האם ממשלת בריטניה תשים את ידה על כספים, נכסים וחברות השייכים או קשורים לעו"ד ישראל פרי, שהורשע בארץ בגניבת 300 מיליון מארק גרמני מלקוחותיו בפרשת הפנסיה הגרמנית ושהושגו על-ידו לכאורה במירמה?
מתחת ל"רדאר" של התקשורת הישראלית, מתנהל מתחילת השבוע במלון בתל-אביב הליך משפטי נדיר וייחודי. ל"גלובס" נודע כי במסגרת תביעה שהגישה ממשלת בריטניה נגד פרי לבית משפט בלונדון הגיע לארץ ביום ראשון שופט מבית המשפט הלונדוני (שופט של ערכאה ראשונה), ששמו אנדרו פופלוול (Judge Andrew Popplewell), וכן צוות פרקליטים בריטי, כדי לגבות עדות מפרי. הליך גביית העדות מפרי נוהל בחשאיות, וככל הידוע הוא עומד בפני סיום.
יצוין כי פופלוול הוא אותו השופט שבשבוע שעבר דחה תביעה אזרחית שהוגשה נגד בניו של ברנרד מיידוף, מארק ואנדרו ונגד סוניה כהן, שותפתו של מיידוף, בטענה כי היו שותפי למעשי המירמה שלו.
צו לגילוי וחשיפת נכסים
תחילת הפרשה ב-2008, אז פנתה הרשות לפשע מאורגן חמור בבריטניה לבית המשפט בלונדון והוציאה צו לגילוי נכסיו של פרי ומשפחתו. החקירה העלתה כי פרי ובני משפחתו מחזיקים בשני בנקים בלונדון כ-14 מיליון ליש"ט וכן מחזיקים נכסים באנגליה.
בעקבות הגילוי נעשה שימוש בפרוצדורה משפטית בחוק האנגלי, המאפשרת להוציא צו לגילוי וחשיפת נכסים של פרי בבריטניה וברחבי העולם. בהמשך הוגשה התביעה לבית המשפט הבריטי, שבה מבקשות הרשויות בבריטניה לקבל לידן את הכספים והנכסים של פרי בבריטניה וברחבי העולם, בטענה כי הם הושגו באמצעים פליליים. זאת על בסיס החוק הבריטי, המאפשר הליך כזה.
צוות הפרקליטים הבריטי שמנהל את חקירתו של פרי מאז יום ראשון כולל 4 עורכי דין פרטיים שעובדים עבור התביעה הבריטית (בדומה לעורכי דין ישראלים שעובדים מטעם הסנגוריה הציבורית). הצורך לגבות את העדות מפרי כבר עתה ובארץ נובע ממצבו הרפואי הקשה.
בנוסף על נציגי התביעה ובית המשפט הבריטי נכחו בדיון נציגים מהפרקליטות בארץ ועורכי דינו של פרי. פרי מיוצג בידי עו"ד טרוור אסרסון, ראש משרד עורכי הדין אסרסון (ALO), שממוקם בארץ אך עוסק אך ורק במשפט אנגלי. המשרד נחשב לאחד המשרדים הטובים ביותר בתחום הליטיגציה הבינלאומית, והוא מטפל בתיקים רבים נגד הממשלה הבריטית. המשרד דורג לאחרונה על-ידי מדריכים בינלאומיים כמוביל בתחומים של יישוב סכסוכים ובוררות וכמומחה בדין האנגלי.
10 שנות מאסר וקנסות
פרי הורשע באוקטובר 2007 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב על-ידי השופט זכריה כספי בעבירות של גניבה בידי מורשה בסכום של כ-320 מיליון מארק, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות בסכום של כ-150 אלף מארק, תיווך בביטוח ללא היתר וללא רישיון, הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט.
בנוסף הוא נקנס בסכום של כ-21 אלף שקל, והארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי, שבראשו עמד פרי, נקנס בסך 2.6 מיליון שקל. עוד חויב פרי לשלם כ-150 אלף שקל לקבוצה של המתלוננים נגדו בפרשת הפנסיה הגרמנית.
בהמשך נגזרו על פרי 12 שנות מאסר, אך בית המשפט העליון קיצר את עונשו ל-10 שנות מאסר בלבד. פרי מרצה את עונשו בביתו ולא בבית הכלא בשל התדרדרות במצבו הרפואי.
בבסיס פסק הדין נגד פרי עמדה אמנה שנחתמה בין ישראל לגרמניה ב-1973, שלפיה היו זכאים אזרחים ישראלים להצטרף לתוכנית ביטוח פנסיוני של מערב-גרמניה. על המצטרפים היה להשקיע סכום חד-פעמי על-מנת להצטרף לתוכנית. פרי, שהקים את הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי ישראל-מערב-גרמניה, הציג את עצמו כמי שפועל כדי לייצג את האינטרסים של הלקוחות לצורך הסדרת הפנסיה הגרמנית.
פסק הדין שהרשיע את פרי קבע כי הוא הסתיר מלקוחותיו עובדות מהותיות ביחס לתנאי ההלוואה שהציע להם, שלמעשה התירו בידיהם רק חלק קטן מהרנטה ששילמה להם ממשלת גרמניה.
עוד נקבע כי פרי לא גילה ללקוחות שהחברות שסיפקו את האשראי מצויות בשליטתו, וכך גם הארגון שהקים. בהסכמי ההלוואות נתנו הלקוחות לפרי הרשאה לגבות מהם פרמיות ביטוח. כל לקוח שחתם על ההסכם עשה זאת בעקבות מצג-שווא שהציג בפניו פרי, לפיו החברות והמבטחות הן צד שלישי שאין לו כל נגיעה בהן.
פסק הדין במחוזי קבע כי החברות שהילוו את הכסף ובהמשך גם החברות שביטחו את פירעון ההלוואה היו כולן בשליטתו של פרי, וכי הוא לא רכש ביטוחים עבור לקוחותיו, למרות שגבה מהם את הכספים עבור הביטוח. השופט כספי קבע כי פרי שלח את ידו במירמה חלק מכספי הלווים, בכך שלקח לחזקתו את הכספים שיועדו לרכישת ביטוח מראש, מבלי לערוך ביטוח כזה.
פרי והארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי עירערו על פסק הדין של המחוזי לבית המשפט העליון. השופט אדמונד לוי דחה את הערעור כנגד הכרעת הדין כולה, אך כאמור החליט לקבל חלקית את גזר הדין כנגד תקופת המאסר וקיצרו בשנתיים. בהמשך נדחתה בקשתו של פרי למשפט חוזר.