו לחיאני (שבינתיים הודח). זו הפרה ברורה של ההתחייבות לא להיות מעורב בנושאים אלה.
האם דנציגר, משפטן סופר-מנוסה, לא היה מודע לכך? מה גם שלא היה צורך בדעתו זו לצורך העניין שנדון בפניו, שבו היה מדובר על מועמד שכבר הורשע.
זה נראה כאילו דנציגר רצה להשמיע את דעתו בכוח. למה עשה זאת? יכולות להיות כמה תשובות. כולן מובילות לאפשרות שאולי כן צריך לפקפק, או לפחות לבדוק, את האינטגריטי של דנציגר. מה דעתך, אדוני הנשיא גרוניס?