"אקס פקטור", משדר הפתיחה, שבת 21:00, ערוץ 2 רשת
ספק אם יש עוד תוכנית טלוויזיה שהצליחה לעורר בקרב הצופים עניין כה רב עוד לפני שעלתה לשידור כמו "אקס פקטור". אני מבטיח לכם שמיד נגיע לדיון המרתק על בר רפאלי, אבל קודם כל קצת פרופורציות: אם למדנו משהו מ"הכוכב הבא" (וגם מהעונות הקודמות של "כוכב נולד" ו"דה ווייס"), הוא שרמת הטאלנטים החובבים שרוצים להפוך לכוכבים, היא, איך נאמר זאת בעדינות? לא משהו.
אני מביט למשל באחים החרדים שמבצעים קאבר ל"מלון קליפורניה" הישן והטוב. הם חביבים להפליא, באמת, יש כאן גם גימיק - לא בכל יום רואים שני יהודים חרדים בזקן ארוך, פאה וציצית "מנסרים" את הלילה בגיטרות החשמליות שלהם, בביצוע ללהיט קלאסי שאפילו קשישים כמוני מכירים את כל מילותיו. ועדיין, "הנשרים" האלה לא נוחתים: איכות הביצוע היא כשל הופעת נוער בטקס סיום של בית-ספר תיכון. האם באמת יש כאן מספיק טאלנטים שאפשר ודחוף "לגלות"?
בארצות-הברית, למשל, על 300 מיליון תושביה, יש פוטנציאל שלא מעט חומר טוב מתגלגל בפינות הנידחות שלה בלי לקבל הזדמנות אמיתית לפרוץ. בישראל? לא בטוח. בעצם - בטוח שלא.
ולא רק ההיצע מדבר כאן, אלא גם הביקוש: סוזן בויל, המפסידה בגמר "לבריטניה יש כישרון" (עוד תוכנית מפס הייצור של סיימון קאוול), הפכה לא רק לדמות מוכרת כמעט בן-לילה, אלא גם לאישה עשירה מאוד.
לא שאני רוצה להיכנס לכיסם של אמנים צעירים, אבל רק לשם המחשה: כמה גדול הכסף שעשו כאן זוכים של תוכניות דומות, כמו דיאנה גולבי, חגית יאסו, ז'קו אייזנברג או קתלין רייטן?
במילים אחרות: בשוק שבו אפילו אייל גולן, שלמה ארצי, שלום חנוך וצביקה פיק צריכים להמשיך ולעבוד כדי להתפרנס, היציאה מאלמוניות לסלבריטאות לא נושאת תג מחיר נוצץ כמו באמריקה או באירופה.
מכאן שמשקל התוכניות האלה אינו על רמת הכישרון, אלא על הדינמיקה בין רני רהב לריטה, או במקרה של "אקס פקטור": ההתמסחרות המאוחרת של רמי פורטיס, חביבותו של עברי לידר ויופייה הידוע של בר רפאלי.
חי, בר
ובעצם, למה להעמיד פנים שפורטיס או לידר מעניינים אותנו, כשכל מעייננו נתונים לבר רפאלי? הציבור הישראלי, שלא מסוגל לזהות אפילו את סימני הרשימות שביניהן התבקש לבחור למועצת העיר שלו, מעורה היטב בחייה: עם מי היא יוצאת? כמה היא מרוויחה? מפרשת נישואיה הפיקטיביים לידיד המשפחה כדי להתחמק משירות צבאי, ועד לידידות המפורסמת עם ציון ברוך - אין פרט מחייה שלא מסעיר את הציבור.
עם כל הכבוד לקאוול, התוכנית הזאת תקום או תיפול על בר רפאלי, והשאלה לפיכך היא האם מישהי שרגילה לפילטרים מכל מיני סוגים בחייה - מיחצנים ועד לפוטושופ - תצליח לספק את הסחורה כשהיא מול המצלמות, בלייב, בלי אפשרות לחשב מסלול מחדש.
אז האם יהיה לצופים כוח לעוד תוכנית של גילוי כישרונות? ההימור שלי הוא שכן. "אקס פקטור" תהיה הצלחה מסחררת, לפחות עד שיתברר אם בר רפאלי מסוגלת לשאת על כתפיה פנטזיות של מדינה שלמה, באותה הצלחה שבה היא עושה את זה לחצי מדינה.